ENGLISH
הרצליה: 09-9579390

שיט בנהרות חבל בורגונדי

מאת משפחת גנז

ספטמבר 2010




המועד: 25.9.2010 - 18.9.2010

בסיס היציאה: סן ז'אן דה לואן 

חזרה: למקום היציאה

הנהרות: הסוא'ן והסייל

הסירה: קליפסו 5

ק"מ: 293

לוקים: סה"כ 7 לוקים. 3 מהם אוטומטיים ו 4 - ידניים (כפול שתיים, כי הדרך היא הלוך וחזור )

הקפטן: יפתח

המפליגים: שושנה ויפתח, בר ונועה, אדר ונעמי, ועמית.

 

הקדמה שהיא גם האפילוג

תכנון של כמה חודשים, ציפייה ארוכה, התכתבות על כל פרט עם סוכנת הנסיעות שלנו ( נטע מחברת "תשוט"), דיונים, הצטיידות בחכה ומכשירי קשר שנקנו במיוחד להפלגה, כל אלו הפכו להפלגה חלומית, בילוי משפחתי מחמם את הלב, רגוע ונעים. מים ושמים, שקט ורחש הספינה, כפרים קטנים של צרפת הפשוטה. חלום של הפלגה.

 

יום שישי – 17.9.2010:

4.05 לפנות בוקר, המראה משדה התעופה שלנו לליון דרך אמסטרדם.

ב- 14.30 מגיעים לשדה התעופה בליון, שוכרים שני רכבים ( אנחנו רבים מידי כדי להכנס לרכב אחד, ומסתבר ששני רכבים קטנים זולים יותר מרכב אחד גדול ) . מבדיקות שעשינו טרום נסיעתנו התברר כי נסיעה ברכבת מליון לדיז'ון, ומשם הסעה לבסיס היציאה לשייט יהיה דומה למחיר שכירת רכב. נוסעים לבית מלון בליון Park&Suiits Part Dieu שהוזמן מבעוד מועד. קבלנו חדר משפחתי לשישה ועוד חדר זוגי. החדרים נוחים, יש שולחן ומטבח. מתארגנים ויוצאים ברכבת למרכז העיר, לארוחת ערב.
 

יום שבת – 18.9.2010 :

אנחנו קמים מוקדם ויוצאים לסופר השכונתי להצטייד לקראת ארוחת בוקר בחדר במלון. לאחר התארגנות קצרה יוצאים מהמלון , הפעם פנינו למרכז קניות גדול ובו סופר ענק מרשת Care four שיסתבר בהמשך כרשת נוחה מאד להצטיידות.

הסופר ענק ומכיל כל טוב. מחלקים בינינו את רשימת הקניות שקבלנו מנטע , מפעילים מכשירי קשר ואנחנו מרוכזים במשימה. לא פשוט.... מתקשים לקרוא את הכתוב על התוויות. צריך ללמוד לשקול את הפירות והירקות ולמצוא את התוויות המתאימות. יפתח מחפש חלבה "Perdon Sir , Do you know Halva " , הוא שואל. חלבה לא מצאנו אבל שפע של מצרכים טריים ומבטיחים יוצאים איתנו מהסופר .
אנחנו בדרכנו לבסיס היציאה לשייט. מרחק של שעתיים וחצי נסיעה על כבישים מהירים רוב הזמן.
ב 15.30 מגיעים לSt.Jean de Losne , קבלת פנים חמימה במשרד של le Boat , בחורה נחמדה מסבירה לנו באנגלית טובה. רושמת את כל בקשותינו: עוד שימשייה , שני זוגות אופניים , ספר מפות והעיקר... המפתח לסירה שלנו Calipso 5 , שנמצאת במעגן. כמה פסיעות מהירות ואנחנו בתוכה , בוחנים כל פינה , לא מאמינים שכל זה שלנו לשבוע הקרוב. 3 חדרי שינה , 2 מקלחות , מטבח גדול , בארונות כלי אוכל יפים, סירים ומחבתות תנור וכירת גז , סלון גדול ומעל כל אלו סיפון ענק ויפה.
מוציאים את הציוד הרב שהבאנו , מחזירים את המזוודות שאין להן מקום למכוניות , ומחכים לטכנאי שצריך לתת לנו הדרכה. מגיע בחור חביב, מדבר אנגלית שוטפת, מסביר ויוצא איתנו לשיט קצר במעגן. אדר ויפתח לוקחים את ההגה והם כבר שולטים במצב. יפתח מקבל את הפיקוד ונבחר לקפטן הסירה. חוזרים ומשתחלים בחזרה לחנייה במעגן. זהו זה , הבחור יורד מהסירה ואנחנו כאן בעלי הבית. התארגנות זריזה לארוחת ערב, מרק של קנור , סלט ענק , ופיצות טריות שקנינו בסופר, גבינות ובגט. מצב רוח מעולה. הבנות רוחצות כלים ורוקדות לצלילי הביטלס. מחליטים לצאת לדיז'ון , שמענו שהעיר יפהפיה . חצי שעה נסיעה ואנחנו בדיז'ון . העיר כבר כמעט ישנה, קור כלבים , הארמונות והמזרקות מוארים באור יקרות. פה ושם עוד בית קפה פתוח. קפה ראשון בצרפת . לא משהו... אדר מסכם את החוויה ביומן במשפט קצר "חזרנו מדיזון – היה קר ".

 

יום ראשון 19.9.2010
מסאן ז'אן דה לואן לשלון סור סון:

בשעה 7.00 בבוקר מצלצל השעון ליד מיטתו של הקפטן- יפתח. הוא מזנק מהמיטה ומכין את עצמו במהירות לקראת יום ההפלגה הראשון. סגן הקפטן , אדר , משמיע קולות בוקר . תוך מספר דקות הצוות הבכיר מוכן להפלגה.

הטמפרטורה - 11 מעלות צלזיוס בסירה. מדליקים את החימום, אך זה לא מתגבר על הקור. בזריזות, כאילו עשו זאת עשרות פעמים קודם, נפרש צינור המים מהברז ברציף לבטן הסירה, כבל החשמל מנותק ומקופל. ביאכטה – דממה. כולם ישנים עדיין .

אדר מתניע את הסירה והצוות הבכיר עולה לסיפון העליון , שם רק 5 מעלות. אך לא ספנים נחושים כמו אלו יוותרו על החוויה. השעה 7.55 והסירה גולשת ב במי הנהר. שקט מאד, אור נפלא מסביב . אדר מוציא אתנו בבטחה מהמרינה ואנו בליבו של נהר ה Soane , רוחבו כ 100 מ' ,בו נשוט חלק נכבד מהטיול שלנו. בדרך מברכים אותנו לבוקר טוב אנפות אפורות, ברבורים צחורים, ברווזים. הטבע במיטבו. מראות פסטורליים . לפתע מקבץ יריות מחריד את השקט .
ציידים !!! לבושים במדי צייד מלווים בכלבים, נראים על גדות הנהר ובשדות שמסביב . אט אט מגיחים נוסעי הסירה אל הסיפון העליון . השעה 10.00 בבוקר ואנחנו כבר ב "לוק" הראשון .
ה"לוק" אוטומטי, הרמזור צריך להשתנות לירוק ואנחנו מחכים להוראות. אף אחד לא נותן הוראות. אין ברירה צריך להסתכל מה עושים אחרים מסביב וללמוד את הטכניקה.

ניסיונות הקשירה לא עולים בהצלחה מייד. צריך מיומנות , הסכר כבר נפתח , והסירה לא קשורה עדיין . אמא נכנסת למתח. אבל תוך דקות ספורות מתברר שעשינו את כל ההכנות כמו שצריך ואנחנו עוברים בלוק ללא כל בעיות. בינתיים מתעוררים כולם ומחליפים חוויות מהלילה. מסתבר שהיה קר..ר...ר.. מאד. נועה בקושי הצליחה לישון. מחליטים להתקשר לחברה ולהזמין טכנאי.
ממשיכים בהפלגה. אמא ובר יורדים לרכיבה על אופניים, קובעים להפגש על הגשר בכפר הקרוב .

מצטיידים במכשיר קשר ובטלפון , לפי המפה נראה שהדרך לאורך הנהר נגמרת בכפר הקרב ב Seurre . אנחנו רוכבים לאורך הנהר , הדרך צרה ומתפתלת בין השדות לנהר ואנחנו מדוושים לבדנו . הסירה התרחקה מאיתנו, ואנחנו מגיעים לגדר המקיפה חווה. כמה מעברים של גדרות , הרחיקו אותנו מהנהר ואנחנו מחפשים את דרכנו אל הגשר המיוחל בתוך הכפר. בינתיים עברנו את הכפר, הגשר לא נראה וגם הסירה לא. מכשיר הקשר לא עור. לאחר כשעתיים רכיבה מצליחים לחבור אל הסירה .
אחרי הצהריים מגיעים למעגן של Chalon sur-Saone, מעגן גדול ויפה. ברגע ראשון נראה מלא.
נקשרים בצד והולכים למשרד. בינתיים , בר מנסה להפעיל את קסמיו על הברבורים במעגן. במשרד מראים לנו מקום חנייה .

חלקנו יוצאים לטייל בעיר, חלקנו יוצאים לספורט, ויש מי שנשאר בסירה לחכות לטכנאי שהוזמן כבר בבוקר, כדי לתקן את החימום ועדיין לא הגיע.
חוזרים ומתארגנים לארוחת ערב. הפעם בתפריט מרק עשיר שבושל במהלך ההפלגה , תפוחי אדמה בשמנת בסגנון צרפתי , הרבה יין וכל טוב.

טיפ ראשון:  

  • תסמכו על המפות. אם לא רואים דרך כנראה שאין !! אך, אל תוותרו על רכיבה! אם אין דרך מסומנת , אפשר תמיד למצוא אחרת ! מכשיר קשר עוזר מאד במרחקים קצרים.
  • כשמגיעים למעגן , חפשו מקום פנוי וחנו בו, רק אחר כך צאו לברר אם זה בסדר.

 

יום שני – 20.9.2010
משלון סור סון לקיוסרי:

בוקר יום שני לטיול מתחיל בהצטיידות נוספת בסופר הגדול של Care For , , ראשית בגלל ש"נטע אמרה" (נטע , הכוונה לנטע מ"תשוט", שכל מה שאמרה התברר כנכון ) שיש סופר גדול שקרוב למעגן ואפשר להגיע עם העגלה מהסופר ישירות לסירה. שנית בגלל שעברו כבר יומיים מאז היינו בסופר, ואנחנו ממש מתגעגעים. הסופר בשלון סר סון מתגלה כמקום נהדר לקניות. מגבינות , דרך מעילים ועד חולצות לבנות (שנעשו לבוש חובה בסירה מרגע זה, בהנחייתו של הקפטן). לאחר מבצע קניות , אנחנו מרימים עוגן. היעד: להגיע לנהר הקטן ה Sail . בדרך , ארוחת בוקר על הסיפון. מזג אויר משגע והכל נפלא . שיט נעים של כ שלוש וחצי שעות בנהר הרחב , כולל לוק אוטומטי אחד עד טורנו.
אני ואדר מתכננים רכיבה על אופניים. על המפה נראית דרך נוחה מהלוק שלפנינו ועד טורנו. אך הנסיון הראשון לא צלח. הירידה ליד הלוק לא הובילה אותנו לשום מקום ואנחנו עולים בזריזות חזרה על הסירה עוד לפני שהלוק נפתח. הפלגה קצרה ואנחנו בטורנו . עוגנים להפסקה קצרה. אני ואדר שוב יורדים לרכיבה . רוכבים לאורך הנהר, הדרך מוצלת ונעימה. בינתיים, אדר מפזר סימני דאגה שלא יהיה לסירה מקום לעגון בו ולאסוף אותנו . פגישה מקרית עם שתי סבתות נחמדות ומסבירות פנים שאפילו דוברות מעט אנגלית. מחזקת את החששות אכן , עד הכניסה לנהר הקטן , אין מקום לעגינה. עלינו לחזור לכיוון טורנו ולקוות שניפגש בדרך במקום שיוכלו לעגון ולאסוף אותנו.

אנחנו רוכבים חזרה. ומנסים להתקשר. מכשיר הקשר מאכזב אותנו . קליפסו 5 לא עונה. אדר משאיר אותי מאחור ורוכב במהירות כדי ליצור קשר עם הסירה. הוא מגיע למזח קטן ועוצר שם. בתזמון נפלא גם הקליפסו מגיעה.

במבצע שייטים נועז הקליפסו מצליחה לעגון, ואנחנו חוזרים לסירה. מכאן אנחנו מתפצלים ונכנסים לנהר הסייל, הנהר הקטן. בנהר הקטן צפויים לנו לוקים ידניים ואנחנו כבר מתכוננים למשימה.
הגענו ללוק הראשון. המופעל ע"י מפעיל מקומי עב כרס ושתקן. החיוך היחידי עלה על פניו כשקבלנו מאיתנו תשר עבור פתיחת הלוק. הוא מבצע את הפעולות ואנחנו אמורים ללמוד ממנו כיצד זה עובד.
יפתח יורד וגם נעמי מתגייסת למשימה, יורדת בקפיצה לגדה ומצטרפת ל"לוקר" שלנו . אין כמוהו !! השער נפתח ואנחנו עוברים בו בהצלחה. ליד הלוק יש בית קפה נחמד. לצערנו , היה סגור.
אנחנו מתקדמים בנהר הסייל. נהר צר, אפשר לראות את השקט. מידי פעם חולפת על ידינו סירת דייגים קטנה. אנחנו גם מנסים את כוחנו בדייג. בינתיים ללא הצלחה. מגיעים ללה טרושה, ומחליטים להמשיך עוד קצת עד קיוסרי . ב 19.00 מגיעים לקיוסרי,

Cuisery
התארגנות מהירה ואנחנו יוצאים לשיטוט בעיר הקטנה. יפתח ואדר נשארים לחכות לטכנאי. גם הפעם הוא לא הגיע. קיוסרי – כפר קטן ושקט. בשעה זו של הערב הכל סגור.
אנחנו רואים המון חנויות ספרים ותוהים על פשר הדבר. בעניין הספרים קבלנו תשובה רק למחרת. זהו אחד מארבעת כפרי הספרים בצרפת. אולי בשל העובדה שחנויות ספרים רבות נסגרו בערים הגדולות. הסבר דחוק ששמענו ממישהו. אולי ??? ההצע מרשים. כ 10 חנויות ספרים ברחוב הראשי. חוזרים לסירה לארוחת ערב . אוכל טוב. הרבה יין . מצב רוח נהדר.

טיפ שני :

  • אם "נטע אמרה", תסמכו עליה. מה שהיא אומרת נכון .
  • ארגנו לכם מצרכים לאכול בסירה. זה נוח מאד ומשתלם להפליא.

 

יום שלישי 21.9.2010
מקיוסרי ללוהאנס:

הבוקר נפתח בשעה מוקדמת יחסית. ב 8.00 בבוקר דופק על חלון חדרנו , האיש מהמעגן ומעביר לנו 3 בגטים שהזמנו אצלו יום קודם. בחוץ ערפילי ונעים. המעגן מתעורר לאיטו. אני ויפתח יוצאים לסיור בוקר בכפר. השאר ממשיכים לישון. בכפר מצפה לנו הפתעה – יום שלישי הוא יום שוק מקומי. קטן ואותנטי. מקסים !! אנשים מגיעים עם התוצרת המקומית שלהם: ביצים, תפוחי אדמה, זיתים . כל טוב מקומי. אנחנו מצטיידים בגבינות, ירקות והכי חשוב דברי מאפה מהפטיסרי המומלצת במכרז הכפר. יפתח קונה ספר למזכרת בחנות ספרים משומשים.
לדבריו של מנהל המעגן: יום א' הוא יום שוק של ספרים ויום ג' הוא יום שוק רגיל.
בשעה 10.45 מרימים עוגן ומפליגים . לא כולם התעוררו. לא נורא!
לארוחת בוקר אנחנו עוצרים במקום מוצל. עושים הפסקה לצילומים. יפתח מחייב את כולם לרדת לצילומים בלבן ( בשביל זה הרי קנינו חולצות לבנות ). כולם נשמעים לו . מצטלמים ואוכלים ושוב מצטלמים, ומחשקים מטקות וממשיכים בדרך.
אני ויפתח יורדים לרכיבה על אופניים. גם הפעם זה לא הולך חלק. הדרך מסתיימת פתאום . אנחנו מוצאים את עצמנו בתוך כפר. צריכים להעלות על גבעה בגלל חצרות פרטיות מגודרות ומתרחקים מהנהר. מתחילים נסיונות ההתקשרות שלא עולים יפה.קליפסו 5 שוב אינה עונה. הפעם התרחקנו מאד מתוואי הנהר . ברור לנו כבר שצריך לחפש את דרכנו חזרה. כמה מילים עם מקומי כשהוא מדבר צרפתית ואנחנו עברית. מבהירות לנו שיש דרך חזרה. אנחנו ממהרים ורואים מרחוק את הסירה היפה שלנו. שוב מגיעים ומצליחים לעלות בזכות הספנים האמיצים שלנו.
בדרך, משום מקום, משיג אותנו הטכנאי עם הרכב שלו. הוא מבטיח לפגוש אותנו ולתקן את החמום, לכשנגיע ללוהאנס.
ב15.30 בערך , מגיעים ללוהאנס. Louhans . המעגן ריק לגמרי. אדר מפעיל את כשיורי הנווט שלו ומצליח לתפוס את המקום הכי טוב במעגן. אין כמוהו !!!

בהמשך יגיעו עוד כמה סירות. הצעירים הולכים לטייל בעיר . רחוב הקשתות נחמד ונעים (נטע אמרה ) יש אפילו כמה חנויות פתוחות בשעה 17.30 ממש מפתיע ! אני ויפתח מחכים לסיום הבדיקה של הטכנאי . אכן הוא מצליח לתקן את החימום. אנחנו יוצאים לעיר ומצטרפים לצעירים. מוצאים אותם יושבים בבית קפה. איך לא ???
עכשיו צריך למצוא בית קפה בשבילנו. מגיעים לקפה נחמד במרפסת בקצה רחוב הקשתות (לכיוון הנהר). המלצרית מתקשה לתקשר איתנו. אפילו המילה "מניו" זרה לה. בסוף זה מצליח והקפה מגיע. היה שווה. סוף סוף קפוצ'ינו עשוי היטב בצרפת. אבל בית הקפה הזה ייזכר דווקא בזכות השיכור שניגש אלינו וניסה להתחיל עם בר . הוא טופח לבר על המצח בחוזקה , ושטף של צרפתית קולח מפיו. בר שומר על קור רוח . הבחור רואה שאין תגובה, ומסתלק. לא נעים !!! יכול היה להיות יותר גרוע !!! בדרך חזרה למעגן , עוצרים בפטיסרי ומצטיידים בשוקולדים לקינוח.
חוזרים למעגן , לארוחת ערב מעולה שמתבשלת בינתיים . היום בתפריט – תבשיל שעועית עם בשר וירקות. אף אחד לא מתלונן.

טיפ שלישי :

  • גם אם יש קפוצ'ינו טוב , לא הכל חייב להיות בסדר.
  • מצרים בצרפת לא יודעים מה זה "מניו " , למרות שבצרפתית אומרים את זה מאד דומה.
  • בכל ערב תצטיידו בפטיסרי המקומי בקינוחים . זה תורם לאווירה נפלאה.

 

יום רביעי 22.9.2010
מלוהנס ללה טרושה:

זהו. היום מתחילים את דרכנו בחזרה. יפתח מתעורר ב 7.30 בבוקר. הטמפרטורה בבטן הסירה 15 מעלות. מפעיל את החימום , שהתחיל לעבוד סוף סוף והטמפרטורה עולה בהדרגה. איזה כיף!! בחוץ קריר מאד. 11 מעלות. הסירה והמעגן מכוסים בערפל סמיך של בוקר. מהסירה לידנו כאילו צצו משום מקום, אנחנו פוגשים את שכנינו מאתמול , השוויצרים . אנחנו מנופפים לברכת בוקר טוב. מחליפים מספר מילות נימוס , ונפרדים. לאט לאט מגיחים כולם מהחדרים. הבוקר לא ממהרים. אנחנו יוצאים לסיור נוסף בעיר ולהצטיידות . כל המשפחה מחפשת מתנה לאלגד. גם היום לא מצאנו מה לקנות לו ואנחנו מסיימים בסופר שנמצא ממש בקצה הרחוב הראשי. ממש לא רחוק מהמעגן. חוזרים לסירה.

בשעה 13.30 לערך , אנחנו מפליגים . שיט קצר מביא אותנו לעיירה בראנגס, Branges . המרינה ריקה. אף סירה לא עוגנת שם. לפתע יוצא לקראתנו ויליאם הטכנאי של לה בוט , ( או בשמו הצרפתי – גיום ), הוא מזומן לארוחת הבוקר שלנו ומצטרף לקפה. בעזרתו האדיבה אנחנו משמישים את החכה ומחכים לדגים שיקפצו לבקר. מיד ביציאה מהמעגן , יש לוק ידני , אנחנו צולחים אותו בקלילות . הדגים לא מתרשמים מנסיונות הדיג שלנו. אף אחד מהם לא עולה בחכתנו. מוצאים מקום לחנייה קצרה. בר ויפתח משחקים מטקות. אני ואדר משחקים עם החכה. ממשיכים בשיט לפנינו הלוק של קיוסרי. אחרי הלוק, הגיע זמן ספורט. נועה ובר יוצאים להליכה רגלית , אני ואדר עם האופניים. כרגיל, הדרך לא ממש יודעת שהיא צריכה להתאים לאופניים. אנחנו משתחלים מתחת לגדרות, הסרפדים ממתינים לנו בדריכות. הסוסים נועצים בנו מבט מתגרה. קצת חוצפה , מעט תעוזה ואנחנו מגיעים לכביש. המטרה להגיע ללה טרושה, La Truchere , שם נחנה לחניית לילה. הצלחנו !!! מגיעים למעגן ומוצאים את הסירה שלנו , חונה בצפיפות במעגן הקטן . ולידנו, השוויצרים כמובן. אנחנו קושרים איתם קשרים. מחליפים כתובות וטלפונים ומבטיחים להגיע לשוויץ . סיור קצר בכפר מעלה שיש בו שתי מסעדות, ליד המעגן וזהו זה. אנחנו מתארגנים לארוחת ערב, כרגיל , במסעדה של שושנה.

טיפ רביעי :

  • אם אתם צריכים מתנות, אל תחפשו בלוהאנס. חנויות יוקרה ומחירים יקרים
  • דווקא בגדים לבנות אפשר למצוא בלוהאנס,יש חנות אחת לנשים עם מחירים סבירים.

 

יום חמישי 23.9.2010
מלה טרושה לטורנו:

בוקר רגוע ונעים במעגן הקטן. אני ויפתח הולכים לחפש מאפייה . לא מוצאים. רק מי שהזמין אתמול יכול לקבל לחם טרי. לא נורא. לא חסר לנו שום דבר. תרגולת בוקר רגילה. בר ויפתח מנקים את הסיפון, ממלאים מים , שותים קפה של בוקר ויוצאים . עד מהרה מגיעים ללוק של הבחור עב הכרס.
הפעם לא זוכים לחיוך ממנו. הוא גם לא מקבל טיפ. בצד הזה של הנהר, אין אפשרות להגיע אליו לאחר המעבר. לא נורא. יסתדר בלעדינו. עוברים לנהר הגדול. נעמי ואדר יורדים לרכיבה במטרה לפגוש אותנו בטורנו. הפלגה קצרה מביאה אותנו אל העיר. אני ויפתח, יורדים לשוטט בעיר בין הסמטאות, בתים עתיקים, גגות ירוקים מטחב. רחובות צרים . מקסים !! אנחנו מצטיידים בבולונז'רי בבגט ובלחם שחור וטרי. הצעירים חזרו מהר והחליטו שהעיר לא שווה שיטוט. אנחנו ממשיכים בדרכנו. כשעה הפלגה ואנחנו מגיעים ללוק האוטומטי הראשון בנהר הגדול . לפנינו ממתינות 5-6 סירות הכל נראה שגרתי. אנחנו מתקרבים ללוק. הפתעה!! כולם עומדים . אף אחד לא יודע למה, אבל הלוק לא פועל. אנשים לא נראים מוטרדים. בקבוקי בירה, כוסות יין, שולחים חכות למים. אף לא ענן של דאגה על פניהם. גם אנחנו מצטרפים להמתנה בשלווה. עוברת שעה ויותר. אדר יוצא לסבוב לבדוק מה קורה. מכיוון שנקשרנו לסירות אחרות הוא צריך לעבור דרכן אל הגדה , ובינתיים קושר קשרי ידידות . הוא חוזר ובפיו מידע חשוב. כנראה שיש שביתה. לא יודעים מתי תסתיים. לרגע זה הזכיר לנו את ארצנו הקטנה, אלא שאצלנו אין נהרות. אחרי זה נזכרנו שהצרפתים דווקא מומחים בשביתות. אנחנו חוזרים לשלווה. אני שוב מנסה את כישורי הדיג שלי. בר מצטרף . הדגים לא מתרשמים. עובר זמן מה ואז מתפשטת הבשורה: השביתה תסתיים רק מחר בשש בבוקר. אין מה לעשות. צריך לחזור לטורנו. עמית מגלה סימני דאגה . מה יהיה. איך נגיע מחר ? מי יקום מוקדם בבוקר להשיט את הסירה. הקפטן , כרגיל בתפקיד המרגיע המשפחתי. הכל יהיה בסדר. בדיקה מהירה במפה של הנווט והקפטן מעלה כי מחר , מצפות לנו כ חמש שעות שיט. נצטרך להשכים קום ולהתחיל את השיט מוקדם ככל האפשר.
מגיעים חזרה לטורנו, Tournus. למרות החששות המעגן לא מלא. הכל שלו ורגוע. אני ויפתח יוצאים לטיול אופניים לאורך הנהר. לארוחת ארבע יש היום הפתעה. קרפ ממולא בשוקולד. נפלא ! אדר ונעמי יורדים לשיטוט בעיר. אנחנו מזמינים מהם יין וקינוחים לערב.
נטע אמרה שיש בטורנו פאבים לבלוי בערב. לא הלכנו לבדוק. החבר'ה היו עייפים ונפלו בשעת ערב מוקדמת לשינה עמוקה.

טיפ חמישי :

  • שביתה תמיד צפויה בצרפת. כדאי לקחת בחשבון של תכנון הזמן גם עיכוב כזה.
  • בצרפת לא ממהרים לשום מקום.

 

יום ו' 24.9.2010
מטורנו לז'אן דה לון:

מוקדם בבוקר החושך עוטף את המעגן. אדר ואבא מתעוררים. הכנות קצרות, בשקט בשקט הם מתניעים את הסירה. בשעה 6.45 כשבחוץ עדיין סוג של חשכה אנחנו מפליגים. מסביב חשוך, מעונן וגשום הקברניטים משייטים את הסירה מתוך הסלון, אמנם קצת מרעיש אבל אין בררה. מעט אחרי זה , בר מתעורר ובא להושיט עזרה . אחריו , נעמי מתעוררת. רעש המנוע מרעיד לה את המיטה. בתנועות קלילות היא משתחלת למיטה של עמית בסלון והן ממשיכות לשון. את הלוק הראשון (זה ששבת אתמול ) עוברים בחורינו במקצועיות רבה. 8.30 , אני מתעוררת ולא ממש מבינה, מה זה החורף שירד עלינו. בחוץ גשם שוטף. אני מצטרפת להזמנה ומשתחלת גם למיטה של עמית . מתחיל להיות צפוף במיטה. בחוץ אפור וסגרירי , במיטה חם ונעים. מאוחר יותר מצטרפת נועה ואנחנו כבר בצהרי היום. ארוחת הבוקר מוגשת בסלון. זו פעם ראשונה שאי אפשר לאכול בחוץ . גם זה סוג של חוויה. הגשם ממשיך לרדת , ונחלש עם הזמן. מתחילים לראות קרעי שמים כחולים . נעים ונקי בחוץ יופי של יום. לקראת צהריים מגיעים ל Seurre, עיירה קטנה . ההמלצה שקבלנו על מסעדה נחמדה , לא תורמת . המסעה סגורה. בעלי הבית יצאו לחופש. (אמרנו כבר שהצרפתים לא עובדים ?) אנחנו מסתובבים קצת בעיר. כרגיל, כנסייה יפה , רחובות צרים. שני בתי קפה ופטיסרי אחד המחולק לשני צידי הרחוב. נכנסים בכניסה אחת של הפטיסרי שום דבר לא נראה מלבב. פונים לרחוב השני. הו, הנה עוד פטיסרי. נכנסים ומצלצלים בפעמון. החנווני שהיה בחנות השניה מגיע. הפעם כבר לא נעים. אנחנו קונים משהו . בהמשך הערב יסתבר שזה נשאר אצלם מאז המהפכה הצרפתית.
יושבים לקפה . מכיוון שבבית קפה לא מגישים לאכול שום דבר, אין בררה אלא לשתות קפה עם קוראסון מהפטיסרי הקרובה! שוב אותו פטיסרי. גם הקוראסון מהמהפכה הצרפתית , או לפניה.
חוזרים למעגן וממשיכים בשיט. מזג האוויר נפלא. קריר ונקי. שמיים מעוננים עם קרעי עננים.אין חשק לסיים את המסע. זמן קצר ואנחנו שוב בז'אן דה לון. מתחברים למעגן ומרימים כוסית לסיום המוצלח של המסע . ארוחת ערב קצת צולעת היום . לא הצטיידנו. עשינו ארוחת שאריות. מחכים לקינוח. אולי הוא יציל את העסק. זוכרים ? כשהקינוח מגיע מסתבר שגם זה לא יהיה להיט. אין דבר שתינו הרבה יין. היה צריך לגמור את כל הבקבוקים שהצטברו.

טיפ שישי:

  • תמיד יהיה מי שישיט את הסירה גם אם צריך לקום בשביל זה מוקדם מאד בבוקר.
  • כדי לדוג צריך להיות דייגים . אל תבנו על זה ארוחות .

יום שבת , 25.9.2010
יום אחרון:

בבוקר קמים מוקדם , מנקים את הסירה. מחכים לבדיקה של La Boat . מגיעה נציגה נחמדה. מתעניינת איך היה. מבקשת למלא דף משוב על השיט .
מבחינתנו הם קבלו את הניקוד הגבוה ביותר האפשרי (חוץ מבעית החימום שלא עבד חצי מהדרך ) . הנציגה רושמת שעות מנוע. אנחנו הולכים לשלם. המכוניות מחכות לנו בחנייה. מקרבים אותן להעמסה . מעמיסים הכל ויוצאים חזרה לשדה התעופה.

להתראות בשייט הבא- אנחנו בטוחים שיהיה !


לראש הדף