ENGLISH
הרצליה: 09-9579390

שייט בתעלת הריין - באלזס

מאת שלמה חייקין

אוקטובר 2012



קצת חששתי בתחילה, לצאת ממש בסוף העונה למקום שעלול להיות כבר קריר מאד, אולם זאת היתה מתנת בר-מצוה לנכדי הבכור ולבחור פשוט לא היה זמן פנוי לבלות עם זקנים בתקופת הקיץ (וטוב שכך). בסופו של דבר הרווחנו מזה. החודשים ספטמבר ואוקטובר הם ה"יבשים" ביותר בשנה באזור זה (ממוצע של 13-11 ימי גשם בלבד ). אנחנו הגענו ביום האחרון של מערכת שהורידה כשני ממוצעים כאלו ומזג האוויר האיר לנו פנים, חוץ מיום אחד שגם הוא לא היה טראומטי.
 

היום הראשון

הגענו ל-HESSE רעננים, אחרי לילה של שינה עמוקה במבנה שהיה פעם מנזר ועכשיו הוא מרכז למוסיקה (לא עכשווית) ליד SARREBOURG ואחרי שהעמסנו את המכונית בכל-טוב שרק יכול לעורר את מיצי הקיבה.

HESSE הוא כפר קטן מאד נעים ואני חושב שחוץ ממסעדה אחת אין בו כלום –סופרמרקט בטח שלא. הבסיס של LE BOAT שם הפתיע אותנו מאד לטובה. בניגוד להרבה בסיסי-יציאה, זהו מקום נעים לשהייה. אם היינו מכירים את הקטע עד ל NIDERVILLER ואיך נראה המקום שם,ייתכן מאד שהיינו חורגים ממנהגנו לצאת מיד, ומבלים את הלילה הראשון שם.

וכך יצאנו לדרכנו, במטרה לישון ב-NIDERVILLER, סבתא וסבא, נכד בן 13 ואביו (שהוא בננו) שקיבל אישור מבנו להצטרף. בהמשך זה הוכיח עצמו בארוחות שהוא בישל ובזמן הבילוי בפארק אירופה שהיה אחרי שבוע השייט.

ב-NIDERVILLER ישנם שני מעגנים: אחד ישן ובו עוגנות כל הסירות המקומיות, כולל סירות דייג, ויש בו מקומות ספורים לאורחים.

המעגן השני נמצא קרוב מאד לשם, מייד אחרי הגשר ויש בו רציפי-אצבע ורציף גדול לאורך החוף. יש התחברות למתח חוף ולמים ויש, בגדה השנייה (צריך לעבור על הגשר) שירותים ומקלחות. היות והיינו בשלהי העונה, הכל היה סגור ומנותק. לא היתה הרגשה של שינה במרינה או בטבע, אלא, תסלחו לי, כמו בבית קברות על המים. מכאן תבינו את מה שטענתי מקודם על האפשרות של העברת הלילה הראשון ב-HESSE.

 

ויהי לילה ויהי בוקר - יום שני

היתרון היחיד לשינה ב- NIDERVILLER הוא שממנו מתחילה "דרך המנהרות" ובצד המעגן ניצב הרמזור הראשון.

המעלית בארצווילרשיחררנו חבלים וכבר אנחנו מול הרמזור, המכ"ם והמצלמה. הדרך היתה פנויה, הרמזור התחלף לירוק ואנחנו בדרך למנהרה הראשונה שהיא הקצרה שביניהן - 600 מטרים לעומת השנייה שאורכה 2000 מטרים .

המנהרות הן חד-סטריות ואין להיכנס לתוכן אלא באור ירוק בלבד. וכך נכנסנו למנהרה הראשונה ויצאנו מצידה השני ושם המתין לנו רמזור אדום.

המהירות במנהרות מאד מוגבלת וחיכינו כחצי שעה עד שהגיחה מן המנהרה הסירה שבאה מולנו וניתן לנו האישור להיכנס.

במנהרות, לא רק שהמהירות מוגבלת (המעבר צר והסירה יוצרת גלים שחוזרים אליה מיד ודי מקשים על שמירת ההגה בקו ישר) אלא צריך לשוט בהן עם אורות ראשיים ואורות ניווט. יש אמנם כמה פנסים לאורך המנהרה הארוכה אבל הם יותר מסנוורים מאשר מאירים.

יצאנו מהמנהרה ואנחנו בדרך הקצרה לאחת האטרקציות של המסלול (אטרקציה ייחודית בכל קנה מידה עולמי) ..... המעלית ב-ARZVILLER .

מעלית זו מורידה ומעלה סירות לגובה של 45 מטרים (אנחנו היינו בירידה ) בכמה דקות וחוסכת 18 לוקים שגזלו בעבר יום שלם. פשוט נכנסנו לבריכה, נקשרנו, השער נסגר ואנחנו בדרך למטה. חוויה אמיתית. המעלית הזאת מפרנסת הרבה חברות תיירות שמביאות לשם תיירים כדי לראות את הפלא הזה עובד.

זמן קצר אחרי שנפרדנו מן המעלית, הגענו לעיירה LUTZEBOURG ששוכנת לאורך התעלה בתוך הקניון. עצרנו אחרי הגשר שהוא בערך באמצע הכפר ויצאנו לשוטט. על הגבעה שצופה על היישוב ישנה מצודה מאד מרשימה ובדרך ישנו מיפעל מרהיב לקריסטלים. אבל אל תנסו לקנות, אלא אם אתם מוכנים להשקיע בכוס 80 יורו.

שוטטנו ביישוב וספגנו את השלווה. הדבר היחיד שמפר את השקט היא צפירת הרכבת בתחנה שם.

אפשר לעגון לאורך התעלה עם סידורי חשמל ומים. בעבור מטבע של 2 יורו מקבלים חשמל ל- 3 שעות ומים ל- 15 דקות. צריך להפעיל מיד עם הכנסת המטבע מפני שהשעון מתחיל לרוץ. ברבע השעה הזאת מספיקים למלא כ-200 ליטר מים.

וכך הסתלבטנו על המקום עד למחרת הבוקר השלישי, הוא יום ראשון.

שכחתי להזכיר שבכל הדרך מ-ARZVILLER עד BOOFZHEIM קיים מסלול סלול לאופניים ולהולכי רגל והוא איננו שומם. היו מקומות שבני הגיע אליהם לפנינו בריצה.

 

היום השלישי שהוא יום ראשון

יוצאים לדרך בבוקר ואחרי זמן לא רב אנחנו ב-SAVERNE . שכחתי לציין שאנו מתייחסים, במשך כל השנים, לשייט בתעלה כטיול נופים, טבע ואנשים, שבו התנועה ממקום למקום, מבוצעת על המים (בנחת) ולא בכביש. במקומות שאי אפשר לשוט בהם, ואני מתכוון למקומות יישוב, אנחנו משוטטים להנאתנו מנותקים משעות היממה.

וכך יצא שאנחנו ב-SAVERNE בשעות לפני הצהריים ויש לנו הרבה זמן לראות, לטייל וליהנות ממה שיש שם.

בכניסה לעיר נמצא לוק שהוא כפול בעומקו מכל השאר שבדרך וכך כשנכנסנו ללוק, בתי הקפה שמסביבו נעלמו לנו...

העגינה הטובה ביותר שם היא במעגן של חברת NICOLS אבל צריך לשים לב ולא לעגון ברציפים ששמורים רק ללקוחותיהם.

המעגן במרכז העיר, על הטיילת, קרוב לבתי קפה ובכלל, המקום נחמד. בגדה שממול ממוקמת העיר העתיקה - חומד של מקום.

מצויידים במפת אתרי תיירות של המקום, שסיפקה לנו, באדיבותה, נטע מ"תשוט", יצאנו לנסות ולהספיק להשביע את רעבוננו הרוחני.

דבר ראשון - גן הורדים. הגן פתוח לציבור מתחילת מאי עד סוף ספטמבר. כדאי מאד לבקר שם בעונה וליהנות מ-1300 זנים של ורדים. כשסיימנו לצפות בשרידי העונה, התכבדנו בתה ורדים ובעוגות ורדים ורק בסוף התברר לנו,שהכיבוד חינם מפני שזה היה היום האחרון שהגן היה פתוח בעונה זו.

שוטטנו לנו, בהמשך, במקומות נוספים שמופיעים במפת התיירות וגם סתם ככה. בקיצור, כיף של מקום.

עלות השהייה במעגן לסירה כמו שלנו (2 חדרים) היא , נכון להיום, 10 יורו ללילה, כולל חשמל ומים חופשי וגם הטיילת על חשבון הבית.

 

יום שני, שהוא היום הרביעי

אנחנו מתכננים לשנות ממנהגנו ולשוט דרך ארוכה יותר בכדי לצמצם את המרחק לעיר STRASBOURG ,שבה אנחנו מתכוונים לשהות יומיים, כיאה לעיר גדולה ובעיקר יפהפיה.

שטנו כ-5 שעות כשהנוף החולף משתנה מדי פעם, אמנם לא בקיצוניות אבל שומר על היופי השליו שמסביבנו. מטרתנו היתה מעגן שנמצא ליד העיר (עיירונת) BRUMATH .

כשהתקרבנו לאזור המעגן התחלנו לחפש אותו, בעיניים, והוא לא נראה. היינו בטוחים שהאדמה לא בלעה אותו, אבל בכל-זאת היינו סקרנים.

מולנו הגיעה סירה מאד גדולה, שאחר כך התבררה כסירה פרטית שהגיעה מאנגליה, מהסוג שהיו פעם בתי קפה או מגורים ושופצו לסירה, עם כל השכלולים (כולל האלקטרוניים). וכך שטה לה משפחה בסירה עם הרבה חדרים והרבה נוחיות. היה בינינו גשר ונראה היה לנו שהם יגיעו אליו לפנינו. האטנו, ופתאום....הסירה הסתובבה ונעלמה לנו.

מהשייט בים אנחנו כבר רגילים לכך שכלי-שייט מופיעים פתאום ונעלמים פתאום ממפרצים שאינם נראים ממקומנו, אבל בתעלה ???

עברנו מתחת לגשר ונפתרה התעלומה : אנחנו במעגן. יש בו מזח גדול ונוח מאד לגישה וקשירה. התעלה עוברת בתוך היער כך שהמזח מוגן מרוחות וגם מרעשים.

כדרכנו בקודש, בני יצא לריצה ואנחנו, הנותרים, חצינו את הגשר, לצידו השני, כאשר מטרתנו לישוב הקרוב - BRUMATH .

לא אהבנו לצעוד על הכביש ולכן ירדנו לדרך שביער. היות ולא היתה עלינו מפה טופוגרפית, החלטנו להתייעץ עם אנשים שהתרווחו להם ביער, גבר ושתי נשים, שהתברר מאוחר יותר שהם בני יותר משמונים. כל הכבוד.

היחידה מבינינו שיכולה לנהל שיחה מובנת בצרפתית היא אשתי וכך התחיל דיאלוג מאד מעניין. כשהתברר להם שאנחנו מישראל, הציעה מנהיגת השיחה שאולי כדאי לעבור ליידיש כי "בתל אביב כולם מדברים יידיש " מסתבר שהם היו בארץ לפני כמה עשורים.

בינתיים בני הגיע, כשהוא כבר בדרך חזרה מהריצה, והסביר לנו איך להגיע לעיר. הרבה זמן כבר לא נשאר לנו וכך סבבנו על עקבינו באיזה שהוא שלב בדרך.

כשחלפנו על פני אותם אנשים, בדרך חזרה, הצטערתי שבעוד זמן קצר יחשיך, אחרת (כמנהגי מאז ותמיד בחו"ל ) הייתי מוצא כבר דרך להידבר איתם וחוזר הביתה עם עוד כמה סיפורים מעניינים.

 

יום שלישי בבקר - הוא היום החמישי

אנו בדרכנו ל- STRASBOURG .

שייט קצר ואנו בפרברי העיר. חולפים על פני לוק מבוטל ומגיעים למרכז מודרני שכולל כמה וכמה מרכזים של האיחוד האירופי. לא להתפתות לפנות שם !

אחרי כן, יש להקפיד לא להמשיך לתוך הריין. קיים שילוט מתאים. לאחר פנייה זו, חוצים את הנמל של STRASBOURG . לא נראה כמו תעלה אבל זה המסלול. לאחר הקפת כל העיר, כמעט, מגיעים ללוק הראשון שהוא בעלייה. מייד אחריו, בצד שמאל, נמצא המעגן של מועדון השייט המקומי ובצידו הרחוק ישנן 6 חניות לאורחים. המעגן נמצא מול בית החולים וזה גם שמו :"מעגן בית החולים" .

המיקום של המעגן הוא מצויין :ליד גשר שעל התעלה ובמרחק של דקות ספורות בלבד הליכה לעיר העתיקה ולמיני צרפת.

את העיר העתיקה מקיפה תעלה נוספת שסגורה לתנועה מלבד לסירות מסחריות. שווה לקנות סיור באחת מסירות הקרוזים הללו. מגיעים איתן גם למקומות שלא תמיד יודעים עליהם או שלא נראה שיהיה בהם עניין.

העיר עצמה מאד מעניינת מבחינת צורות הבתים, רחובותיה, הקתדרלה המפורסמת שלה ועוד כהנה וכהנה. למתעניינים בצורה יותר יסודית, כדאי לקרוא חומר מקצועי על העיר. בילינו בה יומיים וזה בהחלט לא היה יותר מידי. היה מספק.

 

יום חמישי - שהוא היום השביעי

נותר לנו הקטע האחרון שסופו ב- BOOFZHEIM .

מבחינת המרחק, קטע זה הוא רבע מכל המסלול ומספר הלוקים שווה לשליש. אולם בניגוד ללוקים שעברנו מ- HESSE עד ל-STRASBOURG ,שהיו כולם בירידה, היום כל הלוקים הם בעליה.

הערה קטנה לגבי הלוקים במסלול שעשינו:
בניגוד ללוקים שהכרנו באזורים אחרים, הלוקים במסלול זה קצרים וצרים. יש בהם מקום לשתי סירות בלבד. הלוק העמוק ביותר (חוץ מזה שבכניסה ל-SAVERNE ) עומקו מגיע ל 2.6 מטרים כך שהקשירה הרבה יותר קלה וזרימת המים, פנימה והחוצה, יותר מתונה.

יצאנו לדרך, שלאורכה היינו הסירה היחידה כל היום. לא מאחורינו ולא ממולנו.

התעלה בדרך מלאה עלי שלכת - שטיחים מרהיבים. הבן שלנו רץ חלק מהדרך וחיכה לנו, כדי לעזור עם החבלים בכמה מהלוקים. ישנם 15 לוקים בקטע זה.

עלי השלכת המרהיבים התגלו, מאוחר יותר, כ"לא חברותיים. הם מצטברים על המדחף ואז הסירה זזה בקושי במהירות של 2 קמ"ש. עד שקלטתי איפה הבעיה ופתרתי אותה בעצמי, הפעלתי את נטע (עוד פעם תודה לך נטע), את מנהל הסניף ב-HESSE ואני לא יודע את מי הוא הפעיל.

כדי לחסוך לכם טירחה מסוג זה, אגלה לכם מה הסוד: מסובבים את המנוע חזק אחורה והמדחף משתחרר מכל חבילת העלים. פשוט נכון ? צריך רק לזכור.

עוד קצת והגענו לסוף המסלול ל- BOOFZHEIM . שם חיכתה לנו המכונית שהשארנו בתחילת הדרך ובעבור תשלום פעוט העבירו לנו אותה לכאן.

ניצלנו אותה קצת לקניות עד הערב, ולמחרת ,יום ששי בשבוע, שמנו פעמינו ליער השחור. תחנה ראשונה (20 דקות נסיעה) פארק אירופה אבל זה כבר סיפור אחר.

 

לסיכום :

טיילנו במסלול מאד מגוון. יש בו צורות ישוב שונות, נוף משתנה וצורות שייט משתנות. הסירה מרווחת ומתוכננת לרווחת הנוסעים, כולל מיכל מים גדול. בקיצור, סירה היא חלק מהחוויה וצריך לחשוב טוב טוב על זה .

אז שתהיה לכולם הנאה שלימה בכל צורת חופשה .

 

חוה, שלמה, גל ויואב חייקין

אוקטובר 2012


לראש הדף