ENGLISH
הרצליה: 09-9579390

שייט בנהר Saone בחבל בורגונדי

מאת משה גינזברג

ספטמבר 2013



המשתתפים בשייט: אירנה ובני רוטבלט, נורית דקל ומשה גינזברג

רקע:

אירופה מרושתת בנהרות ותעלות ששימשו בעבר הרחוק (לפני העידן המוטורי) כתשתית להעברת סחורות ומטענים באמצעות סירות (למעשה, עד היום נעשה שימוש בתשתית זו להעברת מטענים ולשייט תיירותי). למשל, ניתן לחצות את צרפת לאורכה ולהגיע מתעלת למאנש עד לים התיכון, כמו כן ניתן לעבור מארץ לארץ ולחצות את אירופה, כל זאת במעבר מנהר לנהר.

הנהר בו בחרנו לשוט הוא נהר ה- SAONE . השייט התקיים בחבל Burgundy הנמצא במרכז ובצד המזרחי של צרפת, כ- 100-150 ק"מ צפונית לעיר ליאון.

מהירות השייט המירבית בסירה היא כ-11 קמ"ש במורד הנהר וכ- 9 קמ"ש במעלה הנהר. בס"ה שטנו 27 שעות (כ- 250 ק"מ) כאשר כל יום שטנו 3-5 שעות.

לאורך הנהר יש לעבור מספר "בריכות" (Lock-ים). ב- Lock יש 2 שערים (האחד לכיוון מעלה הנהר והשני לכיוון מורד הזרם). הבריכות נועדו להתגבר על הפרשי הגבהים שבדרך. יש נהרות בעלי שיפוע חזק מאוד המחייבים בריכות רבות כאשר בכל בריכה המים יורדים או עולים לגובה של כ- 10 מטרים ומאפשרים לסירות "לטפס" במעלה הנהר היורד מההרים. באיזור ובקטע של ה- SAONE בו שטנו, היו 3 לוקים בלבד והמים עלו או ירדו 4-3 מ' בלבד.

את הסירה שכרנו בארץ דרך חב' "תשוט" בהנהלת נטע שציידה אותנו במידע רב ובהרבה טיפים. שם החברה המשכירה את הסירה בצרפת - Le Boat.

הסירה באורך של 11 מ', מכילה 2 תאי שינה די מרווחים עם שירותים צמודים, אחד בחרטום ואחד בירכתיים, סלון מרווח עם ספה ושולחן אוכל ומטבח קטן ומצוייד. למעלה יש סיפון שמש מרווח עם שולחן ומושבים. את הסירה ניתן לנהוג מלמעלה או מלמטה. בסירה יש גם מתח V 220 ו- 12V ולרשותינו עמד גם WIFI שאיפשר לקיים קשר עם כל העולם ללא חיוב כספי בגין "זמן אוויר" (כולל אינטרנט).

וכעת לסיפור המסע:

22.9.13 יום א'

המטוס ממריא לכיוון ג'נבה ואנחנו על הסיפון. למרות ההכנות (שלי, לפחות), השיחות המקדימות עם נטע מחב' "תשוט", והקריאה, נותרו אצלי סימני שאלה רבים (אחרי הכל מדובר בחוויה שאף אחד מאתנו, עדיין לא חווה).

בזמן הטיסה, אני שואל את בני (שבמיוחד לטיול זה רכש IPAD והתקין תכנת ניווט I GO): "בני, המכשיר והנווט עובדים ?" בני מביט בי במבט מלגלג משהו ומשיב בדרכו הצינית : "אתה מתכוון כאן בטיסה?" ומוסיף "אני צריך עוד ללמוד את המכשיר והתכנה. אני מקווה שלא תהיה לנו בעיה". (לומר את האמת, תשובה שלא ממש מרגיעה אותי.)

אני מפשפש ב"תיק המסע" שהכנתי ולא מוצא את הוואוצ'ר של הרכב אותו שכרנו בארץ ואמורים לקבל בצד הצרפתי הנמצא בתוך הטרמינל. מזל שהורדנו את כל המסמכים ל IPAD עוד בארץ. בני מחפש את המסמך שמתחבא בין עשרות מיילים וקבצים ולא ממש מוצא (אני לא יודע מה עם בני, אבל אני מחסיר פעימת לב ומתחיל להזיע.). אחרי מספר דקות נשמעת אנחת רווחה : "יופי הנה זה, האבידה נמצאה, נקווה שזה יספק".

נחיתה בג'נבה לאחר כ- 4 שעות, עוברים לצד הצרפתי של הטרמינל שם מתייצבים מול הדיילת של חברת ההשכרה, בני מראה את הוואוצ'ר לדיילת הנחמדה שאומרת: "אני צריכה את הנייר, אבל אין בעיה תעביר לי במייל ואני אדפיס מהמחשב שלי". יופי, אומר בני וניגש למלאכה (פעולה פשוטה של העברת קובץ במייל) בני לוחץ פה, לוחץ שם, "מלטף" את המסך לכל הכיוונים, מסנן קללות מפיו והקובץ לא עובר. לבסוף – הללויה!!! הקובץ יוצא מהטבלט, אבל משום מה לא מגיע למחשב של הגברת שאומרת לי לבסוף: "יכול להיות שזה לוקח זמן, תחתום כאן וכאן" אני חותם ומתפלל "לעוף" כבר מהמקום (לדעתי, המייל לא הגיע עד היום למחשב של הדיילת).

המפתח בידינו, מקבלים הוראות (מעורפלות) מהדיילת לגבי הדרך ואנחנו לכוון מגרש החנייה לאסוף את הרכב. השעה 18:30 ואנו יוצאים לכוון העיר DOLE בה נעביר את הלילה הראשון. העיר DOLE ממוקמת במרחק של כ - 20 דקות נסיעה מ- Saint-Jean-De-Losne שם נקבל את הסירה. אני נוהג ובני מנווט (יותר טוב לומר מנסה לנווט) – תכנת הניווט לא פועלת ואנחנו נוסעים מבלי לדעת לאיזה כיוון. לאחר מס' דקות פוגשים רכב עם ישראלים בתוכו, שואלים והם אומרים סעו ככה וככה.

 אני מתחיל לנסוע ובני מנסה להפעיל את מערכת הניווט ומקלל את ה – IPAD ואת התכנה. פתאום אני רואה שלט המורה לכיוון העיר Dijon ואני מחליט לקחת את הדרך הזו. "אבל זה לא הכיוון שהחבר'ה הישראלים אמרו" אומר בני ואני עונה ש- Dijon נמצאת אחרי DOLE וההגיון (וגם הבטן) שלי אומרים שאם ניסע לכיוון Dijon נגיע ל- DOLE לבני אין אלטרנטיבה אחרת והוא מסכים. הנשים יושבות מאחור ואני מנחש שהן קצת לחוצות. מנווטים לפי השילוט, שאלות ששואלים בדרך והרבה תחושות בטן.

הכביש מתפתל ואנו במעלה ההר כאשר כל הזמן מחפשים את השלט של Dijon . בשלב מסויים בצמוד לשלט של Dijon מופיע גם השלט ל- DOLE הבטחון גדל והמתיחות (שלי לפחות) יורדת.

הדרך מרהיבה ביופייה. הכביש הצר והמתפתל במעלה ההר עובר בתוך יער, מידי פעם חולפים על פני כפר קטן או בית בודד, הכל ירוק, פה ושם כרי דשא, פרות רועות, פסטורלה - נוסעים בתוך תמונה.

לילה, מגיעים ל- DOLE. עיירת רפאים. הכל חשוך. יש לאתר את בית המלון ששמו וכתובתו בידינו. אין את מי לשאול. גולשים במורד הכביש ולפתע רואים פיצרייה בגודל של קיוסק. בעלת המקום דוברת צרפתית בלבד. למזלנו נורית דוברת צרפתית (דבר שיעזור לנו בהמשך). בעלת המקום מסבירה לנורית ואנחנו עם חיוך גדול על השפתיים ושמחה גדולה בלב יוצאים לכיוון בית המלון. לאחר כמה סיבובי סרק בכיכרות שבסביבה אנו מחליטים לחזור לפיצרייה. המוכרת המאוד אדיבה אומרת שזה מאוד פשוט וזה מרחק של 5 דקות נסיעה. הפעם מציידת אותנו בשרטוט ואנו יוצאים, הפעם מצויידים בהוראות והנחיות מדוייקות יותר מ- GPS (שאין לנו). אחרי מס' דקות אנו שוב אצל הגברת מהפיצרייה. הפעם אנו מנסים להתקשר טלפונית. בני לא מצליח להוציא שיחה. מבקשים מבעלת הבית שתתקשר למלון ושיבואו לאסוף אותנו – פקידת הקבלה לא יכולה לעזוב את המשמרת. לבסוף, מורידה בעלת הפיצרייה את הסינר מעל מותניה ומתנדבת לנסוע איתנו. בדיעבד זה היה הפתרון הטוב ביותר. המלון, מסתבר ממוקם במקום ש"השטן מתגלח" וניתן להגיע אליו רק עם GPS (שעובד) או עם מורה דרך.

נכנסים למלון "על ארבע", פורקים מזוודות, שותים קפה (חוץ מאירנה שהייתה שבוקה) והולכים לישון.

 

23.9.13 יום ב' - היום הראשון לשייט

בוקר, שמים פעמינו לכיוון Saint-Jean-De-Losne. תוך 20 דקות ובקלות אנחנו במרינה במשרדי Le Boat השעה מוקדמת וכרגיל מקבלים סירה אחה"צ ב- 16:00. אנחנו מעוניינים לצאת מייד ולא לבלות לילה במרינה. €85 פותרים את הבעיה. קונים מזון בסופר הסמוך, מקבלים תדריך וטיפים בתוספת סיבוב קטן עם סטיב המכונאי ובשעה 13:00 אנחנו כבר שטים על ה- SAONE.

נהר ה-SAONE רחב הידיים, מקבל את פנינו ופורש בפנינו את יופיו מיד עם כניסתנו לנהר. השמים כחולים, השמש מלטפת והטמפרטורה נוחה (25-24 מעלות). הכל מסביב "צועק" ירוק,אפילו מי הנהר שהצמחיה מסביב משתקפת בם. בתי העיירה הציורית של Saint-Jean-De-Losne נעלמים מאחור ואנחנו נשארים לבד עם הטבע...

לא עוברות מס' דקות ומשמאל לנו אנו מבחינים במרחק של כ-100 מ' בסירה תקועה בגדה ועל הסיפון 2 גברים ואישה מבוגרים מנופפים בידיים ובגלגל הצלה ומבקשים עזרה בחילוץ. אני מחליט לתמרן ומקרב את ירכתי הסירה שלנו לירכתי הסירה שלהם, וצועק להם שיזרקו חבל. אחרי 3-2 נסיונות גישה החבל בידיים של בני שמחבר אותו לברווז של הסירה שלנו. אני נותן גז והסירה התקועה נשלפת מהשרטון. נפנופי ידיים לאות תודה מרחוק ואנו ממשיכים בשייט.

...מתקרבים ל-Lock הראשון. מדובר ב Lock גדול היכול להכיל מס' ספינות ועם מפעיל המבצע פיקוד מרחוק. השערים נפתחים מייד ולא צריך להמתין. נכנסים לבריכה ונקשרים ל"פיתה" הנמצאת על הקיר בקידמת הבריכה (משאירים מקום לסירה ש"שלפנו" מהבוץ ושבאה מאחורינו). המפעיל עובר בין הסירות ומוודא שהסירות והחבלים מחוברים ואחוזים ביד כנדרש. הוא מגיע אלינו ובידו מעטפה מ"סירת הניצולים". נורית פותחת את המעטפה ומגלה בפנים חפיסת שוקולד + € 70. אנחנו מקבלים החלטה לא לעלות על שרטון בגלל עלויות חילוץ "גבוהות" (כסף יש לנו, שוקולדים - אין....). הבריכה מתרוקנת, השערים נפתחים, בני משחרר את הסירה, נפנוף תודה למפעיל ולסירה שמאחורינו ואנו בדרכנו לעצירה הראשונה בעיירה SEURRE שם נעביר את הלילה הראשון בסירה.

3 שעות של שייט מהנה מביאים אותנו ל – SEURRE. נקשרים למזח ויורדים לטייל בעיירה. אין כמעט אנשים ברחוב. רגלינו מביאות אותנו לגלריה קטנה ובה אמן המציג את עבודותיו - עשרות רבות של תמונות והנושא הוא סוסים. אירנה מתפעלת ורוצה לרכוש תמונה ואז מסתבר שמכל עשרות התמונות המוצגות נותרו למכירה 5-4 תמונות בלבד. נו, אז כשהמבחר קטן הבחירה קלה ותוך דקה 50€ ותמונה של סוס מחליפים ידיים ואירנה יוצאת מאושרת מהגלרייה (אני לא רואה שבני "יוצא מעורו") . לאחר הצטיידות קלה ב"מיני-סופר" אנו חוזרים לסירה. על המזח פעילות ערה ואנו מנהלים שיחות עם כמה מהשייטים (בני לאומים שונים).

ארוחת ערב על הסיפון, פותחים בקבוק יין, קצת מוזיקה, הרבה פיטפוטים והולכים לישון.

 

24.9.13 יום ג' - היום השני לשייט

בוקר, ערפל כבד, נצא לדרך רק לאחר שהערפל יתפוגג. בני ונורית יוצאים לקניות של בוקר, ארוחת בוקר, מילוי מים בסירה – ולדרך.

3 שעות של שייט נוח ונעים ואנחנו בעיר- Chalon-Sur-Saone, עיר יפה, עתיקה, ובה שרידים מהתקופה הרומית ומימי הביניים. אי אפשר שלא להתאהב בה. עיר יפיפייה עם אי קטנטן המגשר בין המרינה לבין מרכז העיר ובו מסעדות רבות ומגוונות. בעיר 2 פיאצות יפהפיות עם בתי קפה כשבכל אחת ניצבת כנסייה גדולה ומרשימה, מרכזי קניות, מוזאונים ו-המון המון פרחים. הטיול ברחובות הצרים בינות לבתים העתיקים פשוט חוויה.

טיול קצר בעיר, קפה באחת מהפיאצות המלאה בשולחנות ובאורחים, מנסים לספוג את מה שהעיניים רואות. מחליטים לאכול ארוחת ערב באחת מהמסעדות שעל האי אשר נושאת שלט המעיד שהיא בעלת 2 כוכבים בדירוג מישלין. נורית שבחרה את המסעדה מתכבדת גם בבחירת המנות. המסעדה מלאה עד אפס מקום (מה שפוגע בזמינות המלצרים וברמת השירות), אבל, האוכל בהחלט טעים ומוגש בצורה מיוחדת. נורית מקבלת מחמאות על הבחירה (המחירים במסעדה יוקרתית זו דומים למחירים במסעדה רגילה בארץ).

חוזרים לסירה לישון.

 

25.9.13 יום ד' - היום השלישי לשייט

בוקר, ארוחת בוקר קצרה. מחליטים לסייר בעיר ולצאת לדרך בצהריים. היום מתקיים יום שוק באחת מ-2 הכיכרות הגדולות. סיור קצר בשוק ונכנסים למוזיאון הממוקם בכיכר השוק. המוזיאון איכותי במיוחד, שווה סיור. אירנה ונורית מגלות מהר מאוד שהסדרנית במקום פולניה והחל מאותו רגע השפה הפולנית שולטת בין כותלי המוזיאון. אירנה ונורית כמובן מתרגמות ורמת הסיור שלנו עולה.

נפרדים מ- Chalon-Sur-Saone מתניעים. פנינו מועדות לעיירה הבאהTournus . שלוש שעות של שייט נוח בתנאי מזג אויר נהדר, עוברים Lock אחד ואנו כבר ב- Tournus . המזח הקטן תפוס ואני נקשר ב"דאבל פארקינג" לאחת הסירות שעוגנות.

Tournus – עיירה יפהפיה וציורית ורוב המיבנים הם מימי הביניים. סיור קטן מביא אותנו לגלריות הממוקמות ב-2 אולמות מקומרים ענקיים הצמודים לכנסייה יפה ומאד עתיקה עם מנזר צמוד וגן ציורי. מטיילים בעיירה וסופגים את האווירה המיוחדת. טיול בסמטאות הצרות והמתפתלות נושא אותנו לכיכר קטנה ויפה המוקפת בכמה חנויות – כיכר בית העירייה (אגב, בכל העיירות בהן ביקרנו ניצב לו בית העירייה שלרוב הוא מבנה עתיק ומפואר בכיכר מרוצפת אבנים ואשר במרכזה פסל הנטוע בערוגת פרחים יפה) .

מתיישבים במסעדה המשקיפה על הכיכר. בירה ופיצה וחזרה לסירה.

 

26.9.13 יום ה' - היום הרביעי לשייט

08:30 בבוקר, נפרדים מ - Tournus ופנינו מועדות ל - Truchere, עלינו לעבור רק 6 ק"מ (שייט של 40 דקות).

פונים לאחד היובלים של נהר ה-SAONE(נהר קטן ויפהפה בשם Seille) ומייד אחרי הפנייה פוגשים ב- Lock ידני המופעל ע"י מפעיל. כ-300 מ' לאחר ה- Lock נמצא המזח של Truchere. נקשרים למזח ויוצאים לטיול קצר ומגלים שמדובר בכפר קטן עם בתים ישנים ועתיקים.

קפה על המזח, וממשיכים ליעד הבא – Cuisery , מרחק 13 ק"מ (שייט של כ- שעה וחצי). נהר ה- Seille יפה במיוחד. הרוחב הצר של הנהר, הפרות הרועות משני צידי הנהר, להקות הברבורים, הצבע הירוק והשקט גורמים להרגשה של שייט בתוך תמונה (נהגתי את הסירה מהסיפון העליון כשאני לבד, ולדעתי שאר אנשי הצוות הפסידו את החווייה שחוויתי).

...השייט החלומי נקטע לי פתאום כשהסירה מגיעה ל – Lock הממוקם כמה מאות מטרים מהעיירה Cuisery, מדובר ב- Lock ידני קטן ובהפעלה עצמית. בני ואני יורדים מהסירה מסובבים גלגלים, מסובבים ידיות, פותחים שערים וסוגרים שערים - פרוצדורה שלמה (התנסות בהחלט מעניינת), לבסוף יוצאים מהבריכה ומיד נכנסים למזח של Cuisery.

המרינה הקטנה של Cuisery ( מקום ל- 10 סירות בערך) מסודרת וכוללת שירותים ומקלחות ומספקת מים וחשמל ( למעשה, רוב המרינות שפגשנו מסודרות ). המרינה ממוקמת במרחק 5 דקות הליכה מהעיירה. בני נורית ואני יוצאים לתור את המקום (אירנה מחליטה להישאר בסירה).

העיירה Cuisery נודעת כמרכז לספרים עתיקים. נכנסים לרחוב בו חנויות קטנות של ספרים עתיקים, תקליטים וכלי נגינה עתיקים. טיול קצר, בירה באחד מבתי הקפה, קניות בסופר המקומי וחזרה לסירה.

ארוחת הערב על הסיפון - נורית מכינה פתאי, אני מכין פלחי אבוקדו עם לבבות דקל, פותחים בקבוק יין ויש ארוחה. ההרגשה טובה.

פטפוטים, פיפי ולישון... יש עוד 3 ימי שייט ויש לתכנן את הלגים.

 

27.9.13 יום ו' - היום החמישי לשייט

בוקר ב- Cuisery השעה 08:00, הערפל עדיין לא התפזר לגמרי, יש ראות של כמה עשרות מטרים (מספיק לשייט בטוח). אני חושב שנצא תוך חצי שעה. עלינו לעבור עד ל- SAONE שני לוקים ידניים כשאחד מהם הוא בהפעלה עצמית. התכנון הוא להגיע ל- Chalon בלג אחד, מרחק של 50 ק"מ, שייט שיארך לפי החישוב שלי 6 שעות.

08:30  יוצאים לדרך, עוברים את ה- Lock המופעל עצמית תוך 20 דקות ולפנינו 13 ק"מ עד ל- SAONE (פחות משעה וחצי), השייט על נהר ה- Seille בכיוון הזה הוא במורד הזרם.

אני יושב על הסיפון לבד, משיט את הסירה ושאר אנשי הצוות למטה.

אני מרגיש כמו בחלום - השעה מוקדמת, מזג האויר סגרירי ואפור, אין בכלל רוח, המים חלקים ללא אדוות, הסירה כאילו שטה על מראה, ערפילים מכסים חלקים מהנהר המתפתל שרוחבו אינו עולה על 30-20 מ', כרי הדשא נושקים למים, פרות לוחכות עשב מרימות מידי פעם את ראשן, אנפות וקורמרנים שעוסקים בדיג, להקות ברבורים משייטות לאיטן, שפיריות סגולות מעופפות בין צמחי הנופר שעל גדות הנהר, על החוף נראה מידי פעם בית איכרים שמוסתר חלקית ע"י העצים או ע"י הערפילים והעצים הנושקים למים משתקפים במים בצורה נאמנה עד שאינך יודע האם ההשתקפות היא למעלה או למטה. לרגע נדמה לי שעצי הערבה שעל גדות ה- Seille משתחוים לסירה.

בתי הכפר של Truchere שמופיעים אחרי הסיבוב "מעירים" אותי ומחזירים אותי למציאות. אני קורא לבני. אנו צריכים לעבור Lock ויש לעשות את ההכנות המתאימות.

מעבר מהיר וחלק דרך ה- Lock של Truchere ותוך 20 דקות אנחנו במעלה ה- Saone. מזג האויר מאוד נוח, מעונן והטמפרטורה גבוהה. עוד כחצי שעה יש לעבור לוק נוסף.

15:30, נכנסים לפי התכנון ל- Chalon, מסיימים פרוצדורות, קניות (נורית "חוגגת" בקניית גבינות), מתלבשים ויוצאים לטייל בעיר.

גלידה טעימה, ארוחה בפיאצה הגדולה שדי עמוסה בשעה זו וחזרה לסירה.

וכרגיל, קצת מוזיקה, הרבה פטפוטים ולישון.

 

28.9.13 יום שבת - היום השישי לשייט

מחליטים לצאת בצהריים ולנצל את השעות הקרובות לטיול נוסף בעיר ולהשלמת קניות. בני הולך עם נורית לבקר במוזיאון צילומים בעיר ואני נשאר בסירה.

12:15 מתנתקים מהמזח של Chalon.

פנינו ל- Seurre ולפנינו 45 ק"מ ושייט של 5 שעות. מזג האויר בינתיים נוח, העננות גבוהה והתחזית למחר מדברת על גשם קל.

נכנסים למזח האורחים של המרינה ב- Seurre ויורדים לטיול קצר.

 

29.9.13 יום א' - היום השביעי והאחרון לשייט

09:15, מתנתקים מהמזח של Seurre ומייד מתייצבים מול ה- Lock . מעבר חלק ומהיר (אנחנו הסירה היחידה בבריכה) והסירה בדרכה לתחנה האחרונה – שייט של פחות מ- 3 שעות. אני נוהג את הסירה מלמעלה, נותרה קצת יותר משעה לסוף השייט וגשם קל ודקיק, אך נסבל, מתחיל לרדת. מעבירים את ההיגוי למטה אל תוך הסירה ובני תופס את ההגה (בני אומר שנהיגת הסירה מלמעלה עדיפה מבחינת ההרגשה והמראה).

עוד 40 דקות אנו במרינה ובמזח של Le Boat. נראה שהסירה כאילו "מריחה" את הבית ושועטת קדימה.

נכנסים למזח, נקשרים, מנקים, רוחצים וממרקים את הסירה, את עודפי הבירה שנותרו מעבירים לסטיב, מעמיסים את הצ'ימידנים על הרכב ויוצאים לכיוון ג'נבה.
הערה: באופן רגיל וטבעי כאן היה צריך להסתיים סיפור המסע. אבל יש פרק המשך...

הנסיעה לג'נבה קלה יותר, מערכת הניווט באורח פלא החלה לעבוד (ה- IPAD "נבהל" מהקללות של בני) ואנו נוסעים בדרך המוכרת והיפה המתפתלת בהרים עוצרים לארוחת צהריים באחת העיירות בדרך וממשיכים.

השעה בערך 18:00 לפנות ערב ואנו חונים ברחבת בית המלון הממוקם 10 דקות נסיעה משדה התעופה בו נעביר את הלילה האחרון (יש לנו מחר טיסה ב- 07:00 בבוקר).

מתחילים לפרוק את התיקים מהרכב ואני מתאבן – תרמיל הגב שלי המכיל דרכון, ארנק, כסף, כרטיס אשראי וכרטיסי טיסה - איננו !!!

תוך שניות אני מגיע למסקנה ששכחתי את התיק במסעדה בדרך. אנחנו נוסעים בחזרה, חושך וגשם.. מגיעים לעיירה POLIGNY. המסעדה מוארת. אבן נופלת מליבי (מה אבן ? סלע!!!) נכנס למסעדה ו...על מסעד הכסא עליו ישבתי תלוי לו התיק בנון שלנטיות. המלצרית עמוסת הצלחות בדרכה לאחד השולחנות מעיפה בי מבט, מנידה את הראש ומעלה חיוך קל.....

הדרך חזרה היתה קלה (ס"ה העיירה מרוחקת כ- 113 ק"מ מהמלון).

בכניסה למלון פוגשים בשער את נורית לא שקטה לאחר שהתקשרה לכל העולם ואחותו במטרה להעלות אותי על טיסה ללא דרכון. מזל שלא הזדקקנו לכך. והשאר - הסטוריה...

משה גינזברג

הערה: ספור המסע נכתב מתוך החוויה שאני חוויתי. לא בהכרח ששאר חברי הצוות חוו את המסע בצורה דומה.

 


לראש הדף