ENGLISH
הרצליה: 09-9579390

שבוע מופלא באי קורפו ובסביבתו-אוגוסט 2016

מאת אלון פרידמן

אוגוסט 2016



היעד של הטיול נקבע כמעט בלי מחשבה מוקדמת. פשוט היה נראה לנו שקורפו, שידוע כאזור תיירותי, בוודאי יהיה בסיס טוב לשייט ביאכטה. סגרנו על יאכטה ותאריך ומיד עברנו לתכנון הטיול. חיפוש ראשוני ב google earth העלה ספקות לגבי היעד שנבחר. כמו גם מעט (מידי) סיפורי מסע באזור, באתר של תשוט. אבל, שיטוט רחב יותר, שכולל את האיים מדרומית לקורפו, וביבשת עצמה, העלה לא מעט אתרים ששווים ביקור. ואכן, לא התאכזבנו, אפילו הופתענו לטובה, ולאור המבחר הדל של סיפורי מסע לאזור, התיישבתי וכתבתי את סיפור המסע שלנו בקורפו.

הצוות שלי כלל את המשפחה, בתוספת חבר של הבת הגדולה. סה"כ שישה אנשים על BAVARYA 41. היאכטה מרווחת, אבל דלה באבזור וחווית ההפלגה קצת מאכזבת. למי שמחפש גם עבודת ימאות ומפרשנות, זאת לא היאכטה. מתחת ל 8 קשרים, היא איטית מאד, וגם ברוח של 15 קשר, לא משהו, בקיצור גיגית. קיל של 2 מטר מספק הפלגה בזוויות קטנות, אבל מעט מגביל במרינות (נפרט על כך בהמשך). הרוח במרבית הזמן הייתה חלשה מאד, אם בכלל, קצת מאכזב בשבילי, אבל עובדה זאת לא פגעה בחוויה הכללית, ובטח לא של הילדים.

יום שבת 27/8

את היאכטה מקבלים במרינה Gouvia , מרחק של 5 ק"מ צפונית לעיר קורפו. לאחר בדיקה של היאכטה ותדרוך צוות, יצאנו לים. את הערב הראשון החלטנו לבלות על עוגן במפרץ Agni הצפוני ל Gouvia. חוף רחצה מקסים ונוח לעגינה. בסמוך אליו, ניתן למצוא חופים נוספים לעגינת לילה קצרה.

יום א' 28/8

לאחר שחיית בוקר, הרמנו עוגן, ושמנו פעמנו לכפר Petriti. כפר דייגים קטן, אוטנטי ולא תיירותי. מרינה ציורית של סירות דייג, אבל הכפר עצמו אינו מלהיב. למרינה יש יתרון כתחנת ביניים בדרך לאי Paxos הדרומי לאי Corfu.

לאלה שמוכנים לבלות שעות ארוכות בים, אפשר לוותר ולהגיע היישר לכפר Lakka שבאי Paxos. אנחנו בחרנו בכל זאת לעשות את הלילה בכפר. במקום יש טברנות, ומכולת. ניתן לעגון ברציף (עגינה ים תיכונית) בקצה הדרומי שלו. אין תשתיות (מים, חשמל) אבל מספק הגנה נוחה מפני הרוח. יאכטות נוספות עמדו על עוגן בסמוך למרינה. תושבי המקום, בעיקר ילדי המקום, הסתובבו משועממים ברציף.

 

יום ב'  29/8

הפלגה דרומה לכיוון האי Paxos. בדרך, עוברים בין האיים ולמרות שקטע זה חשוף לים ממערב, הים היה נוח והגענו די מהר לכפר Lakka.

לפני שיצאנו קיבלנו המלצה מיאכטונר שבדיוק הגיע מ Lakka כי כדאי לעמוד על עוגן במפרץ ולנצל את המים הצלולים לטבילה. החלטנו לעגון במרינה רק לטובת מילוי מים, וגלידה בגלידריה ממול ויצאנו לעגון במפרץ.

הכפר עצמו ציורי, יש בו בארים וטברנות, ובתי קפה על המים. בערב ירדנו עם הדינגי לבלות בכפר.

יום ג'  30/8

בבוקר, היה קשה לעזוב את המפרצון והמים הצלולים בו, ובכל זאת, לאחר התלבטות קצרה, החלטנו לעשות גיחה למערות הכחולות שנמצאות בצד הצפון מערבי של חופי האי Paxos.

בהיעדר רוח הפלגנו כשעה על מנוע לאורך החוף הצוקי של האי. בכניסה למערה הכחולה עומק המים עומד על 10-15 מטר באזור שמספיק בטוח לעגינה. הורדנו עוגן והשארתי מנוע עובד, רק למקרה ש.... וכמובן מבוגר אחראי ביאכטה.

התקנת המנוע על הדינגי התגלתה כמשימה לא פשוטה, במקום היו סוולים קלים, אבל עיקר הבעיה הייתה גלים שנוצרו במעבר ספינות עמוסות תיירים שהגיעו לסיור במקום. קשרנו חבל אבטחה ארוך למנוע ולאט לאט העברנו את המנוע לדינגי.

המקום לא אכזב והסיור בתוך המערה עם הדינגי היה מרשים ומהנה לילדים. מומלץ לבחור בשעות שאין בהם סיורים של ספינות תיירים, אבל זה לא ממש פגם בחוויה. חזרנו ליאכטה, פירקנו את המנוע באותה דרך שהרכבנו, ויצאנו לכיוון הכפר Gaios.

בסמוך לחוף המזרחי של הכפר, קיים אי קטן שיוצר תעלה צרה ובה ריכוז גדול של כלי שייט עוגנים ומתמרנים. לכן, הכניסה למרינה מצפון מחייבת תשומת לב מרבית, וככל שנכנסים פנימה יותר, רוחב התעלה הולך וקטן. בנקודה הכי צרה רוחב התעלה לא עולה על 30 מטר כאשר מצד שמאל חוף האי הסמוך ומים רדודים מאד, ובצד ימין עוגנות יאכטות וסירות דייג. העומק בתעלה אף הוא רדוד וכדאי להיצמד לצד הימני יותר.

העגינה ים תיכונית, וכדי לזרוק עוגן, הגענו כמעט עד לגדה השמאלית של התעלה. זאת, לא לפני שחיכינו שיאכטות לפנינו יסיימו את התמרון שלהן, כאשר אחרינו המתינו בתור יאכטות נוספות.

במרינה יש מים וחשמל, אבל מספר העמדות מצומצם ולכן כדאי להזדרז ולהתחבר לעמדה כל עוד יש מקום. את העמדה מפעילים על ידי כרטיס מקודד אותו אפשר לרכוש עבור 10 יורו (ו -10 יורו נוספים פיקדון) בבית קפה סמוך על המזח (תשאלו במקום ומיד יפנו אתכם). הכרטיס הספיק כדי להשלים את המים במכלים וגם לטעינת חשמל כל הלילה.

Gaios התגלה ככפר תוסס, מלא ברים ומסעדות, חנויות מעוצבות וחיי לילה עשירים. בתוך הכפר, סמטאות יפות ומטופחות ולא מעט טברנות מסבירות פנים, בלי ההמולה שיש בסמוך למזח. בערב, הברים על המזח היו שוקקים ומלאים בצעירים ובמשפחות, מוזיקה ואורות לילה, עד השעה שתיים בלילה, שבה על פי חוק, נסגרים כל המקומות.

יום ד'  31/8

בבוקר הרמנו עוגן ויצאנו לכיוון האי Anti Paxos, לא לפני שעברתי במאפיה מקומית ופינקתי את כולנו במאפים ממולאים בגבינה ותרד.

מהמרינה אפשר כנראה לצאת מהחלק הדרומי של התעלה, לא הייתי סגור על עניין העומק שם לחלוטין ולכן בחרתי בדרך הארוכה והקפתי את האי בסמוך לכפר מצפון. לא סיבוב כזה גדול. באותו בוקר, הייתה רוח דרומית מערבית קלה (שלא על פי התחזית). הפלגנו עם מפרשים לכיוון דרום מזרח, ולאחר מכן לג לכיוון מערב. ההפלגה ארכה כ 3 שעות, כשהיאכטה מתנהלת בעצלתיים. הצוות שלי כבר כמעט ואיבדו את הסבלנות ובטווח של כ 1 מייל מהפינה הצפונית של Anti Paxos, הנעתי מנוע וכיוונתי למפרצון הצפוני. ככל שמתקרבים לחוף, המים בקרבת החוף מקבלים גוון טורקיז והמקום עצמו נראה כמו גן עדן. תמונה אחת שווה את כל המילים. עגנו בסמוך להרבה יאכטות וירדנו לחוף, שנראה כמו בריכה אחת גדולה.

בשעות הצהריים, נפרדנו בצער מחוף גן העדן ושמנו פעמינו לכיוון העיר Parga התחנה הראשונה שלנו ב main land. הרוח לא עלתה על 2 קשר והים היה חלק כמו שמן, תוך כשעתיים (על מנוע לצערי) הגענו לפרגה.

העגינה ליאכטות אפשרית בעיקר במפרצון הצפוני לכפר. באזור מסתובבות סירות מקומיות taxi boat שמציעות שירות הסעה לעיר. העלות כ- 5 יורו הלוך חזור לבוגר, על ילדים לא משלמים. קבענו עם סקיפר של אחת הסירות שיבוא לאסוף אותנו בשעה שש וחצי בערב. ה"מונית" הגיעה בזמן ויצאנו לכפר (לא לפני שהדלקתי אור עגינה – חשוב מאד היות ויש תנועה של כלי שייט כל הלילה באזור). בדרך, אספנו מטיילים מיאכטות נוספות, ולאחר כ 5 דקות הפלגה נתגלה הכפר מעבר לצוק שמפריד בין המפרצון הצפוני לדרומי.

ציפינו לעיירה מנומנמת ושקטה וגילינו כפר תוסס, תיירותי, הומה תיירים, חנויות ומסעדות. היינו בעיקר רעבים, וחיפשנו טברנה לא רועשת. העמקנו לתוך הכפר והגענו לטברנה מקסימה בשם KPYONEPY עם מחירים סבירים ושירות מעולה. גיא, שלא מתחבר לטעמים היווניים, זכה לפיצה take away ממסעדה איטלקית סמוכה, ואנחנו זכינו לאוכל ואוירה יוונית. תוך זמן קצר, המסעדה התמלאה, וכשיצאנו, כבר היה תור בכניסה למסעדה. כנראה שהמקום מוכר לתיירים. חזרנו למרינה, שם חיכתה לנו ה"מונית" לקחת אותנו חזרה ליאכטה.


Anti Paxos -  ככל שמתקרבים לחוף, המים מקבלים גוון טורקיז והמקום עצמו נראה כמו גן עדן.יום ה' 1/9

למחרת בבוקר, ירדנו עם הדינגי לחוף. בחוף יש ספורט ימי הכולל כל סוגי האבובים הנגררים, מצנחים ועוד. לאחר שהילדים עשו שני סיבובים על האבובים, ורביצה בחוף, אכלנו ארוחה קלה במסעדה תיירותית בחוף, שכוללת גם מקלחת למי שרוצה להישטף במים מתוקים.

הייתה לנו עוד הפלגה ארוכה לכפר Mortous ויאכטות כבר החלו לעזוב את החוף. נשארנו אחרונים והשמיים החלו להאפיר. הבנתי שהם כנראה יודעים משהו שאני לא יודע. היום היחידי שלא בדקתי את תחזית המטרו (כבר איבדתי אמון בתחזיות) ונראה שמתפתח משהו.

הכנתי את היאכטה להפלגה בסערה, כולל סגירת כלל החלונות, נעילה ואבטוח וכל מה שצריך על פי הצ'ק ליסט ואת הצוות הכנתי מנטלית שהולך להיות קצת קשה (יחסית לכלום רוח שהייתה עד עכשיו). סיכמנו על משמרות של צוות כך שיהיה תמיד בגשר צוות זמין (כולם היו עייפים אחרי בילוי חוף). התחלתי להפליג לכיוון מערב, תוך יציאה מאזור ההסתרה של המפרץ ומהר מאד הרוח עלתה עד ל- 15 קשר בכיוון צפון מערב. מכיוון שהכיוון הכללי היה צפון מערב, ההפלגה התארכה מעבר למצופה, אבל סוף סוף הייתה קצת רוח וגם לי הייתה קצת נחת, אבל לא לאורך זמן.

לאחר כשלוש שעות הפלגה, הרוח ירדה לכ 4-5 קשרים בכיוון צפון ואת החלק האחרון של ההפלגה, כ 2-3 מייל לפני הגעה ליעד, הפלגנו עם מנוע ומפרש ראשי בקדמית.

הגישה לכפר Mourtos אפשרית משני כיוונים – מכיוון צפון, הכניסה אינה מוגבלת ונוחה. מדרום, הכניסה מוגבלת היות וממערב לכפר, ישנם שני איים וריפים. בין האי Nikolaos ליבשת, יש תעלה שעומקה בנקודות מסוימות אינו עולה על 2 מטר. איגוף האי, משמעותו הארכת נוספת של הפלגה והצוות שלי כבר היה עייף. עיון נוסף בפיילוט בוק שהיה ביאכטה העלה כי הנתיב בשליש שקרוב לאי ניקולס, נחשב כעמוק יותר, אבל עדיין הקיל של היאכטה הוא 2 מטר מה שמעלה ספקות לגבי היכולת שלי לעבור שם.

החלטתי להגיע לכניסה לתעלה ולראות מה עושות יאכטות נוספות. לפני הייתה יאכטה גדולה (למעלה מ- 50 פיט) שבאמצע התעלה הסתובבה וחזרה על עקבותיה, יאכטה נוספת ניסתה לעבור בחלק הימני של התעלה, ונראה שעלתה על הריף, ועשתה ניסיונות לצאת משם (כנראה לא קרא בפיילוט בוק). נשארתי לבד. שלחתי  איש צוות לחרטום שיתריע על משהו חריג, הגדלתי את המפה בצ'רטפלוטר כמה שאפשר וכיוונתי לכיוון השליש שסמוך לאי Nikolaos. בניתי על כך שיש גאות קלה, והפלגתי במהירות נמוכה, תאצ' מנוע והפרדה, תוך מעקב על העומק כל הזמן.

עם הכניסה לתעלה, העומק ירד בצורה הדרגתית וקבועה עד ל 2.1 מטר (כלומר לכאורה 10 ס"מ מתחת לקיל), המשכתי במהירות נמוכה ובזהירות. מבט לאחור, וגיליתי שיירה של יאכטות מפליגות אחרי, מסתבר שפרצתי לכולם את הציר. לאחר כרבע מייל, העומק החל לעלות ואפשר היה להירגע. מיד ביציאה מהתעלה בין שני האיים, יש שני מפרצונים קטנים, שהיו כבר מלאים ביאכטות, כך שלא הייתה ברירה וכיוונו למרינה של העיר בתקווה למצוא מקום עגינה בתוך העיר, להרגיש קצת קרקע יציבה.

המרינה עצמה לא גדולה, וגם שם העומק מאד גבולי, 2 מטר לכל היותר (מה שהביא אותי למסקנה שמד העומק ביאכטה מכויל עם איזשהו מקדם בטחון). מצאנו מקום בדוחק בין שתי עמדות המסומנות עבור יאכטות נוסעים, ממש במרכז המרינה, על המזח בין בתי קפה ודוכן של מוכר תירס מתקתק. שיחה עם בעל סירת מנוע לתיירים שנקשרה לידי, גילתה לי שהעומק כנראה יותר מ- 2 מ' וקיבלתי ממנו בהמלצתו חבל מורינג לשיפור הבטיחות בעגינה.

גם בכפר הזה הופתענו. המקום הומה תיירים, בתי קפה, טברנות ומסעדות ומדרחוב עם חנויות מעוצבות. בכפר כולו יש בתי דירות להשכרה, ומכאן הרבה תיירים. העברנו את הערב בטברנה נחמדה עם אוכל יווני ואוירה מקסימה.

יום ו' 2/9

על פי התחזית, לא הייתה צפויה רוח (ואכן התחזית לא אכזבה), העליתי את הדינגי על היאכטה והפלגנו בחזרה לגוביה. הפלגה של כ 20 מייל, בים חלק ללא רוח, ותוך כשלוש שעות הגענו למרינה. לאחר שעוברים את תעלת הכניסה (מסומנת במצופים ירוק ואדום), ניתן לראות את תחנת הדלק מצד ימין, הגישה אליה בגישת דופן נוחה, ובמקום יש צוות שמחכה כבר עם חבלים וצינור תדלוק.

את סוף השבוע הקדשנו לבילוי בעיר העתיקה של קורפו (קרקירה בשפה המקומית), על שלל סמטאותיה המרהיבות ובתי הקפה שמגישים פרפה צונן.

למחרת שמנו את הילדים בפארק המים Aqualand ואילו אנחנו (אני ובת זוגתי) פרשנו לנוח בחוף בחלק המערבי של קורפו באזור שנקרא Palaiokastritsa, כדי להשלים את השבוע הקסום והמדהים שהיה לכולנו.

לסיכום - יעד מומלץ בהחלט להפלגה עם המשפחה.


לראש הדף