ENGLISH
הרצליה: 09-9579390

יומן מסע קרואטיה מספליט ועד דוברובניק - יולי 2019

מאת אמיתי זהר

יולי 2019



השכרת יאכטה בקרואטיה מספליט לדוברובניק

קרואטיה... ארץ 1000 האיים, זאת הפעם השניה שלי בקרואטיה ועדיין מרגיש שלא ראיתי כלום, שיש לי עוד כל כך הרבה לראות שאין ספק שאחזור אליה בפעם השלישית. את הפעם הראשונה שלי בקרואטיה עשיתי עם חבריי לעבודה בהפלגה של שבוע משבניק צפונה. רק כשחזרתי הבנתי שלא ראיתי כלום, לכן הבטחתי לעצמי שלפה אני חוזר עם משפחתי.  חשבתי לעצמי, איך אוכל לתמצת מסע בן שבועיים בכמה מילים. כשהתחלתי להעלות זכרונות על הכתב הבנתי שזה יהיה בלתי אפשרי. וזה מה שיצא.

המסע שלי מתחיל כבר בחודשי הסתיו ממש לאחר החגים, את הסירה סגרתי כבר בנובמבר לאחר שהתעקשתי על סירה בסטנדרטים גבוהים, בדיעבד היה אפשר לוותר על חלק מהדברים שהיו מוזילים לי משמעותית את מחיר הסירה.  את הסירה סגרתי לשבועיים, לאחר הטיול הראשון שלי בקרואטיה הבנתי ששבוע אחד ממש לא מספיק בשביל למצות את האזור שאליו תכננו להגיע.  

הסירה: Sun Odyssey 440 – 2019 עם מזגן וגנרטור (שהגנרטור היה מיותר לגמרי). גם את הטיסות סגרתי מוקדם ככל האפשר על מנת לשריין את המחירים הטובים ביותר. כבר בנובמבר הטיסות היו מפוצצות והקונקשנים ארוכים ומיגעים. אבל זהו מחיר החופש ואי אפשר להתלונן. ממליץ לפני שסוגרים את סירה, לבדוק הייטב את המפרט הטכני שלה על מנת לא להיות מופתעים בזמן קבלת הסירה ולהתאכזב שמה שחשבתם זה לא בדיוק מה שקיבלתם ועל כך ארחיב בהמשך.  בכל אופן התוכנית הייתה לצאת עם אישתי ושני ילדי, בני הבכור נדב היה בדיוק בטיול בדרום אמריקה וכל מאמצי לשכנע אותו לקצר את הטיול ולהצטרף אלינו לא צלחו. יומיים לפני הטיול הוא מופיע בדלת.  הפתעה... מסתבר שהוא החליט להפתיע אותנו וסגר עם הסוכנת שלנו את כל הטיסות בלי שנדע. השמחה הייתה כפולה וכך יצאנו כל המשפחה לדרכנו.

בתאריך 12/07/19 יצאנו לספליט בטיסת קונקשן דרך ווינה, לאחר תשע שעות הגענו לספליט עייפים ומותשים ולרוע מזלנו גם מזוודה אחת לא הגיעה. חברת קרואטיה אירליין, שעימה הגיעה נדב, לא העמיסה את המזוודה למטוס, בדיעבד נאמר לנו שהמטוסים כל כך קטנים שהם לא מעלים את כל המזוודות למטוס והן מגיעות מאוחר יותר. כועסים ומרוגזים מלאנו את הטפסים המתבקשים להחזר המזוודה ועלינו למונית שסגרתי כבר מראש שתקח אותנו למלון.

כפי שכבר הבנתם הגענו יום לפני לספליט, אני דבק ברעיון להגיע יום לפני, לקחת מלון נחמד ולהגיע לסירה למחרת אחרי מנוחה טובה וגם יש זמן לתור את העיר, גם את המלון סגרתי כבר בארץ דרך BOOKING, המלון Hotel Bellevue חדרים נחמדים ונקיים עם ארוחת בוקר.     כבר בנמל התעופה רכשתי כרטיסי סים לכולם כך שכל הזמן היינו בקשר אחד עם השני. המטבע בקרואטיה היא קונה ושוויה כמחצית השקל או יירו אחד שווה 7.13 קונה. את כרטיס הסים ניתן לקנות בכל פיצוציה ושוויו כ 40 קונה עם G10 לשבוע אחד. בזמן שהמשפוחה מתארגנת לה במלון קפצתי למרינה כדי להכיר את החברה ממנה אני משכיר את הסירה וגם שיידעו שאני פה. לאחר ההכרות חזרתי למלון כדי להתארגן גם. יצאנו לסיור בעיר ואחרי כל היום הארוך הזה לא נשאר לנו אלא לשבת לאכול משהוא קטן. התישבנו בהמבורגריה שמשם בקושי הצלחנו לקום.

 

יום שבת 13/07 :

קמנו ליום גשום, לאחר שינה עמוקה. ירדנו לארוחת הבוקר של המלון ואני כבר מוכן עם כל הניירת להגיע למשרדים. בעוד האישה והילדים מטיילים בספליט, אני הלכתי לקבל את הסירה. את הסירה קיבלנו רק בשעה 14:00 ומכיוון שהיה יום מאוד גשום לא היינו יכולים להסתובב יותר מדי. התישבנו בבר צמוד למרינה שם ישבנו עד קבלת היאכטה.

בשעה שתיים קבלנו אישור לעלות לסירה ולהתחיל בבדיקות והצ'ק אין בסירה. כאשר עליתי לסירה התחלתי להבין שמה שחשבנו שנקבל זה לא בדיוק מה שקיבלנו. מאחר ולא ירדנו לפרטי פרטים של מפרט הסירה ולאור הצפיות הרבות שראינו באינטרנט, התברר שמפרט הסירה הוא מינימלי ביותר והסירה לא כפי שציפינו. במהלך השבועיים גם היו כמה וכמה בעיות שלא אעלה אותן פה. אבל כל זה לא היה יכול להרוס את החופשה שלנו. לאחר שסיימנו את הצ'ק אין לקבלת הסירה, הלכנו לסופרמרקט הקרוב לעשות קניות, על הטיילת ממש מעבר לכביש יש סופרמרקט גדול ששם שווה לעשות קניות. אמנם אין משלוחים, אבל מוניות עוברות במקום בכל שנייה. דרך אגב רשת הסופרמרקטים השולטת באזור היא KONZUM ותמצאו אותה בכל מרינה שתגיעו.  בינתיים הגשם פסק ויכולנו לארגן את הסירה בנחת. המזוודה שהובטח לנו שתגיע על הבוקר קיבלנו רק אחר הצהריים וזה גם אחרי שנסענו לשדה התעופה במיוחד, נירה (אישתי) ואני, אם לא הייתה הופכת להם את השדה, גם אז לא היינו מקבלים את המזוודה. חזרנו לקראת השעה שבע בערב חזרה לסירה, וכבר לא היה טעם לצאת לים כך לפחות היה לנו יותר זמן לעבור על הסירה ולהכיר אותה לאורכה ולרוחבה.

יום ראשון 14/07 Split - Korcula  NM58:

כל הלילה התהפכתי במיטה, האדרנלין בגוף לא נותן לי לישון ואני מושך את עצמי להירדם בכח, בארבע וחצי כבר לא יכולתי. קמתי, התארגנתי עם עצמי והתחלתי להתכונן ליציאה. מחכה לאור ראשון ומיד מניע, משחרר חבלים, יוצא לים הגדול. פתאום אני מוצא את עצמי מוציא את המפלצת הזאת לבד בין כל הסירות במעגן. כן כן ממש מטורף אבל אי אפשר להאשים אותי בכך, למזלי גם היה בסירה Bow thruster וזה עזר מאוד ביציאה. אני בטוח שאנשים שאלו את עצמם מי הדפוק שמניע בשעה כזאת, מה שעזר לי בעצם לצאת בקלות מהמרינה.

יעד ראשון,  ACI Korcula marinaהפלגה של 58 מייל, אבל מי סופר, כולם ישנים רק אני והים. יצאתי מהמרינה, זרקתי חכה אולי יעלה משהו לארוחת הצהריים L כן ממש, כל הדרך לא העלתי אפילו ניילון לחכה. אבל הדגים זה רק בונוס ומי צריך דגים כשיש שקשוקה. בעוד החברה ישנים אני מתחיל להכין את ארוחת הבוקר האהובה עליהם, והריחות מתפזרים בכול היאכטה. החברה מתעוררים לריחות השקשוקה ואני מחפש מפרץ לעגון בו לארוחת הבוקר. בסוף עגנו באחד המפרצים הצפוניים של קורצו'לה וזה באמת לא משנה איזה, ישנם כל כך הרבה מפרצונים פשוט בוחרים, עוגנים וזהו. לאחר ארוחת הבוקר והצטננות במים המשכנו למרינה ACI של קורצ'ולה.  כמה מילים על המרינות של ACI , כשיצאנו מספליט קיבלנו רשימת איים בהם ישנן מרינות של ACI ומסמך המקנה לנו 20% הנחה באותן המרינות.

לפני הכניסה למרינות יש ליצור קשר בערוץ 17 עם מנהלת המרינה ולדווח להם על כניסה. בפתח יחכה לנו ס"ג שיוביל אותנו למקום או שבקשר כבר יגידו לנו לאיזה רציף להגיע. ברציף יחכו לנו אנשי צוות שיקבלו חבלים ויעזרו בעגינה. כל העגינות במרינות הן עגינות מורינג. המרינות מסודרות ונקיות ישנן עמדות חשמל ומים בכל פיר ברציף. ישנם גם שירותים ומקלחות נקיים למי שרוצה להתפנק בזרם מים חמים חזק ובלי לחשבן. לגבי המחיר קצת יותר יקר ממחירי המרינות העירוניות אבל שווה, 83 יירו לסירה כמו שלנו 440 פייט.

מה שהביא אותנו למעגן בקורצ'ולה זאת המלצתה של שירי מתשוט, במקום נמצא מוזיאון ביתו של מרקו פולו, שם מסופר על תולדות חייו ומסעותיו בעולם. נירה אישתי כחובבת היסטוריה ומורה להסטוריה לא ויתרה על ביקור במוזיאון. בערב שווה ללכת לאורך חומות העיר, הדרך רצופה בתי קפה ומסעדות פיצריות וגלדריות שקשה שלא לעצור בכל אחת מהם.

למחרת בבוקר קמנו מוקדם לנצל את מזג האויר הנעים לריצה מסביב לחומות העיר ובמיוחד להוריד את העודפים שאכלנו בליל אמש. כשחזרנו הילדים כבר היו ערים והתחלנו להתארגן ליציאה ליעדנו הבא, השלמנו מצרכים להפלגה ויצאנו לים.

יום שני 15/07 Korcula - Dubrovnik  NM51:

ביומיים הראשונים הפלגנו הרבה מיילים ע"מ לצמצם את היום הראשון שהפסדנו בחיפוש אחר המזוודה האבודה, וכך ביום השני כבר היינו בדרכנו לעיר דוברובניק שם ציפינו לראות את המקום בו צולמה הסידרה משחקי הכס.  בדרך לא יכולנו שלא לעצור בשמורת הטבע הדרומית של Miljet National Park ולהנות ממפרץ יפיפה שאסור לפספס.

לאחר מנוחת צהריים והצטננות במים הצלולים של המפרץ יצאנו לכוון מרינה ACI בדוברובניק כ 33 מייל, לשם הגענו ממש עם אור אחרון. הכניסה למעגן ארוכה, עוברים מתחת לגשר מיתרים ומפליגים כמעט עשרים דקות לתוך המפרץ שם נמצאת המרינה בקצה. למעשה המרינה הייתה לגמרי ריקה ומאוד שקטה, מסתבר שהמרינה היא בסיס של צ'רטרים ממנה יוצאות סירות לכל האזור, כך שבמהלך השבוע היא די ריקה. במרינה בריכת שחיה וכמה ברים. מכוון שהגענו מאוחר לא היה הרבה מה לעשות והתארגנו לשינה.

יום שלישי 16/07 טיול בדוברובניק.

למחרת בבוקר ע"מ להספיק את כל התוכניות שלנו בדוברובניק יצאנו מוקדם לעיר העתיקה. מהמרינה אפשר לקחת מונית שעלותה 100 אירו או לקחת אוטובוס שעובר ממש מעבר לכניסה למרינה ועלותו 25 קונה לאדם (3.5 ייור). נסיעה של 25 דקות ואנחנו בעיר העתיקה. ע"מ לנצל את הזמן במייטבו שכרנו מדריכה פרטית (75 אירו) שלקחה אותנו לסיור מודרך ברחבי העיר, עם אלבום תצלומים ובו תמונות מתוך סצנות שצולמו באתרי העיר העתיקה. לאחר שעתיים עזבה אותנו המדריכה בחיוך והשאירה אותנו להמשיך לאורך החומות לבדנו, אך לא לפני שנפרדנו מעוד 800 קונה לסיור על חומות העיר. דרך אגב למי שיש כרטיס סטודנט, שווה להביא איתו, זה מקנה הנחות די גדולות בכול האזור. חומות העיר העתיקה הן אחת הפעילויות הפופולריות ביותר בקרב תיירים בדוברובניק, שיטוט רגלי על חומות העיר, מהן נשקפים נופים עוצרי נשימה של הים והסביבה. החומות והמצודות נבנו בימי הביניים באופן שיוצר מסגרת לעיר העתיקה, סוג של תחימה מעניינת, בשונה מכל עיר עתיקה אחרת שראיתם עד כה. סיבוב לאורך החומה דורש הליכה של 2 ק"מ בגובה של 25 מטרים. שער פילה (Pile) הוא אחד משלושת שערי הכניסה אל החומות, והעליה דרכו יפה במיוחד. חזרנו בערב לסירה והחלטנו שלמרות התכנון להיות יומיים בדוברובניק. נמשיך בדרכנו כי מיצינו את עצמנו במקום. האמת שהעיר העתיקה היא האטרקציה המרכזית בדוברובניק ואפשר להספיק אותה ביום אחד אם יוצאים מוקדם בבוקר.

יום רביעי 17/07 Dubrovnik – Luka Polace Miljet  NM34:

מתחילים להצפין חזרה. בתחילה, כשתכננו את המסלול אישתי ואני, חשבנו להגיע עד מונטנגרו, אך בשל המרחק הגדול  כ – 50 מייל לכול כוון החלטנו לוותר ולעשות אותה בפעם אחרת ולתת לה את כל תשומת הלב. אז התחלנו לעלות צפונה והיעד הוא הפעם המעגן הצפוני של Miljet National Park Luka Polace . באמצע הדרך נעגון להפסקת צהריים במפרץ בקצה הדרומי של MiljetRt.Vratnicki ומשם המשכנו ליעדנו, הכניסה לPolace  יפיפייה, רכסי הרים משני הצדדים הכול ירוק מסביב וקולם החזק של הצרצרים נשמע ברקע. המרינה די קטנה ורוב הרציפים שיכים למסעדות ממול, כבר עם הגיענו למרינה עומדים בעלי המסעדות, ומסמנים לנו בהנפת ידיים, שנבוא לעגון אצלם. כמובן מחיר העגינה הוא הזמנת ארוחת ערב אצל אותה מסעדה מולה עוגנים. ישנם מקומות עגינה נוספים במפרץ עצמו על בויה (מצוף המחובר באופן קבוע לקרקע). משפחתי היקרה שהתרגלה למזגן ואין מצב להפעיל גנרטור בלילה, אחרת יעצרו אותי העוון רעש לסביבה, החלטנו לעגון באחד הרציפים. כמובן הזמנו ארוחת ערב וכולם היו שמחים ומרוצים.

בבוקר למחרת החלטנו לעשות טיול לאגם של הפארק, אפשרויות גישה או הליכה רגלית או שאטלים של הפרק עצמו. החלטנו שעושים את זה ברגל במקום הג'וגינג של הבוקר, הליכה של כמעט שעה בתוך היער ופתאום נפער לפנינו אגם ענק שבאמצע נימצא אי קטן. ניגשנו למשרד לקנות כרטיסים לשאטל לאי והתברר לנו שבכלל נכנסנו לפארק ללא רכישת כרטיס והקנס על כך מגיע ל 500 יירו. כמובן שלא שילמנו את הקנס והצטערנו על כך שלא ידענו ונכנסנו למקום ללא ידיעה. על כל פנים, רכשנו כרטיסים שכוללים את כל האטרקציות באתר, כולל השאטלים מהמרינה לאגם. לפחות היה לנו איך לחזור לסירה.                                          חזרנו לסירה מיוזעים ועייפים, אך עלינו להמשיך קדימה. התארגנות זריזה ליציאה ואנחנו בדרכנו ליעד הבא.

יום חמישי 18/07 Luka Polace Miljet – Vela Luka  NM46:

דרך ארוכה לפנינו כשש שעות הפלגה וחייבים להגיע לפני החשכה. הרוח בכוון הנכון, סוף סוף (צפונית מערבית) והסירה טסה על המים בין 7 ל 8 קשרים. אין עצירות בדרך ואנחנו מתקדמים ישר ליעד. החלטנו שהלילה אנחנו עוגנים על עוגן ונהנים תחת כיפת השמים. הגענו כמתוכנן לוולה לוקה וחיפשנו מקום עגינה שקט ונוח. שנוכל להעביר את הלילה בשקט.  כמה סיבובים סביב המפרצונים באזור ובחרנו מקום נחמד ומוגן. בנוסף לכל, נשאר לנו זמן להצטנן במים עד רדת החשיכה. לאחר ארוחת הערב המפנקת יצאנו כבכול ערב עם הס"ג לסיבוב הגלידה הלילי שלנו.

 

יום שישי 19/07 Vela Luka - Hvar  NM19:

השכמת בוקר מוקדמת, כולם עוד ישנים. רק דנה ואני קמים לראות את הזריחה ומתכוננים ליציאה. מניעים מנועים ואנחנו בדרך לאי Hvar, 19 מייל לפנינו והרעיון הוא להגיע מוקדם ולתור את האי.  הגענו מוקדם על פי התכנון, כולם כבר היו ערים ואנחנו מפלסים את דרכנו לתוך המרינה. מוצאים מקום במרכז מול בית קפה ומסעדה לארוחות בוקר, דבר שהתלבש לנו בול בתיזמון. העיר תוססת מאוד, וכבר על הבוקר בתי הקפה ורחבת הטיילת מלאה בתיירים המגיעים במעבורות ומתכוננים לסוף השבוע שלהם. לאחר ארוחת הבוקר סגרנו את הסירה ויצאנו לתור את האי. השכרנו רכב וחרשנו את האי מדרום לצפון ממזרח ומערב. בדרך  עברנו גם דרך העיר Stari Grad , שאליה חשבנו להפליג ביום הראשון מספליט. רק כשהגענו לשם הבנו שיש לנו מזל גדול שלא הגענו לשם עם הסירה. במילים  אחרות, עיירה קטנה שקטה שאין יותר מידי מה לעשות שם, זה מקום לאוהבי השקט. בדרך חזרה למרינה נכנסנו למבצר הנמצא ממש מעל העיר Hvar ומשם חזרנו לסירה. את ארוחת הערב אכלנו בסירה אבל אל דאגה, על סיבוב  הגלידה אף אחד לא ויתר.

 

יום שבת 20/07 Hvar – Komiza - Vis  NM40:


יוצאים בלב כבד מחוואר, הרגשה שלא מיצינו את כל האי. אך יש לנו עוד דרך ארוכה לעבור ואין ברירה צריך להמשיך ליעדנו הבא.   מפלסים את דרכנו החוצה בזהירות דרך כל כלי השייט הגדולים והקטנים העושים את דרכם בתוך המפרץ. היעד Vis-  , אבל לפני הכל, המערה הכחולה ב Komiza והחוף החבוי במפרץ Uvala Stiniva בחופה הדרומי של Vis  . בתחילה חשבנו לוותר בגלל המרחק ולהשאר עוד לילה בחוואר אבל הסקרנות של המערה הכחולה וסרטוני היוטיוב גברו עלינו, והחלטנו שאי אפשר לוותר ושיוצאים לראות אותה. הפלגה של שלוש וחצי שעות ואנחנו עוגנים על בוייה במפרץ Komiza בסמוך לכניסה למערה. הכניסה למערה באמצעות סירה מקומית שבאה ואוספת אותך מהסירה ספיישל למערה, כרטיס למערה עלה כ 100 קונה לאדם.     דבר חדש שראיתי בקרואטיה זה שארגון UNESCO האירופאי השתלט על האתרים השווים, שפעם היה אפשר להכנס חופשי וגובה כסף עבור כניסה לכל האתרים האלו, ביניהם גם המערה הכחולה. בכל אתר כזה תראו דגל גדול או שלט עם הלוגו של החברה, אז תדעו שהמקום בתשלום, הסיור עורך כחצי שעה לערך וחוזרים לסירה. אין מה לעשות מעבר לזה במקום אז המשכנו לחוף המדובר. מרחק כשעה הפלגה ומגיעים למפרץ, גם שם העגינה על בוייה רק צריך מזל למצוא אחת פנוייה. אז מזל היה לנו ומצאנו אחת כזאת. ירדנו בשחייה לחוף כי אין אפשרות להכנס אחרת. שווה להביא שתיה או כיבוד כי במקום ישנו קיוסק ובשביל לקנות בקבוק מים צריך לקחת משכנתא. אז היינו, עשינו  ,V והמשכנו בדרכנו למרינה בצידה הצפוני של - VIS - Viska Luka,

                                                                                                                                                         

יום ראשון 21/07 Vis - Zlarin  NM46:

בוקר יום ראשון התחלנו את השבוע השני, אנחנו בדרכנו צפונה ולפננו 46 מייל. כמובן שאת המרחק נפרוש לשלושה לגים, אבל היעד הסופי, האי Zlarin, למרות שההפלגות עושות לנו טוב, הרוח בכוון הנכון והמרחקים כבר לא מהווים בעיה. האמת שאני אישית אוהב לקום מוקדם בבוקר כשכולם עוד ישנים והשמש מבצבצת לה בין העננים, מרים עוגן ויוצא לים, בזמן הזה הראש צלול,יש זמן לחשוב ולהביט כמה טוב לנו, ולהודות על שיש לנו את האפשרות לראות את כל היופי הזה.  לג ראשון 34 מייל, הכוון מפרץ Luka Peles לשם הגענו לפני הצהריים ועשינו את הפסקת הבוהוריים הקבועה שלנו. מצדו המערבי של המפרץ הבחנו באסדות דגים והחלטנו שלארוחת הערב נעשה דגים. מאחר וההצלחה בדייג הייתה כל כך "מוצלחת" L, במהלך ההפלגה לא היה מנוס מלקנות דגים. קפצנו עם הס"ג והבאנו כמה וכמה סוגי דגים לארוחה. את הדגים נאלצתי לנקות בעצמי וכך היה. את הלג השני עשינו לכוון Primosten כ 3.5 מייל שם בעצם היינו אמורים לעגון את הלילה, אך מכיוון שעדיין היה מוקדם והיו עוד כמה שעות של אור, החלטנו להמשיך ולצמצם טווחים למרינה ב - Zlarin, המשכנו עוד 10 מייל ולאחר הפלגה של קצת פחות משעתיים הגענו למרינה. ב Zlarin המרינה בנויה מרציף אחד ארוך ואפשר לעגון משני קצותיו. המעגן די פתוח לכוון צפון ועד הערב כשהרוח והים שוקטים, מורגשים הגלים והנדנודים. לאורך הרציף ישנן עמדות חשמל ומים מסודרות, והתשלום כ 400 קונה, משולם לאחד מעובדי הרציץ, שיגיע עם אופניים לאסוף את הכסף. על ארוחת הדגים לא פסחנו, והדגים הוגשו בסוגים שונים של טיגון ואפייה.  את שאר הערב העברנו בשתייה ושירה לצלילי הגיטרה של נדב.

יום שני 22/07 Zlarin - Skardin  NM12:

הבוקר קמנו בכיף ואין לאן למהר, לפניינו 12 מייל וכל היום עוד לפנינו, מלאנו מים לדרך והצטיידנו במזון ויצאנו לכוון Skardin.   בדרך עצרנו בכניסה לשיבניק במבצר ניקולס הקדוש. בפעם האחרונה כשביקרתי בו, היה אפשר לעגון בלונגסייד לחומה ולהכנס לתוך המבצר. כיום המבצר סגור ונכלל כאחד האתרים השמורים ע"י יוניסקו ואין אפשרות להכנס אליו. גם כשעגנו בחוץ ובאנו עם הדינגי להיכנס בתשלום, לא היה אפשר אלא רק עם מגיעים עם סירת תיירות של המקום. חזרנו לסירה מאוכזבים והמשכנו בדרכנו לסקרדין, בדרך עצרנו ברציף התדלוק של Plisac לתדלק את הסירה והמשכנו בדרכנו, הדרך לסקרדין יפיפייה והשיט בתוך הנהר של שפך מפלי Karka היה מדהים לא פחות. עוברים מתחת לשני גשרים ובסוף הדרך מגיעים ל Skardin שם מקבלים את פנינו ברבורים לבנים לכל אורך הכניסה למרינה.  Skardin מרינה המשוייכת לצי המרינות של ACI גדולה ומסודרת, כבר בכניסה יצרנו קשר עם תחנת המרינה ע"מ לקבל מקום ברציפים. למי שלא מתעצל שווה להזמין מקום מראש, וכך מובטח מקום קרוב למדרחוב. אם לא, תצטרכו ללכת קצת ברגל. את הערב בילינו בטיול בטיילת וארוחת פיצה באחת הפיצריות השכונתיות שהייתה לא רעה בכלל. בהמשך בדקנו אופציות לטיול בבוקר למפלי קרקה. אפשרויות ההגעה למפלים הם דרך הנהר עם סירה של הפארק (כלול במחיר הכרטיס), אופניים או רגלי. אנחנו כחובבי האקסטרים בחרנו באופניים ואת סידורי ההשכרה שלהם השארנו לבוקר. את נירה אישתי שכבר החליפה צבעים והחסירה פעימה מהמחשבה על רכיבה של ארבעה קילומטר היינו חייבים לפנות לגלידרייה הקרובה ע"מ להחזיר לה את הסוכר. חזרנו לסירה עם היפרגליקמיה (רמת סוכר גבוהה בדם) קשה מאוד.  

יום שלישי 23/07 Skardin – Zlarin (Uvala Magarna SW)  NM13:


את הבוקר התחלנו בטיול ל National Park Krka, קמנו מוקדם ע"מ להיות ראשונים בפארק וגם לא להכנס לעומס החום של הצהריים. עברנו דרך המאפיה והצטיידנו עם מאפים חמים לדרך. בחנות ההשכרה כל אחד בחר לו את האופניים שרצה, נפרדנו מ 50 קונה לזוג אופניים והמשכנו לרכישת הכרטיסים שם ניפרדנו מעוד 200 קונה לכרטיס. הדרך אל המפלים יפיפיה ולא קשה כלל, הרבה אנשים עושים דרכם ברגל ובאופניים, ומכיוון שיצאנו מוקדם, הדרך עדיין לא הייתה עמוסה. בכניסה לפארק ישנן עמדות קשירה לאופניים, רק צריך לזכור היכן חניתם אותן, כי כאשר תחזרו, המקום יהיה מפוצץ בזוגות אופניים. הטיול בפארק אורך בין שעתיים לשלוש, תלוי בקצב ההליכה וההפסקות שעושים בדרך. הפארק מדהים ביופיו ואין מצב לוותר על סיור בו אם נמצאים באזור. בסיום ההליכה אפשר להיכנס לאזור המפל התחתון, אך צריך להזהר בכניסה מהחלקות ושורשי עצים הנמצאים במים. בחודשי מאי יוני, כשהייתי לפני שלוש שנים, המים היו קפואים. אך ביולי אוגוסט, נעים יותר להיכנס למים. לאחר שמיצינו את נפלאות הפארק, הייתה לפנינו הדרך חזרה למרינה. אותה הדרך נעימה ושקטה של הבוקר , כבר לא הייתה אותו דבר, הדרך הייתה עמוסה בהולכי רגל ורוכבי אופניים והחום דפק על ראשנו. הילדים שלא רואים ממטר, כבר היו רחוקים מאיתנו. ורק נירה ואני המשכנו באיטיות, מפלסים את דרכנו בין האנשים. בדרך עצרנו לראות את הילדים קופצים מאחד הגשרים כדי להצטנן במים הקרירים, נירה שליבה חלש בדברים אלה לא יכלה להביט והמשיכה בדרכה. לאחר שכל אחד הפגין את אומץ ליבו, המשכנו למרינה להחזיר את האופניים ולצאת לדרך ליעדנו הבא. כשהגענו למרינה הבחנו בשיירת אנשים שלא פחות משלוש מאות ארבע מאות איש המשתרעת לכל אורך הרחוב הראשי, כשהגענו לקצה הבנו שהם ממתינים לעליה לסירות השאטלים למפלים. (כמה חכם היה לצאת מוקדם). הזדכנו על האופניים וחזרנו לסירה. בדרך השלמנו מצרכים לעגינת לילה, ונפרדנו מעוד 73 ייורו עבור העגינה במרינה. סידורים אחרונים ויוצאים לכוון מפרץ Uvala Magarna בצידו הדרום מערבי של האי Zlarin שם נעמוד על עוגן לילה. הגענו למפרץ בשעות הצהריים המאוחרות והיה לנו מלא זמן להנות מהמים והכנת ארוחת הערב. הכל היה טוב ונעים ממש "גן-עדן"   עד ש.... ששקעה השמש. אז החלו מטסי יתושים לחוג סבבנו עד שכבר לא יכולנו לשבת בחוץ, ולא הייתה ברירה אלא לסגור הכל ולהסתגר בתוך הסירה, בתחילה הפעלנו את הגנרטור (פעם ראשונה) שנוכל להנות מהמזגן אבל כל זה היה כל עוד היינו עירניים, כשהלכנו לישון, לא היה מצב שנוכל להירדם עם הגנרקטור, אז כיבינו אותו, אבל אז לא היה מזגן בקיצור מגן-עדן לגיהנום.  בבוקר אחרי לילה קשה קמתי לשחיית בוקר שתרענן לי את הגוף מכל העקיצות, כשחזרתי כולם עדיין ישנו כמו מתים ועד עשר כמעט לא היה עם מי לדבר.

 

יום רביעי 24-25/07 Zlarin – Brac Milna Marina (ACI)  NM38:


לאחר שכולם כבר התעוררו התחלנו לנועה דרומה לכוון Milna ACI Mrina הנמצאת בצפונה של האי Brac, לפננו 38 מייל עם רוח צד עד גבית של 25 קשרים, הגלים מאחור והסירה טסה על המים במהירות של 8 קשרים. לאחר כארבע שעות כבר הגענו למפרץ Uvala Livka הנמצא בצידו הדרומי של האי Solta . שם גם עשינו את מנוחת הצהריים.

אחה"צ כשכבר שבענו מהפסקת הצהריים, המשכנו למרינה במילנה.   Milna mrina מחולקת לשני חברות שרות, האחת של ACI והשנייה של Nautical Center Milan, נכנסנו לראשונה שראינו פנוייה ויש לציין ששניהם ברמה טובה. נקשרנו מול מסעדת טונה על האש וממש ליד המקלחות. המחירים בשתי החברות זהים אז זה ממש לא משנה היכן עומדים. קצת ארגון של הסירה אחרי ההפלגה, שטיפה, מקלחות, ויוצאים לטייל בעיר.   באי Brac יש כמה אטרקציות שאסור לפספס אז החלטנו להישאר יומיים בכיף. הנוסף זאת הנקודה הקרובה ביותר לחזרה לספליט.      אחת האטרקציות המדוברות היא החוף Golden Horn Beach בעיירה Bol, רצועת חוף הבולטת בצורת קרן מוזהבת לתוך הים ומושכת אליה הרבה תיירים וספינות למקום. החלטנו שבבוקר נשכיר רכב וניסע לחרוש את האי. הלילה כבר ישנו עם מזגן שעבד מהרגע הראשון שחיברנו חשמל. כשחזרנו לסירה היא הייתה קפואה תיקון ללילה הקודם. בבוקר למחרת השכמנו נירה ואני לריצת בוקר לאחר שבלילה קפאנו, והילדים אסרו עלינו לסגור את המזגן.  הדרכים ב Milna מישוריות וארוכות, לכל אוהבי הג'וגינג בבוקר המקום מושלם. בדרך חזרה אחרי שעברנו במאפיה, עצרנו להשכיר רכב. הפעם בניגוד לפעם הקודמת השכרנו רכב BMW חדשה ומפנקת שתשרת אותנו עד ליום המחר. חזרנו לסירה והילדים החלו להפשיר מהלילה. לאחר שקילפנו מהם את הקרח יצאנו לטיול.  היעד הראשון היה Golden Horn Beach נסיעה של 45 דקות, כניסה 45 קונה לרכב. חניה גדולה ומסודרת, אבל החוף מפוצץ באנשים למי שיש זמן ועושה רק את הצד הדרומי של קרואטיה יכול לתכנן להגיע לחוף מהים, אפשר לעגון ממש מטרים ספורים מהחוף ולא צריך להצטופף על החוף, שבו גובים משכנתא על כל כיסא. על כל מקרה, החוף מלא בספורט ימי, מסעדות וגלידריות ונחמד לשבת להעביר את הזמן בצל עם בירה קרה. עשינו V, המשכנו לתצפית Vidova Gora המשקיפה על כל הצד המערבי של האי, תמונה מתוך גלוייה.                      משם המשכנו לעיירה Skrip מקום קטן ושקט כאילו הזמן עצר שם מלכת, הבתים ישנים ונראה שחיים שם מגידולי שדה.   משם המשכנו Trajektna Luka Supetar מרינה בצידה הצפון מזרחי של האי brac העיירה במקום מאוד מתויירת ולאורך הרחוב הראשי מסעדות ובתי קפה.  לאחר סיור של כשעתיים ברחובות העיר העתיקה, התחלנו לחזור לכוון Milna  . נסענו לאורך החוף הצפוני ממש על קו המים עד למרינה במילנה, הזדכנו על הרכב וחזרנו לסירה לשטוף מעלינו את היום העמוס הזה. העברנו עוד ערב נחמד בסירה עם שתייה טובה ומוזיקה עד השעות הקטנות של הלילה.

יום שישי 26/07 Brac Milna - Split  NM12:

יום אחרון למסע, עברנו 358 מייל בשבועיים בלתי נשכחים שישאירו לנו טעם טוב לעוד הרבה מאוד זמן. חרשנו את כל האזור הדרומי של קרואטיה, ראינו מקומות, טעמנו מכל טוב, ובמיוחד נהננו מהקן המשפחתי. נהננו מהביחד שכבר יותר משנתיים לא יצא לנו לבלות מאז עזבו הילדים את הקן. והינה אנחנו ביום האחרון ולפננו עוד 12 מייל אחרונים. היום ארוך ואין לאן למהר, את הסירה צריך להחזיר עד השעה 17:00 ויש לנו עוד לתדלק את הסירה. בדרך לספליט עצרנו באחד המפרצים להעביר בו את היום וגם להתכונן לארוחת שישי שאותה נעשה בסירה. הילדים כהרגלם לא יכולים לוותר על הקציצות של סבתא מירים, וכך היה.

הגענו למרינה אחרה"צ אחרי הפלגה מושלמת עם מפרשים. נעמדנו מול רציף התדלוק קרוב לשעה וחצי תוך כדי תימרון בין עשרות הספינות שממתינות גם הן לתידלוק. בסופו של דבר הצלחנו לתדלק ועשינו את דרכנו למרינה. תוך דקות כבר היינו רתומים לרציף והתחלנו לארגן את ארוחת הערב. את הצ'יקאאוט אמרו לנו שיעשו למחרת, רק בדקו את הסירה עם צוללן. אחרי ארוחה הערב התחלנו לסדר את המזוודות, בכל זאת שבועיים זה לא מעט זמן בכדי להפוך את הסירה לבית.

למחרת בבוקר היה לנו חצי יום להעביר בספליט עד להעברה לשדה התעופה, אז ניצלנו אותו לטיול רגלי בעיר. את המזוודות השארנו במשרדי החברה עד להגעת המונית. להפתעתנו כשהגענו לשדה התעופה התברר לנו שנפתח טרמינל חדש בספליט, תיקון גדול לטרמינל מלפני שבועיים. מספליט טסנו לציריך שבשוויץ ומשם לאחר קונקשיין של ארבע שעות יצאנו לישראל.

                                    

 

 


לראש הדף