ENGLISH
הרצליה: 09-9579390

הפלגה באיים האיאוליים

מאת מאיר ריב"א

ספטמבר 2010



האיים האיוליים / האיים הליפאריים

Isole Eolie /Aeolian Island/ Isole Lipari/Liparian Islands

 

האיים נמצאים באיזור המזרחי מצפון לסיציליה, בערך באזור התחום בין הערים מילצו (Milazzo) וצ'פלו (Cefalu). קבוצת האיים מורכבת משבעה איים מיושבים שבסביבתם איונים קטנים. מרחקי ההפלגה בין אי לאי קצרים, סדר גודל של מיילים בודדים ועד 12 מייל בין פנראה לסטרומבולי.

הנוף נפלא בכל עונה של השנה. לעומת זאת מזג האוויר הוא בסיס לאגדות ספנים על רוחות בעוצמות של 50 ו-60 קשר, גלים רוגשים, מפלצות ים ושאר מרעין בישין. אנחנו בילינו שבוע באזור בחודש מאי והים היה פשוט נפלא. רוחות שנעו בין 5 ל-18 קשר וים חלק. לעומת זאת ביום עזיבתנו השמיים האפירו, עלתה רוח של מעל 20 קשר והחל לרדת גשם. לפעמים צריך מזל ושמרפי יישן.

יצאנו ממרינה פורטורוסה Marina di Portorosa) 38007'.6N 15006'.7E ) לצ'רטר של שבוע על סירה שנשכרה מחברת איל גביאנו (Il Gabbiano) באדיבות חברת "תשוט" מהרצליה.

הסירה - בנטו 42.3 עם שלושה תאים ושלוש מערכות שרותים – כאילו נבנתה במיוחד עבור הצוות שמנה שלושה זוגות.

צוות חברת ההשכרה התייחס אלינו פשוט נפלא והיאכטה בת שלוש השנים היתה מצוחצחת ומסודרת כאילו יצאה השנה מהמפעל. קיבלנו את הסירה מוקדם יחסית ויצאנו כבר באותו יום לשייט קצר לכוון מערב. את הלילה בילינו במסתור של כף טינדרי (Capo Tindari 38008'.92N 15003'.35E) . המקום מוגן על ידי שונית חול מכיוון צפון, הכף עצמו סוגר את המעגן מכיוון צפון-מערב ומערב והמקום שנראה מרחוק כמו מפרץ רחב ופתוח פשוט מצויין לעגינה.

 

ביום ראשון יצאנו לכיוון האיים. האי הקרוב ביותר לחוף הוא וולקנו (Isola Vulcano). באי מעגן מסודר אשר שמו מעיד על כך שהוא בצד המזרחי של האי – פורטו די לוונטהPorto di Levante) 38024'.93N 14057'.8E ) המרחק מפורטורוסה הוא כעשרה מייל בלבד.

אפשר לעגון על המזח העירוני אך לאחרונה הונח רציף צף דרומה לרציף האבן הדרומי של המזח העירוני. על הרציף הצף יש מים וחשמל והעגינה עם חבלי רתיקה מוכנים ((laid moorings. שילמנו 30 יורו עבור לילה. המעגן כולו סובל מגלים של המעבורות הנכנסות ויוצאות (wash) מדי מספר דקות... על הרציף הצף הגלים נסבלים יותר בקלות מאשר על רציף האבן, היות והרציף כולו נע עם הגל. ליד המעגן מקום רחצה במים טרמיים ובוץ וולקני, אם כי התנאים בסיסיים ביותר.

מצידו המערבי של האי – מפרץ מוגן הפתוח רק לכוון מערב, פורטו די פוננטה (Porto di Ponente) שהכניסה אליו בנקודה 38025'.3N 14057.08E. מקום מעולה להעביר לילה שקט על עוגן או ארוחת בוקר עם שחיה מהנה.

על האי הר געש פעיל המעשן תמידית ופסגות כבויות. מומלץ טיול ללוע ההר. גם שייט ממערב לאי מאפשר מראה מרהיב של הפסגה המעשנת.

בין וולקנו לבין האי השכן מצפון, ליפארי (Isola Lipari) מפרידה תעלה של מספר מאות מטרים המהווה גם מעבר מערבה לכוון האיים פיליקודי ואליקודי אליהם אתייחס בהמשך. מומלץ להציץ לתוך המעבר ולו רק כדי לראות את שני הסלעים העומדים בים בצידו הצפון מערבי.

בליפארי, שהוא האי המרכזי בקבוצה, מספר רב של מעגנים ומקומות ביקור. העיר הראשית קרויה כמובן ליפרי ובה מעגן עירוני – מרינה קורטה Marina Corta) 38027'.8N 14057'.5E ) שאינו מומלץ. המעגן די קטן ומלא סירות מנוע של חברות תיור והסיכוי למצוא מקום פנוי אפסי.

לעומת זאת, מעט צפונה למרינה קורטה מצויים בסמיכות מספר מעגנים במתחם הקרוי ראדה די ליפארי (Rada di Lipari)
38028'.15N 14057'.5E. נקודת הציון היא בערך מרכז האתר כשמשני צידיה מספר מעגנים פרטיים. לחלקם רציף בנוי וחלקם רציפים צפים. מומלץ למצוא מקום ברציף צף (לכולם חיבור חשמל ומים) ורצוי גם לעמוד עם החרטום לכיוון מזרח (לים) כדי לקבל את גלי המעבורות בכוון האורך של הסירה ולהמנע מגלי צד וגלגול.

המחיר כאן ללילה היה 40 יורו. העגינה עם חבלי רתיקה מוכנים ((laid moorings.

מראדה די ליפארי הטיול למרכז העיר הוא כ-15 דקות אך רובו ככולו באיזור של תיירות הכולל מסעדות, משרדי השכרת רכב ואינו מתיש.

בחלק הצפוני של ראדה די ליפארי וקצת יותר מרוחק מהעיר (מרחק של מונית) נמצא מעגן נוסף, פיניאטארו Pignataro))
38028'.69N 14057'.88E. זהו מעגן מסחרי אך בתוכו מוקם איזור לקלוט יtכטות על רציפים צפים עם Laid moorings.

העיר עצמה מציעה הרבה אוכל טוב, תצפית יפה מצוק המצוי על שפת הים במרכז העיר, קתדרלה יפה וכן מוזיאון מעניין ביותר לתולדות האיזור, ובלשונו של רוד הייקל – מומלץ גם לשונאי מוזיאונים. הצוות שנגרר לשם באיומי ענישה גופנית יצא מוקסם מהמוצגים במקום.

ממרינה קורטה יוצאים כל יום בצהריים סיורים בספינות מנוע לסטרומבולי. הסיורים עוברים באי סלינה המצוי בדרך לסטרומבולי ומשם ממשיכים לסטרומבולי. בסטרומבולי יורדים לאי לסיור וארוחת ערב, מקנחים בסיבוב בחשכה מסביב לאי בתקווה לראות התפרצות געשית וחוזרים בערך ב- 10:00 בלילב לליפארי. מחירי הסיורים נעים בין 30 ל-35 יורו בהתאם לאיכות הסירה והגשת הכיבוד בהפלגה.
לדעתי סיור כזה עדיף על הפלגה מיוחדת לסטרומבולי – חוסך זמן הפלגה רב והמעגן בסטרומבולי גרוע ביותר. עם קצת רוח וגלים לא ניתן לעמוד שם בביטחה.

התחנה הבאה היתה אמורה להיות פנראה (Isola Panarea), משהו כמו 15 מייל מליפארי לכוון צפון מזרח, שעליה מעגן מקומי קטן בשם Scallo Ditella (San Pietro) 38038'.1N 15004'7E. המעגן אכן קטן ביותר ומסתכם במזח אבן קטן במפרץ לא מוגן במיוחד. רוד הייקל ממליץ על אזור עגינה מצפון למזח אך המקום אינו מסביר פנים. המים עמוקים עד קרוב מאוד לחוף, מצופים של דייגים חוסמים חלק מהאזור. מדרום למזח יש מקום פנוי לכאורה ונראה כמתאים לעמידה על עוגן אך הוא משוריין למיכלית מים המספקת מים לאי ואסור בעגינה.

כתוצאה מכך, רק הבטנו באי תוך הקפה – הנופים יפים, מגדלור יפה על אחד הכיפים ובחלק הצפוני-מערבי קשת סלע מדהימה מהיבשה לים. זהו כמובן מקום עצירה של כל סירות התיור שיוצאות מליפארי.

מאזור פנראה כבר ניתן לראות בקלות את סטרומבולי. (Isola Stromboli). האי כולו הוא הר הגעש פעיל, מעשן לרוב ומלווה מדי פעם בהתפוצצויות קלות של עשן. בלילה העשן מואר – מחזה מרהיב (כנראה – לא ראינו. אם כי ביום ראינו היטב מספר התפוצצויות).

כאמור, המעגן על האי אינו מסביר פנים. מי שמתעקש מוזמן לנסות את מזלו במעגן בצד המזרחי קרוב לקצה הצפוני של האי.

המעגן נמצא ב – San Vicenzo38048'.0N 15014'.6E. המקום משמש מעגן לסירות התיור מליפארי ויכול להיות מלא, אם כי לקראת החשיכה הסירות עוזבות לסיור מסביב לאי והדרך חזרה לליפארי.

רוד הייקל מזכיר גם מעגן פתוח בחוף הצפוני קרוב לקצה המזרחי – San Bartolomeo 38048'.5N 15014'.3E. החוף פתוח לכל כיוון פרט לדרום ומתאים לעגינה רק בים שקט.

אנחנו ויתרנו על סטרומבולי ובחרנו אחרי פנראה לשוט לסלינה (Isola Salina) ולהכנס למעגן עירוני/מרינה מסודר, עם מים וחשמל על המזח והמקום היחידי עם שרותים ומקלחות בשורש המזח.

המעגנה בערך במרכז החוף המזרחי של האי – Santa Marina Salina 38033.3N 14052'7

כשמגיעים מהים, מבחינים בשני שוברי גלים ושני פתחים נפרדים. הצפוני מגן על המעגן העירוני (Porto Vecchio) המיועד בעיקרון לסירות הדיג והתיור אם כי אפשר להכנס עם יאכטה גם לשם. לדעתי עדיף להכנס למעגן הדרומי – Porto Turistico המותאם ליאכטות. העניין היחידי במעגן הצפוני הוא תחנת דלק מול הכניסה.

המעגן פופולרי למדי וגם בחודש מאי מחוץ לעונה היה כמעט מלא. הרבה סירות היו במצב של שנת חורף ללא מפרשים ומכוסות. מעניין מה קורה שם ביולי-אוגוסט.

העיירה חביבה אך קטנה מאוד. אין אתרי מיוחדים אך בהחלט מקום לנוח, לאכול טוב וסתם להסתובב באווירה סיציליאנית נינוחה.

האיים הבאים בתוכנית, מצויים קצת בבדידות מערבה לקבוצת האיים וולקנו, ליפארי וסלינה. הפלגה של כ-13 מייל מהמעגן בסלינה, מסביב לאי ועד המעגן על החוף המזרחי של פיליקודי (Isola Filicudi). המעגן הקרוי באופן לא מפתיע Porto Filicudi
38033'.7N 14035'.0E בנוי ממזח אבן קטנטן שניתן להקשר אליו (ממש לא בנוחויות) מצידו המערבי. אפשר לעמוד על עוגן מול חוף הרחצה במפרץ שממזרח למזח, אם כי יש להזהר משלוש צרות. ראשית המים עמוקים עד קירבה לחוף. לאורך החוף ריף סלעים החוצץ בין חוף הרחצה למי המפרץ ונוסף לכך גם קונסטרוקציה תת-מימית מדרום מזרח למזח שמטרתה (היתה) למנוע סחף.

הפתרון הקל – להקשר למצופי עגינה שהונחו לנוחיות היאכטונרים במרחק מה מהחוף. אנחנו מצאנו שני מצופים כאלו בלבד למרות שספר החופאות של רוד הייקל מדבר על 20 מצופי התקשרות. כנראה שבחודש מאי מניחי המצופים עדיין אינם מצפים לאורחים – איש לא הופיע לבקש תשלום עבור השימוש.

המצופים הונחו בעומק של כ-40 מטר, במרחק בטוח מהחוף ומאפשרים עגינה נוחה ובטוחה.

בהגעה לאי, יש להזהר באיזור הכף הדרום-מזרחי. הים באזור הכף רדוד ביותר וכולל סלעים מעל ומתחת למים – איגוף מנומס יפתור את הבעיה.

בצד הדרומי מעגן נוסף Pecorini a Mare 38033'.5N 14034'.0E בו לא ביקרנו ממש. לפי דברי הייקל וחברת הצ'רטרים, מומלץ לעמוד על עוגן למרות שיש שם מזח אבן קטן. הקרקעית סלעית ומומלץ חבל היפוך ((tripping line לעוגן.

האי עצמו געשי ובנוי מחלק מרכזי וגבוה – הפסגה 775מ' ממנה משתפל דרומה צוואר יבשה ואחריו פסגה נוספת נמוכה יותר. מול הקצה הצפון-מערבי, במרחק של פחות ממייל אחד מהחוף, קבוצת סלעים מרשימה העולה מהים – La Canna ו-Scoglio Montenassari. אפשר לעבור בין הסלעים לאי אך לא מומלץ להדחף בין שני הסלעים עצמם. La Canna עצמה שווה ביקור – עמוד סלע בגובה כ-70 מטר העולה מהים.

ממערב לפיליקודי, במרחק קצר של שישה-שבעה מייל בלבד מצוי בן זוגו – אליקודי (Isola Alicudi).

כמובן גם זה אי געשי רק במעט נמוך מפיליקודי – 666מ'. האי נראה מהים כמו שילד מצייר הר געש ואי אפשר לטעות בו. המעגן נמצא ליד הכפר וקרוי גם Porto Alicudi 38031'.0N 14021'.7E.
על פי הדווחים (לא התקרבנו ולכן לא ראינו) יש שם שני מזחים קטנים, האחד משמש למעבורות ובשני אם קצת מזל אפשר לקשור יאכטה. כל זה בתנאי שמזג האוויר רגוע. חברת הצ'רטר ממליצה לעמוד על עוגן מול (ממערב) למזח המעבורת, ולהשתמש בחבל היפוך עקב הקרקע הסלעית.

מומלץ להפליג סביב האי להתרשמות מהנוף. האי יורד בתלילות לים ומוקף בסלעים.

 

לסיכום – אזור מעניין ביותר, שונה מאוד מההצע אליו אנחנו רגילים בטורקיה ויוון. האיים עצמם מציעים נוף הררי וגעשי וגם ירוק מצמחיה.

האוכל - כמיטב המטבח האיטלקי – לא הצלחנו ליפול על מסעדה רעה ורק ללקק אצבעות מהאנטיפסטי ולשתות בכל מקום את יין הבית. יין הבית יהיה תמיד יין סיציליאני באיכות סבירה ומעלה.

המחירים היו סבירים לעומת הציפיות. ארוחה לאדם, כוללת מנת אנטיפסטי, מנה עיקרית (דג או בשר), מנה אחרונה ויין הבית – בתחום של 20 יורו לאדם. עגינות ללילה, כולל חשמל ומים (בדרך כלל ללא מקלחות) בטווח של 25-40 יורו לסירה של 42 רגל.

רק נשאר להתפלל שהאיים לא יקיימו את התדמית הגרועה שלהם לעניין מזג האוויר ההולכת אחורה עד אודיסאוס המגיע עם ספינותיו לאי של המלך איאולוס (Aeolos) השולט ברוחות. איאולס הרוצה לעזור לו לחזור לביתו באיתקה, נותן לו שק גדול מעור בתוכו כלואות כל הרוחות הנגדיות, כשהוא משאיר חופשית רק את הרוח המערבית – זפירוס, שתיקח את הצי הביתה. לא ברור למה, אך אודיסאוס אינו מספר לצוות מה יש בשק, או אם הוא מספר – הצוות אינו מאמין לו. הצי מפליג לאיתקה ומתקרב עד מרחק ראיה מהיבשה. בזמן שאודיסאוס ישן, הצוות, שחושד שאודיסאוס מסתיר בשק אוצרות ומתנות מאיאולוס, פותח את השק ומשחרר את הרוחות המרחיקות את הצי מאיתקה ומטביעות את כל הספינות פרט לזו של אודיסאוס. ההמשך, תשע שנות נדודים נוספות, הרפתקאות, סקס ותככים וכמובן תדמית רעה לאיים האיאוליים.


לראש הדף