ENGLISH
הרצליה: 09-9579390

הפלגה בקטמרן - אוגוסט 2011

מאת מיקה שני

אוגוסט 2011



בשמורה אפשר לבחור מסלול אחד מבין חמישה. יש מסלולים למיטיבי לכת שאורכים כ-6 שעות, יש מסלולים משפחתיים נחמדים של 4-3 שעות, ויש מסלולים לעצלנים, של רבע שעה הליכה, ושעתיים שייט. הכניסה בתשלום. עלות הכניסה לשמורה -120 קונה לאדם. בשמורה אסור לדוג, ואסור לשחות. השמורה אמנם מלאה בתיירים, אך יפה בצורה יוצאת דופן.

 

17.08.2011 יום ד'

טסנו לקרואטיה בטיסה ישירה ל- Zagreb עם אל-על. נחיתה בשעה 11:05.

שכרנו רכב של חברת ORYX /AMC RENT A CAR , בתיווך חברת אוטו-יורופ ישראל. קבלת הרכב הייתה זריזה ויעילה. מצב הרכב היה מצוין.

הגענו מצוידים מבחינה טכנולוגית:

  1. אפליקציית אייפון של GPS בשם I Go Eastern Europe, שהייתה יעילה ביותר. מחיר: 49$.
  2. אפליקציית אייפד של ניווט ימי בשם Navionex שהתגלתה כמיותרת בגלל קיום ה-Plotter ביאכטה. מחיר: 49$.
  3. ראוטר סלולרי נייד ששכרנו בארץ מחברת Webbing, שהיה יעיל כשנזקקנו לו, אבל לא תיפקד בצורה מושלמת המאפשרת גלישה מהירה, ביותר מאשר מכשיר אחד בו זמנית. מחיר: 14$ ליום.

לאחר קבלת הרכב יצאנו לדרכנו לכיוון אגם Bled, סלובניה. רוב הדרך נסענו בכבישים מהירים של 130 קמ"ש. משך הנסיעה – כ-4 שעות. במעבר הגבול של קרואטיה-סלובניה המתנו ברכב כ-20 דקות. מיד לאחר המעבר חנינו מצד ימין של הכביש על מנת לרכוש וינייט–אישור תשלום על נסיעה בכבישי סלובניה.

בדרך עצרנו לאכול ארוחת צהריים באיזה כפר, שם מצאנו פיצריה של מקומיים ממש מעל הנהר. נוף מרגיע אחרי יום של טיסות ונסיעות. בעלת הבית שהייתה גם המלצרית וגם הטבחית, לא ידעה אף מילה באנגלית, ובכל זאת הצלחנו לקבל אוכל צמחוני וטעים. שתינו שם בירה נחמדה בשם Union, שדומה בטעמה לגולדסטאר, אך זולה ממנה בהרבה.

אל Bled הגענו עייפים ב17:00 אחה"צ. בחרנו במלון Triglav. זהו המלון היחידי הממוקם מחוץ לעיירה, מצדו הצפון מערבי של האגם (העיירה ממוקמת מצדו המזרחי). המלון היה מעט חסר טעם מבחינת עיצוב וריהוט, אך מסביר פנים, מיוחד ונקי. הנוף מהמלון היה יפהפה. במלון מסעדת שף משובחת, מרתף יינות מכובד (הכולל סומילייה מקצוען שמעביר סיור למעוניינים), עצי פרי מהם רשאים האורחים לקטוף כאוות נפשם, בריכת שחיה קטנה מקורה וספא. צוות המלון מאוד מסביר פנים ומוכן לעזור בבחירת אטרקציות, ובהכרת האיזור.

האטרקציות – השכרת סירות משוטים או מפרשיות קטנות והפלגה אל הכנסייה העתיקה על האי שבמרכז האגם, השכרת אופניים, רפטינג ועוד. באגם Bled מתקיימות תחרויות חתירה עולמיות, וניתן לראות את החותרים מתאמנים או מתחרים. בילינו את אחר הצהריים בשוטטות בטיילת סביב האגם ובבית קפה (לחובבי הקפה הקר – בסלובניה, פירוש המונח Ice Coffee הוא קפה שעשוי מאבקה בטעם קפה, רום וסוכר, עם חלב קר, גלידת וניל וקצפת – מתוק. מאוד מתוק. אין טעם לנסות להזמין קפה קר שונה מזה. כשביקשנו קפה קר ללא גלידת וניל וקצפת – חטפנו צעקות בסלובנית מהמלצר, קיבלנו כוס מלאה עד האמצע (כי כך רגילים להכין שם על מנת להשאיר מקום לגלידה ולקצפת) וחוייבנו במחיר מלא. מזג האוויר היה מצוין.

ארוחת ערב אכלנו במלון, לאחר שניהלנו שיחה עם השף והסברנו לו שרובנו צמחוניים. השף היה נחמד וסיפר לנו שבאותו בוקר הוא קטף פטריות ביערות שסביב האגם והבטיח להכין לנו מרק פטריות ועוד מנות צמחוניות. המנות היו טובות. הפטריות בכל המנות היו מדהימות בטריותן ובטעמן. הריזוטו מצוין, הפולנטה קצת פחות. לאוכלי בשר המסעדה מתאימה מאוד. המנות טריות, מיוחדות וטעימות. המחירים מעט יקרים, אך זולים ממחירים במסעדת שף בארץ. היין שהומלץ לנו ע"י הסומילייה היה משובח. הקינוחים היו מעולים.

 

18.08.2011 - יום ה'

למחרת בבוקר אמרנו לבחורה המקסימה בקבלה שאנחנו מעוניינים לעשות ראפטינג. היא התקשרה לחברת הראפטינג ותוך רבע שעה הגיע נהג לאסוף אותנו. נסענו כרבע שעה והגענו לתחנת ההתחלה. הסירות מתאימות לשמונה אנשים, ואם צריך מצרפים כמה קבוצות יחד.

הראפטינג מחוייב במדריך צמוד. המדריך ידע אנגלית שוטפת, ולא מעט מילים בעברית. בהדרכה של הראפטינג מקבלים חליפת צלילה, נעליים, אפודה וקסדה. יש לקחת זאת בחשבון ולהגיע עם בגד ים, עליו נוח ללבוש את החליפה (אין תאים להחלפת בגדים). את הבגדים ואת הציוד האישי מוסרים לעובדי החברה והם מביאים אותם לתחנת הסיום. לא כדאי להגיע במשקפיים ללא שרוך. טמפרטורת המים באותו יום הייתה 11 מעלות! עדיף לא ליפול ולא לקפוץ למים. הרפטינג ארך כשעה וחצי וסך הכל היה נחמד. לא יותר כיף מאשר בארץ. בסוף המסלול ניתן לרכוש דיסק עם תמונות (במחיר מופקע).

אחרי הרפטינג נסענו לאכול ארוחת צהריים בעיירה. אכלנו במסעדת Sanorama– מסעדה נחמדה מאוד בגלל הנוף, אוכל סביר.

אחרי הארוחה אכלנו את הקרמשניט המיוחד של Bled. היינו שבעים לכן הזמנו אחד בלבד, אבל אחרי שטעמנו אותו – הזמנו שניים נוספים. אסור לבקר ב-Bled בלי לטעום ממנו ! בצאתנו מ-Bled התגלה לנו שבמקרה נפלנו על יום נדיר ללא גשם (אפילו באוגוסט זה נדיר שם).

יצאנו לנסיעה של חמש שעות, חזרה לקרואטיה, לשמורת הטבע הידועה Plitvice. בתוך השמורה ניתן לישון באחד משני מלונות מיושנים. אופציה נוספת היא לישון מחוץ לשמורה בחדרי אירוח בבתים של תושבי המקום. אנחנו בחרנו במלון Hotel Plitvice שהיה נחמד אך כאמור, מיושן. לא מומלץ לאכול ארוחת ערב במסעדה של המלון - האוכל מוסדי, נורא ואיום. יש מסעדות מחוץ לשמורה במרחק רבע שעה נסיעה. המלון לא יקר, והחדר הזוגי קטנטן, אז אם אפשר – מומלץ לשדרג לחדר טריפל, שהוא גדול ונעים בהרבה מהחדר הזוגי.

 

19.08.2011 יום ו'

קמנו מוקדם, אכלנו ארוחת בוקר בחדר האוכל של המלון (מזל שהיינו מצויידים בנס קפה שהבאנו מהארץ כי הקפה היה מזעזע). לפני היציאה למסלול ההליכה בשמורה, התייעצנו עם פקידת הקבלה במה צריך להצטייד. היא אמרה לנו לא לקנות כלום, כי בשמורה יש תחנות לקניית שתייה ואוכל. מצאנו את עצמנו מטיילים שלוש שעות ב-34 מעלות בלי מים, עד שהגענו אל התחנה הראשונה. ללא ספק - יש להצטייד במים לפני הטיול!!

בשמורה אפשר לבחור מסלול אחד מבין חמישה. יש מסלולים למיטיבי לכת שאורכים כ-6 שעות, יש מסלולים משפחתיים נחמדים של 4-3 שעות, ויש מסלולים לעצלנים, של רבע שעה הליכה, ושעתיים שייט. הכניסה לשמורה בתשלום. עלות הכניסה לשמורה -120 קונה לאדם. בשמורה אסור לדוג, ואסור לשחות. השמורה אמנם מלאה בתיירים, אך יפה בצורה יוצאת דופן.

אחרי המסלול יצאנו לנסיעה נוספת של עוד 4 שעות כמעט, לעיר העתיקה Trogir. העיר העתיקה ממוקמת על אי קטן, הסמוך ליבשה, אשר גשר קטן מחבר ביניהם. שם ישנו במלון Tudor - מלון קטן (6 חדרים) ואינטימי. בעל המלון נכון לעזור בכל דבר. החדרים קטנים וצנועים מאוד, אבל הנוף מחדרי השינה חמוד – נמל ועיר עתיקה. לאנשים שסובלים במיוחד מריח סיגריות- המלון לא מומלץ, משום שבחדר הקבלה של המלון, שמהווה גם חדר האוכל לארוחות הבוקר, בעל המלון מעשן כמו קטר.

אחרי שהתמקמנו במלון יצאנו לטייל בעיר העתיקה שהיתה יפה ומלאת חיים. סמטאות צרות בנויות אבן וביניהן מסעדות, בארים, בתי קפה, חנויות ודוכנים. התייעצנו עם בעל המלון לגבי מסעדה והוא שלח אותנו למסעדה של חברים שלו בשם Vanjaka - מסעדת אוכל דלמטי מסורתי, עם מבחר רחב של יינות מקומיים. כתובת: Radovanov 9. כדאי להזמין מקום.טלפון: 38521884061 .

ממש ליד המסעדה היתה הופעה חיה של זמר מצוין שליווה את עצמו על גיטרה אקוסטית, ומתופף. הם ניגנו שירים באנגלית שכולם מכירים ואוהבים, והיו מצוינים.

 

20.08.2011 יום שבת

לאחר ארוחת בוקר פשוטה ובסיסית במלון, הגברים נסעו להחזיר את הרכב השכור בשדה התעופה של Split, שקרוב הרבה יותר לTrogir, מאשר ל-Split (נסיעה של עשר דקות בלבד), ואנחנו, הבנות, לקחנו את הילדים בני ה-15 לקניות בשוק – אנחנו בחרנו, הם סחבו.

היה חם ולח בצורה בלתי נסבלת, בייחוד בשוק הצפוף, אבל לא יכולנו לעמוד בפני הירקות הטריים. בשוק יש דוכנים ענקיים מלאי כל טוב, אבל יש גם דוכנים קטנים ומיוחדים, של נשים מבוגרות שמוכרות שם את מה שהצליחו לקטוף באותו הבוקר מגינת הירק הפרטית שלהם – עלי מנגולד טריים, כמה פלפלים חריפים, עגבניות ומלפפונים בלאדי, דלורית קטנה, צרור פטרוזיליה... אי אפשר לעמוד בפיתוי, ומתחשק כבר להגיע למטבח של היאכטה ולבשל איזו ארוחה בריאה.

אנחנו לא הזמנו מראש הסעה של Sunsail כי לא ידענו מתי נרצה לצאת. באותו בוקר הזמנו מונית שתאסוף אותנו בשעה 12:00. המונית עלתה כמעט פי שתיים מההסעה של Sunsail (כמאה יורו במקום 55).

הנסיעה לKremik- ארכה כשעה. נהג המונית לקח אותנו עד המשרדים של Sunsail. המשרדים מעט רחוקים מהסופר-מרקט, מהירקן ומהמסעדה של המרינה. תהליך ההרשמה במשרד היה זריז ויעיל, והבחורות בקבלה היו מקסימות. יש מחוץ למשרד מרפסת מקורה עם כסאות ושולחנות, שם ניתן להמתין עד קבלת הסירה. ניתן להמתין גם במסעדה של המרינה אבל השירות בה מתחת לכל ביקורת והאוכל לא מוצלח.

Sunsail מעבירים תדריך על האזור – אחד בשעה 13:00, ואחד בשעה 16:00. התדריך נחמד, אבל מיותר למי שעבר תדריך בתשוט. התדריכים מתקיימים בחדר פרטי במסעדה של המרינה. הסופר-מרקט לא נורא יקר, אבל אי אפשר למצוא בו כל מה שרוצים (טבסקו למשל). ליד הסופר-מרקט יש דוכן פירות וירקות שהוא יקר בהרבה מהשוק ב-Trogir. לחברת Sunsail יש מקלחות ברמה סבירה.

את הקטמרן שלנו - Robertson & cane 384 בשם "Hati-Hati" (ארבע קבינות ושני שירותים, שנת 2011) קיבלנו בשעה 17:00. היו קבוצות שהתמזל מזלם וקיבלו את היאכטות כבר בשעה 12:00. כלומר – תמיד כדאי לנסות ולהגיע מוקדם. הסירה היתה מרווחת, יפה, נוחה, נקייה ומרשימה, והיתה מצויידת ברמה גבוהה. הבריף על היאכטה התבצע ע"י טכנאי שאינו סקיפר. הוא הכיר את היאכטה טוב, אך התבלבל בין המקרר למקפיא, ומצרכים רבים שלנו נזרקו לפח למחרת. אחד ממכלי המים היה ריק – יש לבדוק את המכלים לפני היציאה. לצערנו גילינו שהמקרר גורם לקצר, והטכנאי לא הצליח לתקן את התקלה. הבטיחו לנו שיגיע טכנאי מקררים למחרת בשעה 08:00 בבוקר.

היינו קצת מדוכדכים מהעיכוב הבלתי צפוי ויצאנו לאכול בעיר העתיקה הסמוכה למרינה –Primosten. במרינה יש שירותי שאטל לPrimosten- במחיר סמלי. השאטל האחרון יוצא מהעיר בשעה 23:00. השאטל היה עמוס ולא היה מקום ישיבה לכולם, אבל הנסיעה קצרה.

Primosten קצת פחות חמודה מ-Trogir לטעמי, אבל גם היא חמודה. אכלנו במסעדה טובה מאוד (ששכחנו לכתוב את שמה), אבל ליד המסעדה היתה הופעה חיה שאורגנה על ידי מנהל התיירות על העיירה. ההופעה התחילה מיד לאחר שהתיישבנו במסעדה והווליום היה באמת בלתי נסבל- גבוה בהרבה מהפאבים הכי רועשים שיש. המלצר לא שמע אותנו.

 

21.08.2011 יום א'

הטכנאי הגיע ב-08:30, ותיקן את המקרר בזריזות וביעילות. לאחר תדריך קצר לצוות – יצאנו לדרך. החלטנו לעלות צפונה.

לאחר שעה של הפלגה, הצלחנו להפתעתנו לסמן V על המטרה החשובה ביותר בהפלגות (לפחות מבחינתי) – לראות דולפינים. כמובן שמיד אחת המצלמות שבקה כי נגמרה הסוללה, מזל שיש לכולנו אייפונים (:

זו היתה להקת הדולפינים הגדולה ביותר שראינו – לכל מקום אליו הסתכלנו ראינו דולפינים קופצים, ומרוב אצבעות מורות, הסקיפר כבר לא ידע לאן להפליג. אחרי חצי שעה נפרדנו מהלהקה והמשכנו בדרכנו.

לא היתה רוח חזקה, אבל הרמנו מפרשים והפלגנו
ששה וחצי קשר בממוצע.

לעגינת הצהריים הגענו למפרץ באי Kakan , שם כל הבויות היו תפוסות, לכן עגנו על עוגן 360 מעלות. המפרץ היה יפה, המים היו צלולים, וצללנו לראות את העוגן. במפרץ שחינו, אכלנו ארוחת צהריים, וגם האכלנו לא מעט את השחפים החצופים שהתגודדו סביבנו ודרשו כיבוד. במהלך שהותנו שם הגיע איש על סירה קטנה לגבות מאיתנו תשלום על השהות בשמורה. אמרנו לו שאנחנו לא נשארים ללילה והוא ויתר.

משם יצאנו לעגינת הערב במפרץ באי RavniZakan. באי אין יישוב, אך נבנתה שם מסעדת שף, שבנייתה עלתה כ-3 מיליון יורו ! במסעדה מרתף יינות, אליו יורדים עם מעלית. למסעדה יש רציף מסודר, לא קטן (עם מקום לכחמש-עשרה סירות), אך כשאנחנו הגענו למפרץ, כבר היה ממש אור אחרון (סביבות 20:00 בערב) וכל הרציף היה תפוס, לכן נאלצנו לעגון עגינה ים תיכונית על עוגן, עם חבלים קשורים לסלעים. בעל המסעדה ניגש אלינו בסירת מנוע ואמר לנו איפה כדאי לעגון.

לאורך כל הרציף של המסעדה עגנו יאכטות מנועיות גדולות ומפוארות, ומחירי המנות והיינות במסעדה - בהתאם. יש להזמין מקום מראש במסעדה. וכפי שהמלצר ששירת אותנו אמר – הם מאוד "בררנים" בנוגע ללקוחות שלהם. אנחנו עדיין מתלבטים מה משמעות המשפט. למרות שלבעל המסעדה יש סירה מנועית מרווחת, הוא לא הסכים לאסוף אותנו מהיאכטה, אבל הצלחנו להצטופף 6 איש בתוך הדינגי. המסעדה יפה, כולה בנויה עם חלונות זכוכית ענקיים המשקיפים אל המפרץ. כשהגענו קיבלנו מהמלצר כרטיס ביקור מודפס עם פרטי ההזמנה שלנו – שם היאכטה, שעה, תאריך ומספר סועדים – מזכרת נחמדה. האוכל היה מעולה, והיין ששתינו היה משובח. המלצה שלי: הריזוטו שרימפס מדהים. אזהרה – בסוף הארוחה הזמנו גלידה סורבה, אבל הגישו לנו שרבט, שזה מן שייק אלכוהולי עם ביצים עם טעם לוואי נורא ומחיר בשמיים. בחשבון בסוף הארוחה הופיע להפתעתנו הרבה הסעיף – "זכות לסעוד במסעדה"– 50 קונה לאדם. בכל זאת – החוויה היתה טובה, שווה ביקור. על השהות בשמורה גבו מאתנו כ-60 יורו.

 

22.08.2011 יום ב'

במסעדה מגישים גם ארוחות בוקר, אבל אנחנו ויתרנו על הארוחה ויצאנו לים מוקדם. כאמור, בגלל התקלה עם המקרר, הפסדנו הרבה מהמצרכים שקנינו. משום שרצינו לבלות גם את הלילה הזה במפרץ, החלטנו לבחור לעגינת הצהריים מקום בו נוכל להצטייד בשנית. בחרנו לעגון ב- Aci Marina Piskera. המרינה היתה ריקה לחלוטין, ולמרות שביקשנו לעצור לשעה רק כדי להצטייד, גבו מאיתנו 66 יורו. למרות שזה מעגן ממשלתי מסודר, המכולת היתה דלה במיוחד. המעגן ממוקם במפרץ יפה, אבל לא שווה לעצור שם.

לאחר מילוי מים והצטיידות, יצאנו שוב לים לעבר האי DugiOtok, אל מפרץ Telascica. במהלך ההפלגה התגברה הרוח והפלגנו עם מפרשים במהירות 7 קשרים ומעלה. ב DugiOtok- תכננו לעגון ליד אגם המלח, אבל כשהגענו למפרץ, הרוח הצפון-מזרחית היתה חזקה למדי, והמפרץ ליד האגם היה מלא בסירות, בין היתר - סירות תיירים גדולות ורועשות.

לכן בחרנו לוותר על האגם ולעגון בחלקו הצפון מזרחי של המפרץ. נקשרנו לבויה, והיאכטה הקרובה ביותר אלינו היתה במרחק 50 מטר בערך, והיתה לנו פרטיות. המים במפרץ היו פחות צלולים מאשר ביתר המקומות בהם היינו. אכלנו ארוחת ערב נפלאה על הסירה. על השהות בשמורה גבו מאיתנו 60 קונה לאדם.

 

23.08.2011 יום ג'

קמנו מוקדם מאוד בבוקר ויצאנו מיד לים במטרה לראות דולפינים. המשימה לא צלחה. ביציאה מהמפרץ לכיוון צפון מזרח, בחרנו (ע"פ המלצתו של המתדרך של Sunsail) במעבר המערבי ביותר. הוא צר, ויש לשמור על מהירות סבירה ומבוקרת בעת השייט בו.

המשכנו צפונה אל עבר מפרץ Landin באי Pasman. סביב המפרץ יש כמה בתים פרטיים. המקום יפה ונעים, ומצויד בבויות רבות. שחינו אל החוף, בו יש מזח קטן לסירות דייגים שאפשר לשבת עליו. בקרבת החוף אפשר לצלול לאסוף צדפים.

לאחר ארוחת הצהריים החלטנו לעגון את הלילה בעיר, על מנת להצטייד, להתחבר למתח חוף, וקצת לחלץ עצמות. בחרנו לעגון בעיר הגדולה Biograd, שנמצאת ביבשת. המקום לא מומלץ. בחלקה הדרומי של העיר יש מעגן של בית מלון, שאינו מתאים לסירות גדולות.

עגנו במעגן המרכזי - MarinaKornati. מיד עם כניסתנו לנמל, עובדי הנמל כיוונו אותנו אל עבר המקום בו נעגון. המעברים בין הרציפים היו צרים בצורה יוצאת דופן. חויבנו שם ב659- קונה. במרינה מקלחות (שלא ניסינו), מסעדה (שלא ניסינו), מים ומתח חוף. ליד המרינה יש סופרמרקט ענק שאפשר למצוא בו הכל חוץ משקיות קרח. קיבלנו קרח מהמסעדה של המרינה, תמורת טיפ מכובד לצוות המלצרים והברמנים. עשר דקות הליכה מדרום למרינה יש עיר עתיקה עם חנויות, בארים ומסעדות. אכלנו שם במסעדה נחמדה. כדאי לבקש מהעובדים במשרד המרינה המלצות למסעדות.

 

24.08.2011 יום ד'

בבוקר התחלנו בהפלגה חזרה דרומה, לעבר האי Vrgada. ממש קרוב לVrgada- מצפון מזרח, יש אי קטנטן. לידו ראינו להקת דוליפינים מקסימה עם ארבעה או חמישה גורים יפיפיים. היה קשה להפרד מהם. הפלגנו סביבם ואיתם כמעט שעתיים, והמשכנו אל Vrgada, שם נקשרנו אל בויה בחלקו הצפוני של האי (בינו ובין אי קטנטן הסמוך אליו מצפון). קרקעית הים היתה מלאה בעשבי ים כהים, לכן המים נראו פחות צלולים ופחות נקיים. שחינו אל החוף החולי המתוייר אך חביב, ולאחר כשעה של שהייה החלטנו להמשיך הלאה. אפשר לוותר על המקום.

לעגינת הערב החלטנו להפליג לאי Zirje, אל המפרץ Trantinska. שם נתקלנו בבויה מסוג חדש. לבויה אין חבל עודף, ולא ניתן למשוך אותה ישירות כלפי מעלה. לטבעת העליונה שלה קשור חבל, אותו צריך למשוך. בקצה החבל יש לולאה, אליה צריך להיקשר. בעל המקום ניגש אלינו עם סירת מנוע וביקש תשלום על ההיקשרות אל הבויה. הוא סיפר לנו שסבא של סבא שלו היה יהודי, והוא זה שרכש את אדמת האי. בעבר חיו על האי יותר מ-500 איש, ואילו היום, למרות שלמאתיים איש בעלות על האי, חיים עליו בפועל רק 50. עוד הוא סיפר לנו כי בשנים האחרונות, אירופאים ממדינות שונות רוכשים ממנו בתים וקרקעות על האי. במקום ניתן לרכוש דגים מן הדייגים הרבים המתקבצים שם ללינה. באי יש מסעדה, אבל אנחנו אכלנו בסירה..

 

25.08.2011 יום ה'

בבוקר יצאנו אל עבר האי Tijat, אל מפרץ Tijascica. במפרץ השומם והיפה הזה אין בויות. המפרץ היה עמוס בסירות, וכולם עגנו על עוגן 360. במפרץ יש בר קטנטן ונחמד עם משקאות וקצת נשנושים. חוף הרחצה במפרץ יפה, והמים צלולים במיוחד.

אחרי ארוחת הצהריים יצאנו לעבר העיירה Zlarin, הממוקמת במפרץ הצפון מערבי של האי שנקרא גם הוא Zlarin. בעיירה רציף גדול (רובו היה שמור לפלוטילה של Sunsail, אבל חברי הצוות של הפלוטילה ראו אותנו מתקרבים ועזרו לנו למצוא מקום ולהקשר לרציף. מחיר העגינה שם - 80 יורו. הרציף רחב במיוחד, ובקצהו אסור לעגון משום שהמקום שמור למעבורת שמגיעה לשם פעמיים ביום – בבוקר ובערב. אם עוגנים רחוק מהמתח חוף אפשר לבקש מעובדי המרינה כבל מאריך. בעיירה שלוש מסעדות, בר וקיוסק.

תושבי העיירה ידועים בייצור תכשיטי קורלים, ובחנות התכשיטים סיפרה לנו המוכרת את ההיסטוריה של העיירה. בשנות העשרים של המאה הקודמת, עזבו כל הגברים ונסעו לארה"ב בתקווה להתעשר. הגברים השתקעו שם ולא חזרו, והותירו בעיירה את הנשים והילדים. הנשים, אשר כונו "האלמנות הלבנות", החלו לשייף קורלים ולמכור תכשיטים לפרנסתן.

כדאי לצאת לטיול בסמטאות העיירה. היא יפיפייה, הבתים בה עתיקים ומיוחדים, ולכולם גינות ירק ועצי פרי בשפע. בערב אכלנו במסעדה האמצעית מבין השלוש, שהיתה לא טובה.

 

26.08.2011 יום ו'

יצאנו מ-Zlarin אל עבר האי Zirje, שם עגנו באחד המפרצים השוממים בחלקו הצפוני. מפרץ מקסים.

נשארנו שם עד 16:00 וחזרנו לKremik בשעה 18:00. הליך ה-Check Out היה יעיל וזריז, וכרגיל הצוות היה נפלא ומסביר פנים.

 

27.08.2011 יום ש'

09:00 עזיבת היאכטה וארוחת בוקר במסעדה של המרינה.

11:00 הסעה שהזמנו מראש מ-Kremik לשדה התעופה ב-Zagreb. משך הנסיעה – 4 וחצי שעות. עלות ההסעה: 400 יורו (הרכב מתאים ל8- נוסעים).

טסנו מזאגרב לישראל עם קונקשן בציריך.

 

הערות כלליות :

במרינות המסודרות העגינה היא ללא עוגן, אלא עם Mooring lines.

בכל המפרצים יש קיפודי ים – לשים לב.

לפני לקיחת היאכטה כדאי לבדוק את ציוד הצלילה. אם אין מספיק אפשר לקבל נוספים.

בסירה יש פיילוט בוק מיוחד, יעיל, מקיף ונוח לשימוש.

את כל המלונות הזמנו דרך האתר Booking.co.il וזה עבר מצוין.

מומלץ מאוד להצטייד במשחת הקסם ארניקה. זו משחה נטורופטית, והיא ממש הצילה אותנו מכל מיני פציעות ומכות שחטפנו בסירה.


לראש הדף