ENGLISH
הרצליה: 09-9579390

יומן הפלגה בתאילנד - ינואר 2020

מאת איתי גזית

ינואר 2020



נתחיל בכמה מילים על מי אנחנו...

אז אנחנו הפעם 12 חברים, מחולקים ל- 2 יאכטות:

על קאטמרן סאנסייל 404 (גנרטור ומזגן, ללא מתפיל מים) נמצאים - אני דן ואיציק כסקיפרים ואיתנו אבי, אלון, יורם, גולן ואבי.

במקביל אלינו מפליגים נירו ורפי הסקיפרים וליאור ודורון - "יאכטת התימנים" על Oceanis 46 ללא גנרטור ומזגן אבל עם מתפיל מים.

זאת ההפלגה השביעית שלנו בהרכב משתנה של החבורה- פעמיים קפריסין, פעמיים יוון (האיים הסרוניים והארגו סרוניים), קרואטיה, סיציליה ביוני האחרון (האיים הליפאריים) והפעם תאילנד.

 

עם יד על הלב, כל ההפלגות היו נהדרות, כל אחת מיוחדת במינה, אבל תאילנד היא באמת משהו אחר. היתה הפלגה פשוט מדהימה. הנופים מהממים, מזג האוויר מושלם, האוכל נפלא, הסירה היתה נהדרת ומזג האוויר האיר לנו פנים - ים נוח עם פרצי רוח חזקים שגם אפשרו להפליג כמו שאנחנו אוהבים.

את הטיול תכננו ל-12 יום כולל טיסות, יומיים וחצי בפוקט לפני הפלגה ועוד יום וחצי בסופה.

המראנו מתל אביב למוסקבה ומשם טיסה ישירה לפקט (airoflot הרוסית).

לפני שאתאר את יומן המסע שלנו, כמה דגשים כלליים שחשוב להכיר בהקשר של הפלגה בתאילנד:

 

במהלך ההפלגה בתאילנד אין מעגנות בכלל. המשמעות היא שאין צורך למהר לתפוס מקום במעגנה הבאה שלכם (ביוון וקרואטיה בדר"כ עד השעה 15:00). זה אומר שיש אפשרות ל"לגים" ארוכים, יש זמן לעצור באיים בדרך ועדיין לעגון בבטחה בשעה 17:30/18:00 אם מזג האוויר מאפשר. כפי שתקראו ביומן המסע שלנו, ניצלנו זאת והפלגנו באופן יחסי לא מעט.

 

אין מעגנות ... משמע גם אין מים: אם אין לכם מתפיל מים אתם צריכים לפחות פעמיים במהלך שבוע למלא מים. מס' המקומות שניתן למלא בהם מים מוגבל מאוד. באזור פוקט ודרומה ישנם 3 מקומות בלבד.

בקופיפי מילאנו פעמיים במהלך השבוע.

יש אפשרות למלא מים גם ב- ko ngai (בפינה הד'-מז' של האי ישנו resort עם מזח קטן). אך כאשר אנחנו הגענו לשם, המלון סירב לתת לנו מים בטענה כי הם מלאים לגמרי באורחים ויש להם מחסור במים.

גם באזור קראבי יש נקודת מים מתאימה.

בקטמרן יש 2 מיכלי מים של 390 ליטר כ"א. גם כשאנחנו היינו רק גברים (מקלחות קצרות) וטבחית, עדיין אחת ליומיים המכלים נגמרים. לתימנים יש מתפיל מים שמתפיל 60 ליטר בשעה שזה די והותר.

 

וכשאין מעגנות הדינגי הופכת להיות כלי קריטי. לרדת לחופים, למערות, להביא קרח ואספקה מהאי- תוודאו מראש שאתם לוקחים דינגי עם מנוע חזק (אנחנו לקחנו 12 כ"ס, התעקשנו על כך מראש) ומספיק דלק (אין בדרך איך לתדלק את הדינגי).

 

טבח: בתאילנד מקובל לצרף להפלגה טבח/ית מקומי. מה אומר ומה אגיד - פינוק אמיתי שיש מישהו שמבשל לך כל השבוע ומנקה. יש קאצ' אחד שצריך להכיר בהקשר לטבחים בתאילנד: כאשר שוכרים אותם דרך חברות הצ'רטר אתם מחויבים לתת להם תא נפרד ללינה ביאכטה. לנו זה כמובן לא הסתדר כי היינו 8 בקאטמרן עם 4 קבינות זוגיות וה- crew room   בסאנסייל 404 קטנים מדי, ולכן נאלצנו לבטל את הזמנת הטבח דרך חברת הצ'ארטר.

איתרנו באופן עצמאי טבחית מקסימה ששמה הישראלי הוא מיכל, שאפילו ידעה קצת עברית משהותה בארץ בעבר. היא הסכימה ללון בסלון. המחיר של טבחים נע סביב 100-115 דולר ליום.

 

גאות ושפל: אם הפלגתם עד כה רק בים התיכון, גאות ושפל כאלה כנראה שלא ראיתם. הגאות ושפל בתאילנד זה ענין מרכזי בתכנון ההפלגות שלכם, נק' העגינה שלכם, כניסה למערות ואפילו ירידה בערב לחוף על דינגי. בעונה שאנו היינו בה ההפרש בין שיא הגאות לשיא השפל היה כ- 1.6 מטר.

 

קבלת הסירה: בתאילנד ניתן לקבל את הסירות לאו דווקא בשבת כמקובל- אלא בכל אחד מימות השבוע, בתיאום מראש כמובן. אנחנו יצאנו בשישי עד שישי והיינו הסירה היחידה שיצאה לים באותו היום מחברת סנסייל.

 

המשמעות היא המתנה קצרה יותר ותהליך המסירה הופך לקצר ויעיל. גם במהלך ההפלגה אתה לא על "המסלול" עם כל יתר הסירות. אנחנו משכנו דרומה כבר ביום השני ולמעשה נתקלנו במעט מאוד יאכטות במהלך השבוע, למרות שהיינו בשיא העונה.

 

בויות: יש איזה "אגדה אורבנית" על כך שהבויות בתאילנד לא אמינות, נקרעות, ואין לסמוך עליהן. זה גם מופיע בכל הספרות שתיתקלו בה כשתשבו לתכנן את ההפלגה. ובכן זה באמת רק אגדה. הבויות כבר מזה שנים ברמה גבוהה, אמינות מאוד, ואל תהססו לחפש בכל הזדמנות בויות להיקשר אליהן. ישנן בויות בכתום ובצהוב. הצהובות שייכות לרשות שמורות הטבע התאילנדית והן חזקות במיוחד, נראות מאוד שמורות, וניתן להיקשר אליהן. גם הכתומות בסדר גמור.

 

ועכשיו להפלגה עצמה.... יום שישי הגיע, מפליגי הקטמרן ביניהם אנוכי התפצלנו ל-2 מוניות, אני איציק ודן הסקיפרים עם כל התיקים של כולם נסענו למרינה והיתר במונית נפרדת עם הטבחית לעשות קניות. התימנים מפליגים ממרינה שכנה למרינה שלנו שנקראת Yacht Heaven Marina.
 

יום שישי- 17 בינואר 2020

 

יוצאים מהמרינה (Ao Po Grand Marina) ב- 14:45 לכיוון האי ko panak הפלגה קצרה של 8 מייל. הפלגה של שעה וחצי, קצת מרגישים את הסירה ועוגנים על בויה ממש מול הכניסה למערה (בצד הצפ'-מע' של האי).

 

את הכניסה למערה, שהינה באורך של כ- 100 מטר, חשוכה לגמרי (חובה פנסים!) עשינו מיד כשעגנו.

כעקרון את הכניסה למערה יש לעשות בין 1.5-2.0 מטר גאות. בסופה של המערה יוצאים למין חוף פנימי, כמו אי בתוך אי. מראה יפיפה.

Ko Panak

 

 

 

שעה אחרי שיצאנו מהמערה ניסיתי להיכנס שוב עם אבי שלא הספיק בסיבוב הראשון. השפל כבר היה כל כך חזק שלא ניתן היה להיכנס - המים בתוך המערה היו בעומק כמה ס"מ בלבד.

נשארים ללון באותה נק' קשורים לבויה, מוגנים היטב מהצוקים האדירים שמסביב.

 

 

יום שבת- 18 בינואר 2020

 

Ko panak-Ko pipi - 40 מייל. יוצאים בבוקר מקו פאנאק בסביבות 9:00 דרומה (ממילא אי אפשר להיכנס בבוקר למערה, השפל חזק מדי והמערה רדודה מדי) לכיוון קופיפי.

אחרי 18 מייל עוצרים באי Ko kai nok- אי קטנטן באמצע האוקיינוס (מתצלומי האוויר נראה כמו ביצת עין), רצועת חול לבנה בקדמת האי, מי טורקיז מהממים מסביבו וריפים יפיפיים- חובה לעצור כאן!! על האי אין כלום חוץ מ- 2 מסעדות/חושות. שייק פירות מרענן, קצת סיבובים עם הדינגי, שחייה במים ושנירקול. אחרי שעתיים חזרה ליאכטה.

 

יש בויות להיקשר אליהם אבל תמיד צריך לשים לב. כאן זה ים פתוח לגמרי, הרוח חזקה כל הזמן, אנחנו תמיד משאירים סקיפר אחד על הסירה. המקום לא מתאים לעגינת לילה אלא כעצירת יום בלבד.

 

Ko Kai Nok

 

אחרי שעתיים ממשיכים לעוד 3.5 שעות הפלגה לקופיפי.

הים נוח מאוד, רוח טובה, צריך לשים לב למלכודות ולכלובי הדייגים שהים מלא בהם. עשרות ומאות מהם ואנחנו ממש עושים "סלאלום" ביניהם. ואם כבר כבר עוברים לידם, לחלק מהכלובים יש המון חבלים שנמשכים לתוך המים, אז בבקשה לעבור לידם מעל הרוח ולא מתחת.

 

מגיעים לקופיפי בשעה 17:30: לצד הדרום-מזרחי (ko pipi don ton sai bay).

זה הצד המתאים יותר לעגינה, שכן במפרץ המקביל בצד הצפ'-מע' (ko pipi don yongkasem) השפל כל כך חזק שצריך לעגון עם היאכטה מאות מטרים מהחוף. בשיא השפל גם עם הדינגי לא ניתן להתקרב לחוף (אפשרי לוותר על החוויה של לסחוב על החול ועל הריף את הדינגי בידיים. כבד לאללה).

ממש על החוף, בצד שבו עגנו, ניתן לקבל מים מאחת המסעדות שעל החוף- הם יוציאו לכם צינור מים ארוך במיוחד).

בזמן שאנחנו עוגנים חלק מהחבר'ה כבר ירדו עם הדינגי לעשות סיבוב במפרץ. בפינה הדר'-מע' של המפרץ ישנו חוף נטוש, מלא בקופים ששוחים בים!! תוך שניות מרגע שהגענו היו על הדינגי להקת קופים שדרשה לקבל את כל מה שהיה לנו שהוא אכיל. חוויה מטורפת! חבל שאיני יכול לצרף את הסרטונים ליומן מסע זה.

קופיפי עצמה זה כבר מזמן לא האי שחלקנו מכירים מלפני עשר ועשרים שנה שהיה אי קטן שקט ושליו לזוגות. על האי עשרות מלונות, מסעדות, ברים ופאבים, חנויות מכל הסוגים ועל החוף במפרץ הצפוני כל המסיבות, מופעי לפידים וריקודים על החוף. אווירה של "פול מון" לגמרי.

עגנו על עוגן, וירדנו לבלות על החוף באמצעות ה- Taxi boat – סירות ה- long tail של התאילנדים. מהבהבים להם עם פנסים והם באים. 100 באט לראש והוא לוקח אותך לחוף, וגם ישאיר לכם נייד להתקשר אליו כשתרצו באמצע הלילה (או לפני) לחזור ליאכטה.

בצד הזה כאמור גם ניתן למלא מים, וכך עשינו למחרת בבוקר לפני שהמשכנו דרומה.

Ko Phi Phi Leh

יום ראשון- 19 בינואר 2020

KO PIPI-KO LANTA- 22 מייל.

בבוקר ממלאים מים בקופיפי ("שחטו" אותנו ב-2000 באט שזה 200 ₪ כי הם יודעים שאין לנו ברירה. אנחנו חייבים מים), ויוצאים דרומה לכיוון קופיפי ליי, 4 מייל דרומית אלינו, ל- MAYA BAY ואח"כ לפינה הדרומית ביותר של האי (לגונות מדהימות). כאן צילמו את הסרט "החוף" עם ליאונרדו די קפריו.

 

מראש תכננו יום עם "לג" קצר" כך שאנו מקדישים את כל הבוקר והצהרים למפרצונים באי הזה שהם יפים כמו גלויה. לא להאמין. כולם יורדים לשנרקל. במים גם כרישונים קטנים, בגודל כמה עשרות ס"מ, לא מסוכן.

אחרי שלוש שעות במים וארוחת בוקר מאוחרת, יוצאים לכיוון ko lanta.

 

 

 

אחר הצהריים עוגנים על עוגן בפינה הדר'-מע' של האי ko-lanta (kantiang bay). בינתיים הרוח עולה, ועולה ועולה.

חלק ירדו לטייל בחוף, אנחנו שנשארנו על היאכטה לא רגועים. רוצים למצוא בויה להיקשר אליה חזק יותר.

כשהרוח כבר 30 קשר ו"חושך מצרים" בחוץ דן חוזר מכיוון החוף עם קיאק ובחור תאילנדי ש"מכר לנו מידע" על בויה פנויה השייכת למלון שבו הוא עובד שניתן להיקשר אליה (הסירה של המלון חוזרת רק מחר). טיפ קטן לתאילנדי, ומדלגים אל הבויה, נקשרים חזק והכל בא על מקומו בשלום .

 

בחוף יש "resort", כמה חנויות ובר נודע בשם "why not bar". בערב שהים נרגע חלקנו יורדים לבר. הדרינקים ממש טובים ומפתיעים לטובה.

 

בדרך חזרה מהבר ליאכטה עם הדינגי חושך מצרים במפרץ. פנסי הראש חלשים מדי בשביל לראות משהו. אני נוהג בדינגי ופתאום "בום"- נכנסתי חזיתית ב"לונג טייל" (סירות העץ התאילנדיות) שהיה קשור לבויה. למזלי אנחנו 7 על הדינגי, היא כבדה למדי ואיטית ולא ממש קורה כלום חוץ מזה שכולם נקרעים מצחוק, בעיקר עליי. מסקנה: לקחת פנסים חזקים כשיורדים לחוף עם הדינגי בלילות חשוכים.

 

יום שני- 20 בינואר 2020

KO LANTA-KO MUK- 17 מייל.

היום מתוכנן לג קצר ואנחנו מתארגנים בבוקר בעצלתיים. מפליגים לנקודה הכי דרומית שנגיע אליה בהפלגה - האי ko muk. אי קסום עם מערה בחלקו המערבי שנקראת ה- EMERALD CAVE. עוגנים על בויה קרוב לפתח המערה.

לדעתי זו חוויה שאסור לפספס. המערה מדהימה.

Emerald Key

מומלץ לתכנן את הכניסה אליה בשעות הבוקר או אחר הצהריים- ללא "גדודי התיירים" שמגיעים לכאן.

אחרי המערה מפליגים מעט דרומה למפרץ בצידו הדר'-מע' של האי. מפרץ נעים ונוח – עוגנים על עוגן בעומק 6 מטר.

בחוף יש מלון וכמה מסעדות וגם "בונגלוס" פשוטים למי שהתעייף מללון על היאכטה.

אנחנו לנו על הסירה בלבד במשך כל השבוע.

 

 

יום שלישי- 21 בינואר 2020

KO MUK-KO PIPIP- 40 מייל. בדרך חזרה צפונה עוצרים קודם כל באי Ko Ngai. יש מלון בפינה הדר'-מז' של האי עם מזח קטן, שבו ניתן בדרך כלל לקבל מים. אני מתקרב עם היאכטה, שולח את הדינגי עם מכשיר קשר לברר איך מקבלים מים. המלון לא מסכים לתת לנו מים עקב תפוסת יתר שיש להם במלון וחוסר במים. אנחנו מוותרים ומדלגים מעט דרומה לצד הדרומי של האי שמלא ריפים מדהימים לשנרקול.

חצי שעה שאנחנו עוגנים על בויה, רובנו במים צוללים, חלק לקחו את הדינגי לסיבוב באזור וגילו חוף נטוש לגמרי (עם כמה לטאות ענק שמטיילות על החוף) ולסירה מגיע הפיקוח של רשות הטבע של התאילנדים.

יש כמה שמורות טבע באזור כולו, מחולקות לאזורים (יש שמורה ממש בצפון, שמורה לכל אזור קופיפי ושמורה לאזור קו לנטה). כעיקרון יבקשו מכם כסף כל פעם שתעגנו בסמוך לאחת מהשמורות האלה (400 באט לאדם- 40 ש"ח). בקו פאנאק בבוקר של היום השני להפלגה הם באו כשעמדנו להפליג. אמרנו להם שאנחנו לא עולים צפונה לשמורה עצמה אלא דרומה ולא הסכמנו לשלם. הם ויתרו והניחו לנו.

באזור קו פיפי שילמנו להם אחרי שהם חזרו אלינו פעם ועוד פעם ולא ויתרו. זה תופס ל- 5 ימים לכל האיים באזור.

בפעם השלישית הם הגיעו אלינו הבוקר כשעגנו בחוף הדרומי של ko ngai. אבל בתאילנד כמו בתאילנד, הכל פתוח למו"מ. הם ביקשו מאיתנו 400 באט לאדם. בסוף סגרנו איתם 1500 באט לכולם בלי קבלה ועם בונוס - תמונה שלי ושל אלון איתם.

בצהריים עוזבים ומפליגים עם מערך מפרשים מלא צפונה לקופיפי. הרוח חזקה- 17-20 קשר ואנחנו "עפים" על המים במהירות 9 קשר. הרוח חזקה מאוד למפרשים פתוחים בקטמרן ולכן אנחנו מקפידים להפליג רק בגבית לרוח ונזהרים מרוח צד.

 

עוגנים שוב בקו פיפי באותו צד כמו בפעם הקודמת. הפעם הגענו מאוחר ואין מקום לעגון עם עוגן. מבוך של בויות מסביב , המון סירות כבר קשורות כל כמה מטרים ורוח חזקה לפנים עם ריף מאחורינו. אנחנו מחליטים להיקשר לבויה למרות שבכל הספרות יש אזהרה ברורה שבשום נסיבות אין להיקשר לבויות בקופיפי- כולן פרטיות ומשמשות את סירות הצלילה וסירות התיירים הרבות שעוגנות כאן. גם התימנים עושים אותו דבר. לא חולפת שעה (כבר כמעט 20:00 בערב) ומגיע למקום סירת צלילות ענקית (מנועית), צפירות וצעקות וסימנים עם הידיים שהם יכנסו בסירה שלנו. הם כועסים. אנחנו לא מתרגשים. לא רוצים לזוז מהבויה החזקה. הטבחית שלנו מסייעת לנו ומתקשרת איתם. זה נסגר ב- 1000 באט (100 ₪) והם עוזבים ונקשרים "לונג סייד" לסירה גדולה שעוגנת מאחורינו. כבר אמרתי שבתאילנד ניתן לפתור כמעט כל בעיה עם כסף??

 

יום רביעי - 22 בינואר 2020

Ko Pipi- Rai Le Beach - 20 מייל. שוב ממלאים בבוקר מים בקופיפי (הפעם סגרנו איתם על 1500 באט בלבד) ויוצאים לכיוון ריילי ביץ'. בדרך עוצרים ב- BAMBOO ISALND. אי מדהים ביופיו (העלייה עליו עולה כסף אבל אם שילמתם על אזור השמורות של קופיפי זה תופס גם כאן). מומלץ שלא לוותר על האי הזה בשום אופן!!!!

נקשרים על בויה, ויורדים לאי לסיבוב.

 

 

 

משם ממשיכים ל Rai Le Beach שנחשב לאחד החופים היפים בתבל. אנחנו עוגנים בחלק הדרומי של המפרץ ( על עוגן ב- 4.5 מטר עומק), ויורדים לטייל על החוף השוקק. החוף מקסים, יש רחוב עם המון חנויות, מלונות. זהו אחד המקומות היפים בטיול).

 

יום חמישי- 23 בינואר 2020

 

RAEILEY BEACH- AO PO GRAND MARINA- 37 מייל.

קמים בבוקר מוקדם. 7:00 תחילת הפלגה, היות ואנחנו רוצים להגיע למרינה בחזרה עד לשעה 16:30.

מפליגים צפונה בין האיים הרבים ועוצרים במפרץ בחלקו הצפוני של האי ko yai noi במקום שנקרא ko yai noi paradise resort. נשארנו במפרץ שעתיים לארוחת בוקר, שחייה וסיבובים לחוף. נכנסנו גם לבקר ב- resort ובבריכת השחייה המהממת שלהם.

מכאן צריך לעקוף את האי הענקי ko yai noi ולמשוך דרומה. הים כאן רדוד באופן קיצוני- אנחנו מפליגים בלב ים ומד העומק מראה 1.5 מטר. אח"כ זה יורד ל- 1.3 מטר, מטר אחד ולבסוף 90 ס"מ. הלב קצת דופק אבל אנחנו מקפידים לשמור על קורס מדויק שתכננו מראש ב"נביוניקס" והכל עובר בשלום. "התימנים" עם "מונו" וקיל פחות רגועים ולכן עושים סיבוב גדול מכיוון צפון להימנע ככל הניתן מהמים הרדודים.

חצי שעה לפני הגעה מרים טלפון למנהל התחנה שדואג שאנשיו כבר יחכו לנו ברציף תחנת הדלק.

עוגנים את היאכטה ברציף תחנת הדלק ומתדלקים את הסירה. הפתעה גדולה- 236 דולר סולר לכל השבוע.

בערב הלכנו לבריכה של המרינה, התקלחנו ויצאנו לעיר פוקט למסעדה ופוט מסאז'. חזרנו לישון על הסירה בלילה.

 

יום שישי 24 בינואר 2020

 

8:30 יורדים מהסירה. הליך הזיכוי היה הקצר ביותר שאי פעם עשיתי. האיש הטכני שלהם בירר איתי אם היו תקלות, לא ממש היו ,ואז פשוט הודה לי ושיחרר אותנו לדרכנו. כל התהליך נמשך 5 דקות.

 

והשורה התחתונה? היתה הפלגה מדהימה, החבר'ה כמו תמיד לא אכזבו, אווירה נפלאה, ים מסביר פנים ונופים ממש עוצרי נשימה.

 

עכשיו רק נשאר לשבור את הראש לאן בשנה הבאה? החבר'ה לא פוסלים את הרעיון לחזור לתאילנד...


לראש הדף