ENGLISH
הרצליה: 09-9579390

השכרת יאכטה מקוס לקוס - בחג שבועות

מאת ניר עקרון

מאי 2014



כשהחלטנו לשוט באיים הדודקאנסיים לא חשבנו שיהיה קשה להשיג טיסות ישירות מישראל לקוס. התברר שאין טיסות ישירות במועד שבחרנו - 31.5, וגם הקונקשן דרך אתונה מביא אותנו או ליום חמישי או ליום ראשון בשש בבוקר בקוס.

אנחנו 4 זוגות שמידי שנה בחג שבועות בוחרים יעד ויאכטה (תמיד קטמרן) ונהנים במשך שבוע.

בגלל אילוצים שונים, החלטנו להגיע לקוס בשש בבוקר ביום ראשון, תוך הנחה שנפסיד לילה ונגיע עייפים מאוד לאחר לילה ללא שינה. ואכן כך היה.

נחתנו בקוס, והגענו למרינה בשתי מוניות בשעה 06:50, כמובן שאף אחד לא חיכה לנו ורק לאחר שיחת טלפון למנהל הבסיס פפוס התברר לנו שרק בשמונה וחצי יגיעו להעביר אלינו את היאכטה - לאגון 440 שנת 2008.

כשהגיעו אנשי הבסיס, הם סיפרו שאם לא נספיק לצאת עד רבע לשתים עשרה בצהריים, היציאה מהמרינה תידחה לערב שכן בדיוק בשתים עשרה בצהריים מתחילה תחרות בין סירות מנוע ביציאה מהמרינה.

זירזנו את כולם והצלחנו לצאת באחת עשרה וחצי, לאחר קניות בסופרמרקט המקומי עם תגבור של חנויות מכולת מהסביבה ובדיקת היאכטה. מהמרינה בקוס לא יוצאים לבד, מחכים לנתב ורק בנוכחותו יוצאים.

 

יום א'

שטים מהמרינה מזרחה ולאחר מכן צפונה לכיוון האי קלימנוס שנמצא מצפון לקוס. במקור, תכננו לשוט כ- 35 מייל צפונה עד לליפסו, אך העייפות הכריעה ובהתייעצות עם אחד מצוות הבסיס שטנו למפרץ שלא היכרנו בקלימנוס בשם מפרץ פליוניסוס. בפיילוט-בוק מצויין שמדובר במפרץ ללא אמצעים, מספר מועט של בויות וטברנה פרימיטיבית (כך במקור). במציאות מצאנו כ- 10 בויות שניקשרנו אל אחת מהן, חוף מצויין ושתי טברנות שבזו שאכלנו היה אוכל מצויין.

יום ראשון להפלגה - מקוס לקלימנוסהמפרץ מוגן מאוד, בחלקו המזרחי רכס בגובה של 200 מטר ובמערבי רכס בגובה של יותר מ 500 מטר.

 

יום ב'

יצאנו בבוקר מוקדם לאחר שינה עמוקה לכיוון האי לארוס כשאנחנו שטים ממזרח לאיים.

בסביבות תשע בבוקר נכנסנו למפרץ שבו נמצאת העיירה ag-marine . מילאנו מים, קנינו אוכל בסופר המקומי, קצת טיילנו ויצאנו שוב צפונה. בעיירה עוגנים ים תיכונית ונקשרים למזח, צריך לשים לב לעומק שכן ליד המזח המים רדודים מאוד. אנחנו עגנו בעומק של 20 ס"מ מתחת ליאכטה, "חוסר אחריות" מצידנו.

 

קלימנוס - מפרץ פליוניסוסממשיכים כאמור צפונה ועוגנים לארוחת צהריים על היאכטה באי ששמו ארקאנג'לו, במפרץ שבחלקו הדרומי. האי נמצא מצפון ללארוס והמפרץ מוגן מרוחות צפוניות ודרומיות. בזמן שהבנות הכינו את ארוחת הצהריים, אנחנו, הבנים, קפצנו למים ושחינו לחוף למה שנראה כטברנה.

 

לאחר ארוחת הצהריים ממשיכים שוב צפונה והפעם לאי ליפסו. עוגנים בעגינה ים תיכונית במרינה של ליפסו.

הכפר הוא אחד היפים והמעניינים ושווה סיור מעמיק. בנוסף נמצאה מסעדה מצוינת של שף בשם מנוליס שלבוש בבגדים אדומים כולל כובע השף, נחמד מאוד, מסביר פנים וכאמור מבשל מצוין.

 

יום ג'

ארקאנג'לוהתעוררתי מוקדם ויצאתי לריצה של כ 8 ק"מ מסביב לכפר. במעלה הגבעות המקיפות אותו, נתקלתי בבתים ושטחים רבים שעליהם שלטים למכירה. בדרך פגשתי יוונים רבים שיוצאים לעבודה וכולם מסבירי פנים. המצב הכלכלי ביוון נותן את אותותיו גם ובעיקר באיים הרחוקים מאתונה. לאחר שחזרתי ליאכטה, יצאנו לקנייה במאפייה המקומית ולאחר ארוחת בוקר על היאכטה יוצאים צפונה ומערבה לאי פאטמוס. הפעם ללא עצירות בדרך ומגיעים לאי פאטמוס בצהריים. עוגנים בסקאלה פאטמוס במרינה, שוב בעגינה ים תיכונית. לאחר התארגנות מחליטים לטייל קצת באי שבו מספר אתרי תיירות. אורכו של האי הינו כ- 15 ק"מ, ואנחנו מחפשים חברת השכרה. להפתעתנו, כל חנות שלישית הינה להשכרת רכבים או אופנועים. לאחר בדיקת מחירים ואיכות הרכבים מוצאים את "אריס" השכרת רכב ומשכירים שני רכבים קטנים עד לערב, ב- 50 יורו.

ליפסובאי פאטמוס, יש מנזר ע"ש הקדוש ג'והן שנמצא בראש הכפר פאטמוס. המנזר מתוייר מאוד ובחנייה בתחתיתו אוטובוסי תיירים רבים. המנזר פתוח עד שתיים בצהריים ובמספר ימים גם מארבע אחה"צ ולכן יש לתכנן את הסיור. גם הכפר פאטמוס עצמו שווה סיור.

לאחר הסיור כשמבינים שלא נעמוד בזמנים שבעל חברת ההשכרה הציב, אנו יוצרים עימו קשר והוא מסכים, ללא תשלום, שנחזיר את הרכבים למחרת בתשע בבוקר.

לאחר ארוחת ערב ביאכטה הולכים לישון.

 

יום ד'

בשעה 04:30 נכנסת סערה לתוך המרינה בפאטמוס, שהייתה צפויה, אבל לא תיארנו לעצמנו שתהיה כל כך חזקה. מעיפה יאכטות שנחבטות במזח, וגם היאכטה שלנו נגררת אחורה לאחר שהעוגן לא מחזיק מעמד ווגם הדינגי והפנדרים האחוריים שחוזקו היטב בלילה, מתחילים להיחבט במזח.

כולם מתעוררים כאילו כיתת כוננות היינו, מסייעים ליאכטה לידינו לצאת וגם אנחנו מרימים את העוגן ויוצאים ללב המפרץ. לאחר שנוכחנו שהמזח ריק, החלטנו לחזור ולעגון עגינת צד. עד תשע בבוקר החזקנו מעמד, נסענו להחזיר את הרכבים אך בתשע בבוקר הרוח התחזקה, ונכנסו למרינה גלים גבוהים שאיימו להעלות את היאכטה על המזח. בעזרת מספר מקומיים, חבל קשור היטב וגם הרוח, השתחררנו ועגנו בלב המפרץ ליד שאר היאכטות.

התחזית על פי המשטרה המקומית היתה שרק בתשע בלילה הסערה תיחלש, אך על פי האפליקציות השונות, בשלוש בצהריים תהיה היחלשות מה.

מחליטים לצאת מהמפרץ בשתיים בצהריים ועם רוח של 30 קשרים. מרימים את העוגן ויוצאים דרומה לכיוון לארוס.

גלים בגובה של מטר וחצי עד שניים, קצרים מאוד ומבולגנים ורוח חזקה מאוד מקבלים את פנינו ומלווים אותנו מלפנים. מספר מיילים מצפון ללארוס אחד המנועים מסרב לפעול ובשני חיווי של בעיה של שמן. מדוממים את שניהם ומרימים חלוץ וכך מתקדמים ללארוס.

לאחר מספר שעות מגיעים ללארוס, בבדיקה - המנועים בסדר, ממלאים בשניהם שמן עד הקו ומניעים.

כשעגנו בארקנג'לו ביום שני, ראינו מדרום לנו במפרץ עמוק וחודרני בצפון האי ליפסו, כמות גדולה מאוד של תרנים ושיערנו שמדובר במרינה עמוסה. הפעם החלטנו להיכנס למפרץ ולעגון במרינה. נכנסנו למפרץ שהיה מוגן מאוד מאותה רוח דרומית אימתנית והתברר לנו שהמרינה אינה מרינה אלא מדובר במבדוק יבש ליאכטות שנמצא ליד שדה התעופה של לארוס. המקום שימש בעבר כבסיס צבאי והיום משמש כבית חרושת לשימורי דגים.

בסופו של דבר בקצה חלקו המזרחי של מפרץ זה, נמצא המפרץ שבו עגנו במהלך הלילה, תוך ניהול משמרות עוגן. המפרץ נקרא פרטני והוא מוגן מאוד, ולמי שנקלע לסערה בין לארוס לליפסו הוא בהחלט פתרון מצויין.

 

יום ה'

התחזית מבשרת על שינוי במשטר הרוחות. הסערה מדרום שכחה ובמקומה נכנסת מלטמי מצפון. בניגוד לתכנון לחזור ממערב, חוזרים לחלק המזרחי של לארוס ושטים דרומה.

את ארוחת הבוקר אכלנו במהלך השייט כך שהספקנו להגיע כבר בעשר בבוקר לכפר ואטי שבקלימנוס.

הכניסה מדהימה, נכנסים בין שני מצוקים לכפרון קטן שבו מזח למספר מצומצם מאוד של יאכטות. זורקים עוגן ליד המצוק ושטים אחורה עד למזח ונקשרים, לכאורה אין פשוט מזה. משבי רוח חזקים, כאילו להכעיס, דחפו אותנו החוצה בכל פעם שהתקדמנו אחורה לאחר השלכת העוגן. לאחר מספר ניסיונות נמאס ועגנו בעגינת צד. לאחר מספר שעות הגיעה קטמרן נוספת שגם היא נקשרה צד למזח ורק המונוהולים עגנו ים תיכונית, בקושי רב ובעזרת צוותי הקטמרן.

ואטי הוא כאמור כפר קטן ובו מספר טברנות מצוינות. ההמלצה שלנו על "מדוזה" שבה אכלנו בערב.

הבית שלנו - הרפאלהבמהלך היום נסענו באוטובוס לעיירה קלימנוס לסיור קצר, ושמחנו שלא שטנו לשם. מלוכלך, המוני ופשוט סתם. חזרנו לואטי באוטובוס (2 יורו לכל כיוון, אוטובוס אחד ביום, לא לפספס).

בקלימנוס התקשרנו לבסיס בקוס לברר האם היאכטה מוזמנת לשבוע הבא, ולאחר שהתברר שלא, הסכימו שנגיע בשבת עד השעה 13:00.

 

יום ו'

לאחר הסיור בקלימנוס, החלטנו לפסוח על המרינה ואני ממליץ לא לעגון שם. אין שום יחוד בעיירה זו. החלטנו לתור שני איים בין קלימנוס לקוס, ולחפש מפרץ שנוכל לשהות בו במהלך הלילה.

ראשית שטנו לאי פלאטי והקפנו אותו, אך לא מצאנו מפרץ שיהיה מוגן מהמלטמי. ממנו המשכנו לאי פסרימוס המזרחי לו, ונכנסנו למפרץ פסרימוס. בפיילוט בוק מצויין שלא ניתן לעגון עד חמש וחצי אחר הצהריים, שכן גולטים מביאים לחוף הנפלא בכפר פסרימוס תיירים, ורק לאחר חמש וחצי הגולטים עוזבים עד לעשר בבוקר למחרת. עגנו במרכז המפרץ, שחינו לחוף, אכלנו ארוחת צהריים על היאכטה ואכן בשעה חמש וחצי עזב אחרון הגולטים ואיתו כל התיירים את הכפרון ואנחנו נקשרנו בעגינה ים תיכונית למזח בחלקו הצפוני של המפרץ.

המפרץ מוגן היטב ממלטמי וגם מרוחות דרומיות. בכפר כנסייה קטנה, והבנות נכנסו מתוך סקרנות בזמן מיסה, ולא יצאו עד סיומה. מדבריהן הגיל הממוצע של משתתפי המיסה היה כ-90.

האי כאמור קטן מאוד ובסיור רגלי של כשעות ספורות ניתן להגיע לצידו השני.

בשיחה עם אחת ממוכרות הצדפים לתיירים, התברר שגרה כעשרים שנה באוסטרליה וחזרה ליוון למשפחתה. לה וגם לשאר היוונים שדיברנו איתם ביקורת קשה על ממשלתם ועל המצב הכלכלי. התעניינתי לגבי השלטים למכירה שראיתי בכל האיים, והיא טענה שאין בתי ספר, אין עבודה וכולם בורחים לאתונה או בכלל מיוון. מחירי הבתים בכפרים כולל השטחים עליהם הם נמצאים לא עוברים את 50,000 היורו במקרה הטוב.

לאחר שכולנו תרנו את האי כל אחד על פי דרכו, חזרנו ליאכטה לארוחת ערב ולישון.

 

יום שבת

זהו, נגמר וצריך לחזור. מחליטים לאכול ארוחת בוקר במקום נוסף, ומקיפים את האי פסורימוס ועוגנים במפרצון נחמד בחלקו המזרחי לארוחת בוקר ולאחריה חוזרים לקוס.
מזדכים על היאכטה, סיור קצר בעיר קוס, וחוזרים לשדה התעופה למסע הביתה לישראל.

 

מה עשינו:

לראש הדף