ENGLISH
הרצליה: 09-9579390

שייט בקרואטיה - ספטמבר 2010

מאת שלמה חייקין

ספטמבר 2010



אני לא מתלהב במיוחד משייט בקרואטיה בחודש ספטמבר אבל אילוצים שונים כבר גרמו לי, לעשות זאת, פעמיים בעבר ויש להודות שפעמיים אלו חיזקו בי דיעה זו. אולם יש להודות כי הפעם מזג האויר " פיצה" אותנו עבור כל סערות-העבר שם.

נקודת המוצא היתה, הפעם, דוברובניק (Dubrovnik). אחרי שבילינו בה ובסביבתה 3 ימים מדהימים, היינו "בשלים" לצאת לים.

הלילה שקדם להפלגה, היה מה שאפשר לקרוא "מהומת אלהים". כל כלי השייט במרינה יצאו במחול ובזמר ואנחנו רק חשבנו : "נו טוב -אנחנו כבר רגילים ליחס הזה ". אבל....בכל הימים הבאים קיבלנו פיצוי נאות עבור כל סערות-קרואטיה שחווינו בעבר (7 במספר) .

היום הראשון

היום הראשון מדוברובניק לשיפן (Sipan) עבר על מים שקטים ונכנסנו לעגון בעיירה שנקראת בשם העיר. המקום מקסים' אולם קיים בו מחסור באזורי התקשרות לחוף (ביחוד ליאכטות בעלות שוקע של למעלה ממטר וחצי ) . היות וכל העמדות היו תפוסות, נקשרנו למצוף מול מסעדה, כמובן בעזרתו של בעל המסעדה, שיצא עם סירתו לעזור לנו להיקשר. מישהו מנחש איפה אכלנו בערב? עם אותה סירה הוא גם אסף אותנו בערב והחזיר אותנו לסירתנו, אחרי הארוחה כמובן.

היום השני והשלישי

ביום השני הפלגנו למייט (Mljet), מתוך כוונה מוקדמת לבלות יומיים בשמורת הטבע שם. שמנו פעמינו לעיירה שנקראת פולאצ'ה
(Polace) ,שהכניסה אליה גם היא חוויה. בפולאצ'ה קיימת אפשרות עגינה, במרכז המפרץ, או להיקשר לאחד המזחים של בעלי המסעדות. אנו בחרנו באפשרות השניה, שהוכיחה עצמה כמוצלחת מאד. מיד בכניסה, מצד שמאל(כל המסעדות הן בצד שמאל), הבחנו בשני אנשים ליד שתי מסעדות, מסמנים לנו עם חבל מורינג ביד. בחרנו בשני וזכינו באירוח מדהים. שמו ג'וזף, אחרי 38 שנות שירות בצי הסוחר (זה עוזר מאד בקשירות ובאיתור שינויי מזג אויר פיתאומיים ). קיבלנו ממנו ומבתו, שמשמשת מורה בבית הספר המקומי , יחס של אורחים ולא של לקוחות. לא אקפח ואזכיר גם את אישתו ואת נכדתו בת ה-10 שנרתמו למאמץ. כאמור, בילינו שם יומיים בטיולים רגליים בשמורה, ובשייט באגמים שבה. בקיצור : כיף שמלווה בשלווה שמזמן לא טעמנו את טעמה.

היום הרביעי והחמישי

יום רביעי ואנו בדרך לסטון (Ston) . בנוגע לתעלת סטון – התחילו אצלי הרהורי חטא עוד בבית, כשהתקנתי מפה של המקום והסתכלתי ברזולוציה של 300 מטר. רוחבה העמוק של התעלה, בשני הק"מ האחרונים, אינו עולה על מטרים ספורים, והעומק נע בין שלושה לשלושה וחצי מטרים. היות ועומק הסירה הוא 2.20 מ'-2.30 מ' (גם בחברה היו חילוקי דיעות בנושא), עפ"י עצתו של ג'וזף (זוכרים? מארחנו בפולאצ'ה ), נכנסנו למיפרצון קטן, שלפני תחילת הקטע הרדוד של התעלה, בשם קובאץ' .תאמינו לי שאם לא הייתי מקבל מידע מוקדם על הכפר ולא היינו מתעקשים למצוא אותו - לא היינו מוצאים. הסימון לכפר הם רציפי-מסעדות. הכפר, בן 50 התושבים, חבוי טוב טוב בין העצים. אל הכפר הזה אין דרך לרכב, והדרך הרגלית ידועה, כנראה, רק למקומיים (עובדה שאנחנו לא מצאנו אותה) ולכן חיפשנו דרך להגיע לסטון. והפיתרון נמצא : בעל המסעדה, ניקו, נידב את בן דודו שהוא בעל סירה מנועית בחצי גודל (אולי אפילו פחות) מהסירות ששטות בירקון. אחרי מו"מ ידידותי וקצר, סוכם שתמורת סכום שווה-ערך ל-250 שקלים הוא יסיע אותנו למחרת ב-8.30 בבוקר לסטון ויאסוף אותנו חזרה בשעה 16.00. ממש לא גזילה לדרך שאורכת 40 דקות לכל כיוון .

בדרך לשם למדנו כמה דברים שהעיקריים בהם : אותו בן-דוד, גר בכלל באזור דוברובניק ששם הוא מגדל פרות. בקובאץ' הוא בנה לו בית גדול ומיוחד כדי שיוכל להגיע לתקופות כדי לנוח ולהירגע מהחיים. כנראה שגידול פרות בקרואטיה הוא עסק לא רע בהתחשב בעובדה שתוך שש שנים בנה את הבית פעמיים כי רובו נהרס במלחמה האחרונה.

דבר נוסף שלמדנו הוא שלא צריך להתעקש על דברים שהם בספק. הכוונה היא שכאשר ראינו את הנתיב מקרוב וראינו באיזו תשומת-לב משייט המקומי המנוסה בסירתו הקטנה, הפסקנו לפקפק בטיב החלטתנו שלא להיכנס עם היאכטה מעבר למה שנכנסנו. בנוסף, תמונה שצילמה אישתי מגבוה, בה רואים בחדות גבוהה יהפרשי צבעי המים המבליטים את הנתיב ה"עמוק", הרגיעה אותנו, לגבי החלטה זו .

וכך בילינו יום נפלא בסטון ובמאלי-סטון (Mali Ston) .את שאריות היום הנוכחי והקודם בילינו בסביבות הכפר ובמעקב אחרי עבודת הדייגים בשיטות שבטוחני שאצלנו כבר לא מכירים.

בקיצור: קובאץ' הוא בהחלט מקום שההגדרה "סוף העולם" מתאימה לו וזהו סוד קיסמו. אנחנו, כולנו, מבינים היטב מה מחפש שם בן הדוד של ניקו .

היום השישי

יום ששי וצריך להתחיל לחשוב על חזרה. נכנסנו בדרך למפרץ סלאנו שבו שוכנת עיירה בשם זה. מבקרים מהעבר מעידים בה שהיתה עיירה יפהפיה שנחרבה עד תום במלחמת האזרחים וכעת משקמים אותה בקצב מהיר משום היותה מקום חביב על נופשים.

ליד המזח היחיד, יש מקום לשלוש סירות דייג ושתי יאכטות. מזל שהיתה רק יאכטה אחת, בצד המותר ליאכטות, נקשרנו לונג-סייד ויצאנו לכבוש את העיר. תוך פחות משעתיים הסתיים הכיבוש ואנו בפאתי דוברובניק .

בנוסף למזג האויר, שקיבל את פנינו בשונה משנים קודמות, המון תודות גם לפילה ולחגית שעמדו בכבוד (כרגיל) בכל בילבולי המוח שלי ועל היאכטה הנהדרת שמצאו לנו .

נרים כוסית לחיי ההפלגות בעתיד

היה שבוע מיוחד מדהים ורוגע

תודה, שלמה

 

נ.ב

זוהי תמונה מתעלת סטון .

שימו לב: רק הקטע הירקרק באופן ברור, עביר ליאכטה גדולה. מעבר לזה (מהצדדים) אין עומק לשום יאכטה. קיימים שם גם עומקים של פחות ממטר אחד .


לראש הדף