ENGLISH
הרצליה: 09-9579390

הפלגה מלבריון לסקיאטוס

מאת חיים שנהר

אפריל 2018



יום שישי 27.4.18

מקבלים את היאכטה "אורסטיה" - Bavaria 41 לשינה ערב לפני. תודה לתשוט !!

יום שבת 28.4.18 – לבריון – קוריסיה / קיאה

בבוקר, מוכנים לקבלת הסירה, בודקים הכל עם צוות "דרים יאכט" בראשות וואסיליס. הרוח צפונית חזקה מעל 20 קשר, ואי אפשר לבדוק מפרשים במרינה. יוצאים ב - 12:30 ללא בדיקה בדרך לקאריסטוס / אביה.

שטים על מנוע בין היבשת למקרוניסי. יוצאים מצל היבשת והים עולה, גם הרוח. בופור 5, אח"כ 6. אנחנו נגד הרוח. לאחר זמן מה מחליטים לשנות יעד לקיאה. רוח צד לא נגד הגלים, מגיעים לקוריסיה, זורקים עוגן ונקשרים לרציף. לילה ראשון.

יום ראשון 29.4.18 – קוריסיה / קיאה – קאריסטוס / אביה

הרוח צפונית, לא יורדת למרות שמחכים עד הצהריים. יוצאים סביב 12:00 לקאריסטוס. רוח קדמית ושוב על מנוע מגיעים לקראת 16:00.

עוגנים בין המזח הארוך לקצר בבריכה המזרחית של המעגן. עוגן והיקשרות לאחור לרציף, עגינה נוחה כשהרוח בגב. המפרץ מאוד מוגן. גם הנמל. בכל זאת יש קצת רוח. בודקים מפרשים. משהו לא בסדר עם הצמצום השני אך בדיעבד מסתבר שזה הבודקים... והרוח...

בקאריסטוס יש טברנה טובה – Ο Κιουκης. רוני ואני שקועים בתפריט.הלג של מחר ארוך, כ- 80 מייל ימי מול צפונית חזקה. תחזית לבופור 5 / 6, ירח מלא. מחליטים לצאת לפנות בוקר כשהים רגוע יותר (מקווים שגם הוא יודע את זה), והולכים לישון מוקדם.

יום שני 30.4.18 - קאריסטוס / אביה – לינאריה / סקירוס

יוצאים בשלוש וחצי, לאור הירח. הנמל שקט לגמרי. גם המפרץ העגול של קאריסטוס שקט למדי.

חושבים על הסרט "העולם גדול והישועה מעבר לפינה", רק שאצלנו הישועה לפני הפינה ומי יודע מה מאחוריה. מגלים די מהר. ים 6 רוח 30 ומשהו קשר, גלים בחרטום. הקורס בהתאם לגלים לא ליעד. הים הופך 7. הסירה מתנהגת אחלה, גם הצוות. השעות עוברות, נעשה אור, העייפות גוברת. רוני ישן, גם איריס אבל היא מסרבת לרדת למיטה.

בשלב הזה מי שמעיר אותנו הם מי אם לא להקת דולפינים קטנים, זריזים, תאבי משחק שהתלוו אלינו למשך כעשרים דקות והקפיצו אותנו מדופן לדופן. לא ברור לנו אם זה מין קטן או שאלה השבאב של הים האגאי שיוצא מחוסר מעש לשחק בגלים.

מגיעים ב-17:00 לסקירוס / לינאריה. הייתי שם לפני עשור ואז היה שם כפר דייגים קטן ציורי רובץ מנומנם בשמש. לא עוד. מקום מטופח, מסודר, גובים 17 אירו לחניית לילה כולל חשמל מים ומקלחות. המקלחות והשירותים מסומנים בגלגלים ורוד וכחול, אבל כשדחוף, מי שם לב. ביוון מפליגות גם פולניות, אז לך תסביר לפולניה שאתה יושב לה בשירותים שהיה חושך ואתה לא חושב על צבעים כשאתה רץ לשם. באזור המסעדות, על הטיילת, יש גם ספרייה, לא בעברית. לא היה לנו ספר להשאיר כי לא גמרנו את שלנו. שותים קפה עם ה – Harbor Master סוליוטיס סאקיס, איש חביב.

יש לי אצבע פצועה מהבית. צריך להוציא תפרים. שואל על רופא. יש, אבל הוא שט על סירת המשטרה לקימי / אביה לטיפול דחוף. מבטיחים להביאו אלי כשיחזור. אחר כך סוליוטיס מגיעה עם בחורה צעירה, יפת עין ומראה. מסתבר שהיא הרופא. היא שואלת מתי עלי להוציא את התפרים ומציעה לעשות זאת בעוד כמה ימים, כי מחר אחד במאי ולא עובדים. סוליוטיס אומר לי אחר כך שהיוונים מנצלים כל הזדמנות לחגוג, או לא לעבוד, מה שדי דומה מבחינתם.

יום שלישי 1.5.18 – סקירוס - פאנאגיה

מתכננים לצאת לאלוניסוס, כ – 50 מייל. היאכטה נוסעת על מנוע 6 – 7 קשר, הים 4 ואנחנו רוצים מפרשים ושקט.

הרוח נעשתה צפון צפון מערבית ועדיין אין לנו מושג כמה אפשר לחדד. יוצאים בעשר ומנסים. שעתיים של שקט, הגלסים מביאים אותנו צפונה. הצמצומים בסדר, אבל לא צריך אותם. הים הולך ונרגע. גם הרוח.

בנקודה מצפון מערב לסקירופולה מדסקסים פאנאגיאה. זה מאריך בכ – 10 מיל, אבל יש לנו שקיעה ב – 20:15. הולכים על זה. הים חלק, האיים לוטים באובך. אפשר להבין איך נכתבו האיליאדה והאודיסיאה דווקא בידי יווני. שטים אל המפרץ הצפוני, אל חלקו העמוק. במקום בו העיזים יורדות לים בערב ובבוקר לשתות מים. כן, שותות מהים מים מתוקים הנובעים בקו החוף. המים המתוקים קלים וצפים על פני המים המלוחים הכבדים מהם. מסקנה - העיזים באי הזה מבינות הידרולוגיה. מגיעים לפני אור אחרון. המפרץ המזרחי כבר תפוס, יש יאכטה שנכנסת מיד אחרינו. אנחנו מעמיקים אל דרום המפרץ ושם אנחנו לבד.

השקט מדהים. האי אינו מיושב. תמונת שמיים זרועי כוכבים. גם הפלוטר מצייר תמונה משלו. אנחנו חגים סביב עוגן יציב עם הרוח. אזעקת העומק אינה מופעלת ובכל זאת יוצאים לבדוק. מאז 2006, יודעים שאי אפשר לסמוך על מסכים.

בבוקר קמים לזריחה נהדרת. העיזים כבר בחוף. שותות מהים, מלחכות מלח מהסלעים.

יום רביעי 2.5.18 – פאנאגיאה – אלוניסוס / פאטיטירי

שותים תה מרווה, פסקומילו ביוונית. ים קנתה עוד באתונה. מפליגים דרך המיצר שבין האי גיורה ושלושת האיים הקטנים שמדרומו, פונים דרומה ברוח מלאה (פרפר, איך לא), לארוחת בוקר במפרץ הדרום מערבי של פאנאגיאה. יש שם מפרצון בתוך מפרץ ואי קטן שסוגר אותו. השקט של פאנאגיאה שורר גם שם. צמוד לאי הקטן שתי סירות דיג, אבל הם שקטים. רוני על הסירים ואנחנו נהנים מארוחת בוקר-צהריים. אח"כ נפרדים ממקום שאין בו אנשים, שיש בו שקט מבורך ויופי עוצר נשימה ושטים דרומה אל אלוניסוס / פטיטירי.

עוברים במיצר שבין אלוניסוס לפריסטרה, רואים את המערה במערב ומגיעים לפטיטירי. עיירה גדולה, נמל קטן. יש שתי יאכטות, אנחנו שלישית והנמל כמעט מלא. עוגנים ברציף הדרום מזרחי. יש חיבורי חשמל ומים, אבל מישהו נכנס בעמוד שלנו עם מכונית ואין חיבורי חשמל ומים. יושבים עם בטלני העיירה, שני אנגלים מעריצי ישראל (אבל עם ההומור הבריטי וה – BDS, אין לדעת' אולי מעריצים בסגי נהור), עם ארכיאולוג יווני ומנהל הנמל לשעבר.

הנמל לא מתוחזק. אי אפשר לקבל כלום. שרותי החוף על הפנים. המנהל לשעבר מקווה לחזור בעונה הקרובה לתפקידו ולחולל שינוי. ראש העיר הגיע למסקנה שאולי השינוי נחוץ. נראה בפעם הבאה...

יום חמישי, 3.5.18 אלוניסוס - סקופולוס

אני צריך להוציא את התפרים. אחד במאי עבר. אנחנו כבר בשלישי בו. רוני לוקח אותי לקופ"ח – המרכז הבריאותי של פאטיטירי. עולים לפאטיטירי עילית. הרופא לא פנוי. הולכים לאכול "ספינט-פאי" במאפיה ממול. יש שם בולגריה חמודה שהגיעה עם בעלה לפני עשור, הוא חזר לבד, והיא מחכה לאביר על איזה סוס שלא יהיה, רק שיבוא.

חוזרים לקופ"ח. כריסטוס הוא רופא עם אספירציות של מנתח אורטופדי. גבר תמיר ונאה, בדיוק מתאים להוצאת תפרים. הוא מוציא לי בעדינות, לא גובה תשלום ומספר שבעוד חודש הוא עובר לביה"ח בסלוניקי להתמחות. אנחנו מדברים על קופסיות סינוביאליות והוא מבטיח שאם יקרה לנו משהו בסלוניקי, שנשאל עליו. מת לנתח !

חוזרים ליאכטה. עוברים דרומה ומקיפים את האי לצפון מערב. יש שם 3 מפרצים, בדרומי אתר סילוק פסולת בתוך ואדי שמעל למפרץ. כבר לפני 10 שנים לא הבנתי מי הגאון שתכנן אותו. המפרץ מלוכלך ועכור. ממשיכים צפונה למפרץ הבא. יש כביש שיורד מחורה – העיר העליונה, אל חוף חולי באפיק ואדי שיצר מפרצון צר וארוך. זורקים עוגן ב– 6 מטר, 35 מ' שרשרת. מספיק לחיגה לכל הכיוונים. רוני שואל אם הקרקעית לא סלעית, אני אומר שבמפרצים יש צבירת חול. ברברס של בדיקת אחיזה, הסירה נבלמת באחת. איריס ואני חושבים על עוגן תקוע, רוני מבשל. קודם אוכלים.

ים ואיריס בחרטום. השרשרת נאספת, נמתחת והקלאץ משחרר את כולה לים. עוד פעם. אותו דבר. עוברים לצד הרדוד. 3 מ'. אוספים שרשרת. מפעילים כוח מהצד ההפוך. לא יוצא. כמו הגזר. וכמו הגזר, בסוף הוא מתרצה, יוצא, ואנחנו בדרך לסקופלוס. עוגנים. מטיילים. אוכלים. הסוף מתקרב ומנסים למשוך זמן.

יום שישי, 4.5.18, סקופלוס – פאנורמוס - ניאו-קלימה

יוצאים ב – 11:00. מקיפים את האי ממזרח. היעד – פאנורמוס. מפרץ יפה ומוגן שבצפונו כפר נופש וטברנה, אבל יש לו הסתעפות מזרחה כמעט בלי בתים, מזח קטן ושלוחות הר מכוסות אורנים המגוננות על המפרץ. יופי של מקום. עגננו שם פעם. את רוני חיתנו במקום הזה, אבל עגנו שם יותר מידי יאכטות ויש סלעים במים. עשינו לרוני סיבוב נוסטלגי והחלטנו לבדוק את ניאו-קלימה, למרות שהספר מציג פרוזדור גישה רדוד ומעגן רדוד עוד יותר.

נכנסנו לפרוזדור. העומק מפתיע שלא כמו בספר והזהירות גוברת. מגיעים לנמל. הוא נראה מחודש. עמוק ביחס לתרשים. מחליטים לעגון. יש רק יאכטה אחת לונג-סייד. נכנסים לפניה. המים שקופים. יש מדרגה בבסיס הרציף לא ברור העומק. הולכים אחורה עד המימשה, שם המדרגה נמוכה יותר. נקשרים לונג-סייד. העומק 3 מ'.

בספר כתוב על רוחות קטבטיות בלילה. החבר'ה לא מכירים את המושג וצוחקים על הקשירה והספרינגים לאבטחה. שיצחקו, מה איכפת לי. מטיילים קצת, ים מתרחצת בים  והערב יורד. אוכלים ולישון.

03:00 לפנות בוקר, הקטבטיות מגיעות. רוח זלעפות, גם ברקים וגשם. שילוב של מקומי ואזורי והמעגן כולו רוגש. איריס וים בחוץ. סומך על הקשירה, אני נשאר בקבינה אבל מזהה לפי הקולות מבחוץ שיש בעיה. מסתבר שהמפרש בחלקו יוצא מהלייזי-בג. הכנסנו. הסירה קשורה היטב, אפשר להמשיך לישון בשקט.

יום שבת, 5.5.18, ניאו-קלימה - סקיאטוס

בדרך כלל צריך להחזיר סירה בערב היום שלפני האחרון. ביקשנו ב"תשוט", הסכימו ב"דרים-יאכט" ואנחנו זוכים בשייט-פרידה של שעתיים בבוקר שבת לסקיאטוס. מגיעים למרינה לעגינה בשעה המתוכננת, 10 בבוקר. מזג אויר סגרירי כמו מתעצב כמונו על שמסיימים. משליכים עוגן, יש בעיה עם המשיכה, כל השרשרת נשמטת בבת אחת. מנסים להרים. לא עובד. תיאו הצוללן שוחה אלינו. עולה לסיפון וניגש לחרטום אבל איריס וים מסתדרות. עושים עוד גישה ונקשרים לרציף. סטפנוס מקבל אותנו. בדיקה, הכל בסדר ואנחנו משוחררים.

הולכים לטברנה ממול. יש שם מלצרית יפהפייה שיש לה אבא עשיר. היא לא צריכה לעבוד בשביל כסף, אבל היא ברחה מהבית אז היא כן. אלא שזה כבר סיפור אחר ומה שקורה על היבשה נשאר על היבשה.

 


לראש הדף