ENGLISH
הרצליה: 09-9579390

הפלגת חברים בים היוני - אוגוסט 2015

מאת צביקה שפרלינג

אוגוסט 2015



יומני הקפטן: יום ראשון 30/8/15

יוון...הים היוני (או האיוני).
הפעם, התקבצה הקבוצה מכל קצוות תבל, המכנה המשותף: חברות אמיצה, בוגרי מחזור מ"ג בית ספר אוסישקין ברמת השרון, בני/בנות זוג ו..חברים.
נפגשנו כמובן בנתב"ג, כלומר נפגשנו קצת קודם, אצל אורנה בגינה, כלומר מתחת לבית באשקלון...אבל המפתחות לדירה אבדו ואת האוכל היא נאלצה להוריד לנו בחבל...אבל זה כבר באמת...סיפור ליומן אחר.

עלינו לטיסה, קבוצה חמורת פנים וסבר: ענבל - הלוחמת בפנדרים, אייל - שר האוצר, אורנה - הלוחשת לקובות, מיכה - צ'יף אינג'ניר, רון - הקו סקיפר והנציג הימי של שופן, תמי - הלוחמת במחלות מידבקות (ובמחלת הים בפרט), יהודה היזם והמארגן ו .. אנוכי, קזה.. הקפיטן.

הטיסה לאתונה עברה ללא אירועים מיוחדים, סיימנו אותה רעבים ומשהגענו לאתונה בשבע וחצי, נאלצנו לחכות ליהודה שיגיע מניו יורק.
בינתיים, הונחה התשתית לקופה המשותפת וכסף זר התחיל זורם ממלחינו הטובים אל הקופה.

ניסינו את הקופה בטרם נצא לחקור ימים וארצות, הזמנו ארוחת בוקר קלה וסוגי קפה רבים - הקופה פעלה ללא דופי !

יהודה הצטרף אלינו לאחר שסיימנו את ארוחתינו הראשונה ביוון, פול נהגנו הטוב, חיכה לנו ביציאה מהטרמינל ואסף אותנו על תיקינו (פלוס מקל סבא שענבל סילקה מהקרוסלה) אל מכוניתו. שמנו פעמינו ללפקדה (מרחק של כ- 6 שעות נסיעה) ובדרך עצרנו כמובן בגשר שמעל תעלת הקורינתוס וכן בעוד מספר הפסקות אוכל ופיפי.

שם, ביוון, בדרך ללפקדה - כמעט שהפכתי לצמחוני ממש. שני המבורגרים עשויים היטב צדו את מבטי וללא היסוס גרפתי אותם אל צלחתי. אולם, כבר תוך כדי הביס הראשון הבינותי שמדובר בשילוב גרוע ביותר של בשר, גבינה ותבלינים...כולם מתקופת הומרוס...או קצת קודם.
פול עצמו נראה היה סהרורי משהו – אולי בגלל בתו הנאה שישבה לצידו כל הנסיעה, מילא שנהג במהירות על השוליים (כך נהוג ביוון). מילא, ששוחח בסלולארי עם כל מני יוונים (או יווניות). אבל משהופיע מולינו שופל ענק עם כף שחסמה את כל הכביש, הוא אפילו לא מצמץ. ביד בטוחה ועיניים עצומות הוא ניתב את המיניבוס למעבר הצר והבלתי אפשרי שבין השופל ועמוד גשר שצץ לו פתאום, אחדים ממלחינו נשבעו אח"כ שגם פול וגם נהג השופל עצמו עיניים וצרחו במהלך החליפה.

הגענו למרינת לפקס בסביבות ארבע אחה"צ התקבלנו בסבר פנים יפות והיאכטה Lunel, חדשה, באורך 51 פיט המתינה לנו במרינה. תאים מרווחים, הפעלה חשמלית של כל הכננות והמנגנונים, הורדת עוגן חשמלית מהקוקפיט, חרטומן, מזגן, גנרטור והכל חדש ומבריק.

יאניס מסאנסייל עשה לנו הדרכת עומק מקצועית ביותר על מיני הציוד והרבה להתעכב על מערכת השמע דווקא..
גם היתושים (כך הסתבר אח"כ), המתינו לנו וקרעו את האימאימא של מלחינו (ובעיקר מלחותינו). כל החומרים שנמרחנו בהם, היו בחזקת "סדין אדום בפני שור" ורק עיצבנו אותם עוד יותר.

הצטיידנו ("עגלת סופר אחת" כדברי הקפטן), התארגנו במדורים, (נדרש זמן עיבוד של מחשב- על, בכדי למצא את החלוקה האופטימאלית שלוקחת בחשבון: זוגות נשואים, זוגות שאינם נשואים, זוגות בפוטנציה, חברים, מימדים פיזיים, חברויות ארוכות שנים, משקעי עבר ו..שמירת נגיעה), אולם בסופו של דבר כולם הסתדרו בנוחות במדורים ואני כמובן בסלון... ולאחר ארוחת ערב מאכזבת במסעדת "מרגריטה" (תזכרו את השם..) חזרנו ליאכטה והפקרנו את גופינו לשיני (דגש על שיניים) היתושים צמאי האלתוש....
הלכנו לישון כשרוח ההרפתקאה מפעמת בכולנו (חוץ ממני(...
עד כאן יומן הקפטין להיום.

יומני הקפטן: יום שני 31/8/15

התעוררנו למזג אוויר סוער, רוחות עזות נשבו במרינה ולא נצפתה אף יאכטה שיוצאת לים. במשרדי חברת ההשכרה הודיעו על ים 4-5 דבר שלא תאם את הרוחות העזות שחווינו.
חולצות, כובעי המסע ודגל הקבוצהסעדנו את ליבינו בארוחת בוקר, הצטיידנו בעוד מספר פריטים שהתגלו במהלך הלילה כחסרים, ניפחנו את הדינגי, מילאנו מים במיכלים, ערכתי תדרוך מפורט לצוות, ועכשיו... ההתלבטות: לצאת או להישאר במרינה ? משלא נמצא איש שיוכל לסייע, החלטתי לנקוט בגישה הבוגרת, האחראית והשקולה (תוצאה של שנות נסיון רבות בים), ו...לצאת !

ליציאה, חולקו חולצות וכובעי המסע שהוכנו על ידי אייל, הונף דגל הקבוצה, הושקו כוסיות שוקולד עם ליקר דובדבנים, צולמה תמונה קבוצתית, נישא נאום הקפטן ( ודבר תורה), ו...יצאנו לדרך.

שמנו פעמינו לתעלת לפקס ( תעלה עתיקת יומין שנחפרה במאה השמינית לפנה"ס) . האזהרות הרבות שקיבלנו בדבר אופן המעבר בתעלה התבררו כחשובות, בצד הדרך חזינו ביאכטה שעלתה על שרטון והפעולות לחילוצה היו בעיצומן.
התעלה, (כך מסתבר) מבלבלת ימאים רבים וטובים. יש לשמור באדיקות על נתיב ההפלגה שיהיה במרכז התעלה ולא לסטות ימינה ושמאלה ל "אגמים" השלווים שיש לכאורה בצידיה, יש לזכור כמובן שמצופי הסימון שביציאת התעלה (כשמגיעים מכיוון לפקס) יראו "הפוכים" בצבע למי שמגיע מצפון... היאכטה שלפנינו, סטתה לפתע מהנתיב וניסתה לעבור משמאל למצוף הירוק .. .אולם למזלה הבין הסקיפר את טעותו ממש ברגע האחרון.

כשיצאנו למרחב הפתוח הרמנו מפרשים, תרגלנו קצת סיבובים ותרגילי מפרשנות ומשלא נחה דעתי ממקצוענות הצוות, גלגלתי עיניי לשמיים ו...התייאשתי.

מפרץ Varko היה יעדנו הראשון. המפרץ נמצא בחוף הצפוני ממש ביציאה מתעלת לפקס ומסתבר כי הוא מאוד מבוקש. עגנו שם בעומק כשישה מטרים בחוף חולי, גם בכדי לבדוק את מערכת העוגן וגם בכדי לרענן את הצוות בנוהל עגינה.
קפצנו למים איש איש/ה בבגד ימו או בתחתוניו...(תמונות בפרטי ,( ומשהסתיים אירוע מביך זה, טיפסנו בחזרה לקוקפיט, הרמנו עוגן והפננו חרטום לאי מגניסי.

הרוח הדרום מערבית אפשרה לנו להתקדם ליעדנו ותוך שעה קלה נכנסנו למפרץ של העיירה Vathi (הקטנה(.
המעגנה העירונית נראתה די צפופה וייתכן שהיינו עשויים לתפוס בה מקום עגינה ראוי, לולא השליך אחד ממלחינו הטובים את הפנדר הנייד למים, דבר שחייב אותנו לחזור קמעה על עקבותינו ולתמרן משך מספר דקות בכדי לתפוס ולהרים את אותו פנדר סורר. במהלך דקות אלו חמקו אל תוך המעגנה די יאכטות בכדי למלאה לחלוטין. אולם, כקפטן מנוסה, שרשום לסדנא בנושא חשיבה חיובית (בשנת 2019) החלטתי לראות את הצד החיובי בעניין, צרחתי על המלח הסורר, קיללתי את האימ..אימא של מי שגרר אותי להפלגה הזו, והחלטתי לנסות ולעגון במרינה של Vathi - (Odyseas Marina) ואף ליהנות מהשירותים (בתשלום) שמעניקה מרינה זו. למתעניינים, ניתן לתאם עגינה בערוץ 72 וניתן גם לתאם מקום עגינה מראש בטלפון +302645051084 או בסלולארי +306972426163.

העגינה הייתה מקצועית, מורינג נמסר והצוות תפקד להפליא. כבל חשמל הועבר, מזגן הופעל, קוד ל- WiFi נמסר, שירותים ומקלחות בחוף - כל זה תמורת 50 יורו (כולל הנחה ל- לקוחות "תשוט").

בהמלצת מנהל המרינה, הזמנו מקום במסעדת מלון מגניסי שנמצא מחוץ לעיירה. הדיל כלל הסעה הלוך וחזור, בניידת משטרה (לשעבר), מסורגת ובעלת חלונות אטומים...
היה שווה. חזרנו עייפים אך מרוצים ...הלכנו לישון, (רובינו)... אני חושב.
עד כאן יומן הקפטן להיום.

יומני הקפטן: יום שלישי 1/9/15

בזה אחר זאת התעוררו הספנים, ראשונים יצאו יהודה ואורנה ללקט כיכרות לחם מהמאפיה המקומית ואט אט התאספנו לקפה של בוקר בבית הקפה שליד מנהלת המרינה.
הבוקר עבר בעצלתיים, התקלחנו ואכלנו ארוחת בוקר מבוססת לחם ושכבות עבות של חמאה, עליהן שתי וערב של גבינה צהובה ולסיום שכבה של גבינת ברי, סלט זיתים ו..שונות.

ציידנו את היאכטה במים טריים, נטלנו איש איש את תרופותיו וכדוריו... ההגה הופקד בידי הקו סקיפר ו....יצאנו לים כשלפנינו ואחרינו ארמאדה של יאכטות.

הים היה שקט, רוח מערבית קלה. שמנו פעמינו לאי סקורפיון הלא הוא האי של אריסטוטלס אונאסיס ואח"כ ג'ורג'יו ארמאני והיום בבעלותה של יקטרינה רייבולובלבה, בתו של המיליארדר הרוסי דמיטרי רייבולובלב (2013).

רצינו להקיף את האי מצפון אבל ממש לפני שנכנסנו אל המעבר שבינו ובין האי סקורפידי, קלטה עינו החדה של הצופה שרשרת מצופים החוסמת את המעבר, ובסמוך אליה צללית חשוכה ומאיימת של סירה מהירה.
האמת, התעצבנו,...אבל אז נזכרנו שמדובר בבתו היחידה של אוליגרך רוסי, והחלטנו למחול על כבודינו ולהקיף גם את האי סקורפידי מצפון.
רק כשהגענו אל צידו השני של האי הבחנו במגה יאכטה העוגנת במעגן המפורסם של ה"כריסטינה" (היאכטה המפורסמת של אונאסיס) ...כפי הנראה שהו האוליגארך או בתו על האי והמידע על קבוצת מלחינו הטובים הגיעה לאזני מאבטחיה.

משגילינו כי חצי תאוותינו תישאר בידינו, שמנו פנינו דרומה אל המעבר שבין האיים לפקדה ומגניסי והנפנו מפרשים. הרוח היתה דרומית ונאלצנו לגלסס במעבר הצר, נראה היה כי הצוות זקוק היה לתרגול זה והוא קלט את העניין די מהר והגיע להישגים טובים בפיקודו של הקו סקיפר הקשוח.

כשהגענו לאיזור בסיס ה "זנב" של האי מגניסי, הורדנו מפרשים והתקרבנו לפתחה של מערת פאפא ניקולי. מערה זו, ניתן להיכנס אליה מצד הים בלבד (ורק כשהים שקט). ישנה אגדה מקומית המתארת צוללת ננסית יוונית שהסתתרה במערה זו מפני הגרמנים והייתה יוצאת ומזנבת בספינות הגרמנים ושבה למקום מסתורה בעמקי המערה.

מפאת העומק הרב באיזור פתח המערה, לא ניתן לעגון ולכן יש להשאיר מישהו על היאכטה ולהיכנס אל המערה בסירת הגומי. מלחינו הטובים הכינו במהירות את סירת הגומי ויצאו בקבוצות לתור את סודות המערה.

הקבוצה הראשונה חזרה מהמערה בסערת רגשות עזה...ניתן היה לזהות את הדינגי על פי מלחמת המים שהתחוללה בסירה, דומה היה שמרד פרץ על הדינגי -דבר שהטריד את מנוחתי עד מאוד. אולם משהתקרבה הדינגי, הבנתי כי סערה חולפת של הורמונים תקפה לרגע את הספנים. הדבר טופל מייד באמצעות סודה לשתיה ואילו הקבוצות הבאות שיצאו למערה, טופלו כבר לפני צאתן.

בסיום, התכנס כל הצוות לתחקיר ושחיה צורנית במים שמסביב ליאכטה הנסחפת... מסקנתו העיקרית של תחקיר זה הייתה שאין שום סיכוי שבעולם שצוללת כלשהי שהתה במערה.. (אולי רק שנורקל). קיפלנו את הציוד, שלפנו את המלחים מהמים, הקפטן עמד על שחזור הסצינה המפורסמת מהסרט מציצים. ו..הפלגנו לכיוון Sivota.

כשנכנסנו למפרץ המדהים, איתרנו מייד מספר מקומות עגינה אפשריים, אולם המטרה הייתה כמובן המזח הצף של סטברוס. סטברוס, כמצופה נופף לנו מרחוק והניף בידיו חבל מורינג. ללא היסוס ניגשנו ונקשרנו לרציף שלו. רק משהסתיימה העגינה שמנו לב שברציף אין חשמל ומים, וחבל המורינג הוא בעצם חבל סנפלינג משומש. סטברוס הודה שהוא בכלל לא סטברוס, אבל אמר שאין שום בעיה שנקרא לו בשם זה...ובתנאי שנבוא לאכול אצלו בטברנה. סגרנו עימו דיל בלחיצת יד אמיצה והלכנו לחפש את סטברוס המקורי שהרציף הצף שלו נמצא בחלק המערבי ביותר של המפרץ.

סטברוס האמיתי לא הסכים שנקרא לו בשום שם, אבל הסכים שנעבור לרציף שלו פלוס מים חופשי, מקלחות, חשמל, עזרה בתמרונים וכמובן ארוחה על חשבונינו בטברנה שלו . סגרנו גם עימו דיל בלחיצת כף ובחסות הדמדומים נמלטנו מסטברוס המזויף לבין זרועותיו של האורגינל.

לניגשים לצידו המזרחי של המזח הצף, העומק גבולי ליאכטות גדולות ויש לתמרן לאט ובזהירות. שני המצופים הכתומים ממש באיזור קצה המזח שלו מציינים את שרשרת המורינג אליה קשור המזח, מומלץ לא לעבור בין מצופים אלו לקצה המזח. בכל מקרה, מישהו מעובדיו של סטברוס יכוון אתכם למקום וינחה אתכם בדיוק מה לעשות ולאן לקשור. המקום מדהים ומפורסם מאוד, האוכל אצל סטברוס נהדר אבל דוד המים החמים במקלחות של סטברוס ממש קטן...
ניתן להזמין מקום מראש (לעגינה) במזח של סטברוס בטלפון +30 2645031181 והוא שומר.

העיירה ציורית עם הרבה חנויות מזכרות ושמאטעס....
הלכתי לישון עייף ומותש. נראה לי שחלק מהצוות לא ישן.
עד כאן יומן הקפטן להיום.

יומני הקפטן יום רביעי 2/9/15.

הקסם של Sivota וגם ארוחת הערב של סטברוס ה"מקורי", הקשו על הצוות להתעורר בשעה הנקובה.

התקשינו להיפרד מהמקום, עוד סיבוב לאורך המזח, ארוחת בוקר ומילוי מים (פעולה שארכה זמן רב עקב הביקוש העצום אל מול צינור המים הדקיק שהזין את המזח(.

האמת, לא מיהרנו, חיכינו לגיאות ולשאר היאכטות שתצאנה ותאפשרנה לנו תמרון. מד העומק שלנו הראה עומק 0. התפללתי שהמהנדס שכייל אותו היה שתוי או מאוד נדיב.

לבסוף, לאחר שמיכל המים ביעבע וסטברוס ה "מקורי" הגיע לבדוק מה פשר העיכוב, יצאנו מסיבוטה מבלי שנגענו בתחתית המפרץ.

התוכנית הייתה לעבור דרך מפרץ וסיליקי הן משום שטרם ביקרתי במעגנה ההיא ובעיקר משום שמלחינו הביעו עניין מסויים בכל אותם גולשים חטובים בעלי איזור חלציים ועור שמנוני - שמפרץ וסיליקי כה מפורסם בהם.

אולם, דקות ספורות לאחר שיצאנו, הבחנתי כי שתיים מהטובות שבצוות שינו את גוון עור פניהן וזאת עקב גלי הסוול הקלים שהגיעו מכיוון איטליה.

היסוס שיניתי את כיוון ההפלגה ושמנו את פעמינו ל- Fiscardoשבצפון האי קפלוניה.בדרך, תרגלה אורנה שיוט מפרשים, דבר שגרם לחיל האוויר היווני לתמרן מעל הספינה במטוסי קרב ולנסות לפענח מה בשם פוסידון, מנסה היאכטה בעלת הדגל הבלתי מוכר לרשום על המים.

נכנסנו לפיסקארדו כשצפיותי למצוא מקום עגינה אינן גבוהות, אולם עיניהם החדות של אנשי המשמרת קלטו חיש מהר מקום פנוי אליו לטשו עיניים (כך הסתבר) עוד שתי יאכטות לפחות. הרוח היתה צפון מערבית חזקה, אטמנו את עינינו ואוזנינו לאותות שהגיעו מהיאכטות האחרות, היטלנו עוגן מול חרטומיהן והפנינו את ירכתי היאכטה לרציף המבוקש. כשכבר כמעט, כמעט נגענו, קפץ אי משם איזה יווני משופם וגירש אותנו למקום אחר. הגישה הייתה לא קלה ומלחינו נאבקו ברוח (ובקפטן) שעה ארוכה, עד שנחה לבסוף דעתי והכרזתי "גמר תמרון...כבה אורות ניווט". שר האוצר הזמין את כולנו להירגע על כוס קפה וגלידה והצוות יצא לתור את חנויותיה וחופיה של העיר המדהימה הזו.

פיסקארדו היא אחת משלושת הערים הגדולות של האי קפלוניה והיא היחידה שלא נפגעה ברעידת האדמה שהתרחשה בשנת 1953, ולכן רוב בתיה נותרו בסגנון עתיק. באי (הגדול בשרשרת האיים של הים היוני) יש מספר אתרים מפורסמים ששווה לראות. יקבי היין המפורסם של האי (רובולה), מערת הנטיפים עם האגם התת קרקעי, חוף מירטוס והמבצר ההרוס שמעל כפר הדייגים אסוס. בעיר הבירה (ארגוסטולי) יש רחוב בשם "ציון" שנקרא כך לכבוד צוות ימאים מחיל הים הישראלי שנחלץ לעזרת תושבי האי ברעידת האדמה הגדולה.
הקפטן וקצין המכונה איתרו מסעדה מ ד ה י מה ברחוב העולה אל הדרך שבצידו הדרומי של הנמל, וסיימנו את היום בארוחה יוונית מלווה ביין המקום.
עד כאן יומן הקפטן להיום.

יומני הקפטן: יום חמישי 3/9/15

פרפר מיוחד וצבעוני שהתעקש לנחות דווקא על סיפונינוהרוח העזה שהכתה במעגנת פיסקרדו, שככה במהלך הלילה, שר האוצר שלנו הצליח לסגור דיל עם בית הקפה הסמוך וגרר את המלחים המתעוררים בזה אחר זה לכוס קפה ומאפה. לפעמים היינו צריכים לחזור אחורה אל הספינה ולהושיט יד למתקשים בהליכת "מכשולים" לאורך קרש העליה לספינה.

גם את פיסקרדו התקשינו לעזוב, עוד מכולת, עוד בקבוקי יין רובולה, עוד מזכרות ו..עפנו משם לבסוף.

שוב נטל הקו סקיפר פיקוד, ובידיים אמונות הוביל את הספינה לכיוון One house bay שנמצא באיAtokos .

התחזית ניבאה רוח מערבית בת 10 קשרים עד לשעות הצהריים ואח"כ התחזקות ומשבים של עד 30 קשרים. הפלגנו בשילוב של מנוע ומפרשים וכמובן שהעברנו את הזמן בפעילות ספורטיבית בריאה לחיזוק שרירי הלסת ומבחני עמידות של הקיבה בפני תערובות אלכהול שונות.

הגענו למפרץ המבוקש והיינו בין הראשונים לעגון בו. עיני החדה קלטה מיד כי מלחי/מלחות היאכטות הסמוכות, מנסים לעלות מן המים ולחמוק עירומים אל תוך יאכטוטיהם מבלי להיות מונצחים בעדשות טלפונינו אולם נראה כי הדבר לא עלה בידם.

המפרץ המדובר יפה מאוד, מוגן מהרוח ומבוקש מאוד על ידי היאכטונרים. בתוך שעה קלה התכנסו במפרץ עשרות רבות של יאכטות ובליל רב של שפות, פקודות ימאות וקולות ילדים מילא את המפרץ. ספנינו הטובים קפצו בזה אחר זה אל מי המפרץ והשתכשכו במים מכווצי האשכים תוך כדי סמול טוק ורכילות.

פרפר מיוחד וצבעוני אחד, התעקש לנחות דווקא על סיפונינו ולסמל (כפי הנראה) את האוירה המשוחררת והייחודית ששררה דווקא על היאכטה שבפיקודי. לא הייתי קשוב מספיק לאותות ורק מאוחר יותר הבינותי כי בים, לכל אמונה תפלה יש סיבה - ותוצאה. אולם על כך, ביומני השנה הבאה.

לכשהתחזקה הרוח והמפרץ נראה כמו כיכר מלכי ישראל במירוץ הלילה של נייקי, העלינו חרש את העוגן וחמקנו אט אט בחזרה לכיוון האי איתקה.
יעדינו הבא היה Frike בצפון האי איתקה.

הרוח, כמצופה, התחזקה מאוד ונשבה על החרטום, ויתרתי על שימוש במפרשים כי חשוב היה לי להגיע למעגנה הקטנה ולתפוס בה מקום ראוי. בכניסה ל ,Frike מצד ימין, יש מזח צף קצת מפורק שהוזהרנו ואף נדרשנו להתחייב כי לא ננסה להיקשר אליו. הרוח הייתה חזקה מאוד והיה רק מקום עגינה אחד Long Side לרציף, אך נדרשה תזוזה של אחת היאכטות על מנת לאפשר לנו גישה בטוחה. להפתעתי, הזיז בעל היאכטה את סירתו ברצון ואף סייע בידינו לגשת בבטחה אל המקום שהתפנה.

לאחר ההקשרות יצאה משלחת מלחים בפיקודי לכיוון העיירה Kioni שגם בה יש מעגנה. החלטנו ללכת ברגל על הכביש שיוצא מדרום Frike, אולם למזלינו, קלטה אחת מספניות המשלחת, מונית עזובה ושכנעה אותנו לנסות גם את הדרך הזאת. הדרך במונית ארכה כ- 20 דקות, ברגל אני מניח שהיינו ממשיכים עד למועד כתיבת שורות אלה...

העיירה Kioni יפה יותר מ- Frike וגם גדולה ממנה, המעגנה מאוד צפופה ורוב היאכטות שמגיעות נאלצות לעגון ולהיקשר לחוף באמצעות חבל ארוך. אולם למי שעוגן ב- Frike מומלץ להתאמץ ולבקר גם ב- Kioni.

חזרנו לפרייקה באמצעות המונית ונוכחנו לדעת שארמאדה של יאכטות נכנסה למעגנה (שאגב נקשרים בה רק לונג סייד), והיאכטות נקשרו זו לזו כדרך הפלוטילות.

לימאים ! חשוב לדעת שגלי מעבורות שחולפות מול המעגנה, נכנסים למעגנה ועשויים לגרום נזק רב ליאכטות הקשורות גם במזג אוויר נוח ורגוע. יש להגן על הדפנות בפנדרים רבים כי מה שנראה לעין שונה ממה שקורה בגלי מעבורת ! ממש עם חשיכה, נצמדה אל דופן היאכטה שלנו (ברשות כמובן), יאכטה בפיקודה של קטנטונת גרמניה קשוחה, שפיקדה על צוות ילדים שבארץ לא היו מקבלים אישור מהגננת ללכת לבד לשירותים. מנהיגותה ומקצועיותה של הקטנטונת ראויים פה לציון .

רק לאחר שנקשרה אלינו, הבינה הסקיפרית איזו טעות היא עשתה כשהכניסה את צוות מלחיה ללוע הארי ממש. מלחינו, שבאותה עת היו שתויים לגמרי, עשו רושם רע ביותר על הילדים וזאת עוד בטרם החלו מפזמים את שירי שושנה דמארי במבטא בווארי....
אכלנו במסעדה מקומית את התפריט הקבוע (בערך כל מה שמופיע בתפריט) והלכנו לישון איש איש וחלומותיו.
עד כאן יומן הקפטן להיום.

יומני הקפטן: יום שישי 4/9/15

אדלג כאן על קטע ההשכמה, שכן המקומות בהם נמצאו מלחינו ישנים בהם בבוקר זה - קשורים מן הסתם לאווירה המיוחדת שהמקום משרה, ואולי גם ליאכטה עם הצעירים/רות מגרמניה שעגנה לונג סייד אלינו כל הערב.

הפעם, לצורך מילוי מים נדרשתי להתקשר לאיש המים בטלפון שהיה רשום בשלט על הרציף. הבחור לא ענה בשעה 07:46 ונדרשתי למעט זמן על מנת להיזכר שאנחנו שוהים ביוון...על אי.... המתנתי בסבלנות עד 08:30 ואז נענתי בנימוס יווני, ולאחר שאלון קצר (איזו יאכטה, היכן עוגנת, כמה מים נדרשים, ו...שונות), הוא הודיע לי שיגיע תוך שעתיים!!, אך לאחר משא ומתן טלפוני הסכים להקדים בחצי שעה ובפועל הגיע אלינו תוך שתי דקות ומילא את המיכלים במהירות יוונית טיפוסית.

החלטנו לצאת מוקדם ולאכול בים, צוות הגרמניות שלידינו בפיקוד הסקיפרית הזעירה והנמרצת כבר עמד הכן, ניתק את חבלי היאכטה שלו והתרחק בחיוכים מבטיחים. אנו, עשינו תמרון חבלים והשתמשנו בבלם על החרטום בכדי להרחיק את ירכתי היאכטה מהרציף ומהספינה הסמוכה.
ניתקנו חבלים ועזבנו את . Frike

שמנו פנינו ל- Kioni הנמצאת כמייל דרומית ל- .Frike רציתי להעניק לצוות את התחושות אותן חוויתי אנוכי בעיירה זו אמש. החברים אכן היו מרותקים (לסלולאריים) וגילו התענינות רבה ביכולת המכשירים לקלוט WiFi גם מהים...

משראיתי שכך, הפנתי את חרטום הספינה לכיוון האי Kalamos. בדרך קיבלנו הרצאה מהקו סקיפר וזוגתו על וירוסים, מיני שפעת, חיסונים ומפתחות. הבנו (אם כי באיחור ניכר) כי ספינתינו נושאת בקרבה אוצר יקר ערך (תזכרו אותי בטקס חלוקת פרסי נובל לרפואה של שנת 2019).

הרוח מאידך, תעתעה בנו ולא אפשרה לנו הפלגת מפרשים ראויה. ערכנו הפסקת צהריים במפרץ Porto Leone הנמצא בחלקו הדרום מזרחי של האי קלאמוס וכשהתחזקה הרוח ורבו השכנים, הרמנו עוגן והפלגנו לעיר קלאמוס הלא היא עירו של ג'ורג' המפורסם.

משך כל הדרך לקלאמוס, התלוותה אלינו סירה משטרתית, וניכר היה כי זוג השוטרים שהיו בה, לטשו עיניים חומדות אל אנשי הצוות (או הקפיטן), אולם כשהגענו לפתח המעגנה בקלאמוס, הם נטשו אותנו (לצערינו הרב) ובקשו מסמכים מיאכטה סקנדינאבית שהפליגה בסמוך...

הכניסה למעגנת קלאמוס היא מכיוון צפון והעומק אינו רב, עם זאת, וכפי שתואר באגדות יורדי הים, ציפה לנו על הרציף ג'ורג' "המצופף" בכבודו ובעצמו והנחה אותנו (בסבר פנים יפות) אל מקום התקשרות בטוח. פה המקום לספר על ג'ורג' זה: ג'ורג' הוא בעל הטברנה הגדולה באי, הנמצאת ממש בדרום המעגן, הוא מפורסם בזה שלקח על עצמו לנהל את המרינה - תפקיד אותו הוא ממלא על הצד הטוב ביותר. הוא ידוע בכשרונו להכניס ולקשור במעגן קלאמוס 100 יאכטות ויותר. אין יאכטה שתגיע (בכל שעה משעות היממה) שג'ורג' ידידינו לא יחכה לה על הרציף ולעיתים אף יצא לקראתה בסירת המנוע הקטנה שלו. חזיתי במו עיני באיש ובמעשיו והוא ראוי לציון הן בהתמדתו והן בכישוריו כימאי מעולה.
לגבי טיב האוכל המוגש בטברנה שלו.. על זה אפשר אולי להתווכח... (אבל לא כדאי..)

קבלת שבת ביאכטה בקלמוסקשרנו את היאכטה, הפעלנו מזגן וגנרטור (אין חשמל ברציף) עוררנו עלינו את זעמם של השכנים האוסטרים...ויצאנו לתור את האי.

העיר קלאמוס בנויה על מדרון תלול ומומלץ מאוד לבעלי לב חלש שלא ערכו ביטוח רפואי, לטייל בה... גם בכדי להגיע למאפיה המקומית נדרשת יכולת טיפוס הרים. אולם המקום יפה, מאיר פנים ומכניס אורחים. בדרך, פגשנו חנות קטנה לדברי מאפה מקומיים אותה מנהלת יווניה רחבת.. לב והצטיידנו במיני מאפים ומתוקים.

חזרנו ליאכטה. שם, בתנור, חיכו לנו חלות שבת ולחמניות מתוקות, מעשי ידיהן של הבנות מבית החולים ברזילי להתפאר. ערכנו קבלת שבת כהלכתה, שרנו מזמורים, קידשנו קידוש, ושתינו יין שנגנב מדלפקי חב"ד בנתב"ג. האירוע היה מרגש מאוד ובסיומו התחילו מלחינו הטובים להיפתח זה לזה ולשאת דברים מרגשים...עד שנאלצתי ליזום תרגיל "נטישה" פתאומי.

קלמוס. ארוחת ערב בשולחן הכי טוב בטברנה של ג'ורג'ארוחת ערב, אכלנו כמובן בשולחן הכי טוב של ג'ורג', על קו החוף וחזרנו לישון לילה ללא מזגן (השכנים שפכו לנו סוכר לגנרטור...) בספינתינו הטובה.

בדרך ליאכטה, הספיקונו להיחלץ לעזרתה של יאכטה שכמעט התנפצה אל הרציף ורשמנו לזכותינו מעשה טוב אחד לפחות.
עד כאן יומן הקפטן להיום.

יומני הקפטן: יום שבת 5/9/15.

קולו של הגנרטור המשתעל ביחד עם רוח מזגנים צוננת העירו את הצוות. זותומרת את הקפטן.....כלומר מה שהעיר אותי באמת היו קללות וביטויים כמו "הלילה 2 מעלות, ושיז..נו כולם !!!"

מסתבר שדעתו של חלק מהצוות לא הייתה נוחה מהטמפרטורות ששררו בספינה..הטובים שביניהם (שחששו מהקפטן) חרקו שיניים והסתפקו במאווררים שבקבינות. האחרים, טיפסו לסיפון בתחתוניהם, ונצמדו זה לזה על מזרון צר שטולטל אחר כבוד מאחת הקבינות.
אגב, הצמדות ("דילמה" בעגת הימאים) הינה סגולה ידועה לשמירת טמפרטורת הגוף בלילות חמים.

המקדימים לקום הספיקו לשתות קפה משובח אצל ג'ורג' בטברנה. האחרים, נאלצו להסתפק בארוחת בוקר על בסיס "מה שנשאר במקרר" בתוספת קפה משובח וקצת טקילה מתחתית הבקבוק.

אייל נטל את הגה היאכטה לידיו ובידיים בטוחות תמרן את היאכטה להרמת העוגן ולניתוק החבלים. יצאנו מהמרינה המיוחדת הזו באווירת נכאים קלה, שכן במסע זה, זו המעגנה האחרונה שנראה. שמנו פעמינו צפונה בכיוון כללי לפקדה, עם תוכנית יומרנית להפסקת שחיה מסורתית היכן שהוא במפרציו הצפון מזרחיים של האי מגניסי. ככל שהפלגנו ממזרח לקלאמוס, לא חשנו ברוח כלל, שכן האי מסתיר את הרוחות האופייניות, המגיעות ממערב, אולם משחלפנו על פני קצהו הצפוני של האי הצר והארוך הזה המשיכה דממת הרוח והים היה "ים שמן" (כעגת הימאים). פרצי רוח קצרים שהגיעו מצפון מערב, הפיחו בנו מעט תקווה והרמנו מערך מפרשים מלא - שצומצם לאחר דקות ספורות למפרש ראשי בלבד, ועם עוד קצת סיבובי מנוע, פנינו לכיוון מגניסי.

הימאים (ובעיקר משכירי היאכטות למיניהם), חושבים באופן דומה. כל מי שפניו היו להחזרת היאכטה בלפקדה, החליט לעגון באותו היום במפרציו של מגניסי. מציאת מפרץ לא מאוכלס, הפכה למשימה בלתי אפשרית כמעט ונאלצנו להתפשר על רצועת מים צרה בין שתי יאכטות שסקיפריהן עסקו ככל הנראה בפעילות לא חוקית / לא מוסרית באותו הזמן.

היטלנו עוגן בעומק 12 מ' ומשכנו חבל ארוך לחוף מירכתי הספינה, תרגולת שרציתי לתרגל בה את ספנינו המיומנים מאז ומכבר, ו... קפצנו למים לטבילה אחרונה. לאחר כשעה וחצי ניתקנו חבלים הרמנו עוגן (עטוף בבוץ ועשבים) ובהפלגת מנוע (מבוסס חישובי זמן ומרחק מדוייקים) הפלגנו ללפקדה.

בכניסה ללפקדה הוטל עלינו לתדלק את הספינה, ספנינו העליזים ערכו הימור על כמות הדלק שנצרכה, הימור שזכה בו כמובן הקפטן (שידע בדיוק מפתיע לקרוא את מד הדלק...), תחנת התדלוק בלפקדה נמצאת בקצהו של המזח הדרומי של מרינת לפקס, הגישה לרציף היא בגישת ירכתיים, חבלים מועברים מהרציף אל היאכטה והמנוע משולב קדימה בכדי לשמור מרחק ואוריאנטציה מהרציף. (פשוט לעשות מה שהאיש ברציף אומר.)

סיימנו לתדלק ונכנסנו למרינה לאותו רציף בדיוק אותו עזבנו 6 ימים קודם. בדרך לרציף עוד הספקתי לקבל התנצלות מאחד הספנים שהודה קבל עם ועדה שיאכטה Mono Hull עדיפה בהרבה על קטמרן...! קבלת היאכטה על ידי צוות Sun Sail, ארכה לא יותר מ 5 דקות ובזה בעצם הסתיים המסע המופלא הזה.

לסיכום: המקום, הים, מזג האוויר הנוח, מאות האתרים לעגינה ולהקשרות, הצוות, החברים, זכרונות הילדות, הידידות המתחדשת, הצחוק הבלתי פוסק, האוכל הטוב, האלכוהול (במינון כן ?), קולות משאבות השירותים והמקלחת, וכן, גם ההתחלות החדשות, התקוות לעתיד. והכי הכי ה- "דילמה" !! – האם ניתן וצריך להוסיף עוד איזו מילה לסיכום ?

עד כאן יומני הקפטן להפלגה זו ,

צביקה שפרלינג [email protected]


לראש הדף