ENGLISH
הרצליה: 09-9579390

בקטמרן Lagoon 380 באיים הסרוניים

מאת שירי צור - "תשוט"

אוקטובר 2011



ושוב הגיעה העת להרחיב את אופקיי ולהפליג.
אכן קשה בתשוט...

אני רוצה להתחיל את הסיפור במשפט: "בכל הפלגה לומדים משהו חדש".... ואכן כך הדבר.

הצלחתי לארגן חברים אמיצים להפלגה באוקטובר. הצוות כלל את בעלי היקר והאמיץ ששוב שכנעתי אותו לבוא, הפעם בתירוץ שאנחנו על קטמרן והוא לא ירגיש רע בכלל, אלון פוקס וזוגתו מאיה, לארה וטל.

אין ספק שההגעה הנוחה לאתונה היא יתרון גדול בהשוואה לשאר יעדי השייט. נחתנו ב- 09:00 בבוקר באתונה וב- 11:00 כבר היינו במרינה.

החברים בחברה בה שכרנו את היאכטה כבר חיכו לנו ושמחו לראותנו, אחרי תדריך קצר וקבלת היאכטה, קצת שלום שלום במרינה לכל האנשים שאני משוחחת איתם בטלפון, קניות בסופר (ה- carfour שקרוב למרינה מפנק ויש בו הכל מהכל ), החלפה לבגדי שייט (ולחלק מהצוות כשאומרים בגדי שייט מתכוונים לבגד ים) ויצאנו לדרכנו (התמזל מזלנו שהיאכטה הייתה פנויה יום קודם ולכן קיבלנו אותה מוקדם. בד"כ המסירה היא רק ב- 17:00).

אני רוצה להזכיר כי התוכנית היא אך ורק בגדר תוכנית וכמו שלמדנו על בשרנו, היא לא תמיד זהה לתוצאות בפועל.

 

אתונה - Aigina
( 24 מייל ימי )

התוכנית – עצירת לילה בפרדיקה (Perdika). בפועל – אגינה העיר.

מכיוון שבתוכנית העצירה המתוכננת הייתה בפרדיקה אמרנו כי עדיף להפליג ממזרח לאי ונעצור לשחייה (כי אנחנו לא יכולים להתאפק) בקצה הדרומי של האי.

בקצה הדרומי ישנם 3 מפרצים כאשר האמצעי או המערבי הם המוצלחים יותר. עצרנו לארוחת צהריים ושחיה ולעת ערביים יצאנו לדרכנו לכיוון פרדיקה לעגינת הלילה. כשהגענו השמש כבר נשקה למים וראינו כי אין מקום להכניס אפילו לא מונו קטן, ובטח שלא Lagoon 380 ואף אחד לא עשה תנועות של בואו נעזור לכם להיקשר אלינו. אחרי סיבובים ודיונים האם כדאי לזרוק עוגן, בחינת כיווני הרוח והעובדה כי היו גלים קטנים ומעצבנים הוחלט להמשיך ל-Aegina ללילה בתקווה ששם נמצא מקום.

הגענו לאגינה בחושך ולמזלנו הרב מצאנו מקום להיקשר ליד כמה סירות דייגים נחמדים שעזרו לנו להיכנס ובתמורה הרמנו איתם כוסית אוזו לרגל הלילה הראשון שלנו במסע.

פילה בתדריך סיפרה לנו על מסעדת הדגים המעולה שנמצאת בקצה שוק הדגים ואיך שאנחנו מסיימים להיקשר ומרימים את הראש גילינו לשמחתנו (החלקית בלבד) שאנחנו עוגנים בדיוק מול השוק. כמובן שאכלנו במסעדה הנפלאה והדגים היו מצוינים. ( בחרנו אותם אישית בשוק)

העגינה על הרחוב הראשי אינה מהנעימות והרעש של הטוסטוסים והמכוניות נשמע היטב ביאכטה וכמובן שאי אפשר להתעלם מהשוק דגים והריח.

 

Aigina – Ydra
(27 מייל ימי)

בשעת הבוקר המוקדמת לקול פעמוני הכנסיה המבשרים כי השעה 7:00 קמנו. הקסם שבשעת הבוקר המוקדמת עם התאורה הנכונה, הדייגים ששבו עם השלל, סירות השוק שהתחילו לסדר את מרכולתם והתושבים המנומנמים ששתו את הקפה של הבוקר, היו דרך מצוינת לפתיחתו של יום מדהים.

יצאנו לדרכנו אחרי סיבוב קל בעיירה וכמובן אי אפשר לצאת מאגינה בלי שקית פיסטוקים מדהימים.

הים היה שקט והשמש זרחה והחלטנו לעצור לצהריים במקום שאינו מסומן במפה באחד מהמפרצים בקצה הצפוני של האי Poros. המים היו צלולים והיינו לבדנו.

כולם קפצו לשחיית צהריים מרעננת במים הצלולים וכמובן שחייבים לבדוק את היכולות של הדינגי :) אז יצאנו למשימת חקירת המפרצון ושחיה במים הרדודים בין קיפודי הים.

לאחר ההפסקה המרעננת המשכנו בדרכנו להידרה הקסומה.

ישנם סיפורים רבים על הידרה וכמובן שפילה אמרה לי שבלי הידרה לא לחזור הביתה. בכל הסיפורים על הידרה תמיד ישנו מכנה משותף – עוגנים בשורה 3/4/5 וכך הלאה אך נכונה לנו הפתעה משמחת :) שורה ראשונה בהידרה. אכן מפתיע אבל בהתחשב בכך שהתחלנו את הסיבוב ביום חמישי לפני כל הצ'רטריסטים האחרים ובכל זאת אנחנו כבר בסוף העונה, יכולנו לצפות להצלחה...

הבנות שבחבורה כבר היו מוכנות בבגדי יציאה "לקרוע" את האי וברגע שנקשרנו יצאו לשוטט בחנויות ולקפה. אני ושני הגברברים החלטנו לפתוח בבירה ומשם להמשיך ל- Gyros שבקצה הרציף (זה שצמוד לגלידריה) ומשם לטפס במעלה הגבעות ולהשקיף על הנוף המעלף.

את ארוחת הערב אכלנו בטברנה המעולה בצל העצים (שאת שמה לא הצלחתי לתרגם מיוונית). כמובן שכמה כוסיות אוזו מצוין, מוזיקה חיה וחבורה של פולנים שיכורים שרקדו, גרמו לחלקנו להצטרף (ולא ננקוב בשמות)... ופה עדיף לחסוך מכם את התמונות.

שמחים ושבעים התחלנו את דרכנו בחזרה ליאכטה. בדרך ראינו כי משחק הכדורגל הגורלי של יוון מול קרואטיה שודר ובעלי החליט כי הוא ישמח לעודד ולתמוך במקומיים וכך מצאנו את עצמנו יושבים ליד פאן – הכלבויניק במרינה (אם צריך מים הוא מביא את הצינור) ומקומיים נוספים וצופים במשחק.

בשעת בוקר מוקדמת החלטנו כי לפני שיוצאים חייבים לטייל. הדילמה – לכיוון העיירה הנמצאת צפונית מזרחית לעיר או לכפר דייגים מדרום - ההחלטה נפלה, חיפוש חוף לשחיה, קפה של בוקר וביקור בכפר מדרום. ההצלחה – 2 מתוך 3 זה לא רע :). בתי הקפה לאורך החוף מסתבר לא אוהבים לשרת לקוחות לפני השעה 11:00 בבוקר. מפתיע !

הוחלט שבחזרה נשתה קפה בעיר, נקנה בשר טרי לארוחת הערב ונמשיך בדרכנו.

 

Poros - Ydra
(17 מייל ימי)

כפי שציינתי התוכנית והמציאות – לא תמיד חופפות. התוכנית הייתה להמשיך לצהריים בדוקוס ומשם לכיוון ספצס. בפועל התחזית הייתה דרומיות חזקות 8-6 בופור וההחלטה נפלה לחזור פנימה כדי לא להיתקע.

הפלגנו כשעה עד לעצירת צהריים במפרצון ב- Rada. המפרצון חמוד וחצי שעה לאחר שנקשרנו כבר הצטרפו אלינו עוד 3 יאכטות.

קפיצה למים ושקשוקה מעולה. לפני ההפלגה שמעתי סיפור מיד ראשונה על אריה/ כלב ים. אני כמובן הייתי סקפטית אך לא לאורך זמן. להפתעת כולנו במרחק של כ- 50 מטר מאתנו שחה כלב/ אריה ים. כמובן שהוא נראה כאילו הוא שוחה עם 2 ליטר אוזו בדם, איטי ויש לו זמן – רואים שהוא יווני...

כמו בתחזית לקראת השעה 14:00 התחילה לעלות הרוח. אנחנו כבר היינו אחרי הפסקת הצהריים מתקרבים לעבר פורוס. הרוח התחזקה והתחזקה ועד שהגענו לפורוס הגיעה ל- 35-30 קשר. בתעלה לא היה ניתן להיקשר- הרוח החזקה ואפקט המנהרה שמתקבל בתעלה לא איפשר והחלטנו להמשיך לרציף העץ בעיר.

שמחנו מאוד שנקשרנו בשלום חזקים ויציבים כנגד הרוחות החזקות ובמיוחד שהיינו ממש מול הסופר :)

בשעה 20:00 המשטרה המקומית החליטה לפנות את כל הנקשרים לרציף העץ בטענה כי הוא לא יצליח להחזיק את היאכטות במזג האויר הצפוי וכי עלינו לעבור לרציף של המעבורות.

לאחר דיונים וקצת עזרה מידידים הוחלט לעבור לרציף בטון ולהיקשר Long Side כאשר אנחנו מזיזים קטמרן של אב ובנו דרום אפריקאיים קדימה וזוג צרפתים נחמדים אחורה ונכנסים ביניהם.

צלחנו את המשימה בהצלחה והמשכנו בהכנות ארוחת הערב שאליה הוזמנו הדרום אפריקאים החביבים. הסיפורים על ההפלגה מדרום אפריקה לדרום אמריקה והקריביים ומשם לים התיכון עד ליוון החזיקו אותנו מרותקים במשך 3 שעות. בשעת הבוקר כשהשמש התחילה להציץ (חלקית לפחות) וחלקנו חזרו מריצת הבוקר יצאנו לטיול בעיירה וכמובן חשוב להסדיר את הניירת ב- Port Police. המיקום שלהם – תמצאו את שוק הדגים והם נמצאים ברחוב שמאחורי השוק. עולים במדרגות ובסוף המסדרון המשרדים נמצאים. מה שלא הפסיק להפתיע אותי זה איך הם עדיין יושבים במשרד עם סיגריה דולקת.

כמובן שחובה לטפס במעלה הגבעה למעלה לראות את הנוף.

 

Vathy - Poros
(18 מייל ימי)

אחרי הסידורים – זיווד המקפיא עם שתיה וקרח (קשה לשתות אוזו בלי קרח) יצאנו לעבר Russian Bay להפסקת צהריים וחלקנו האמיצים (כי לא הייתה שמש בכלל) לשחיה. האמיצים פחות יצאו לסיבוב בדינגי.


משם המשכנו בדרכנו ליעדנו הסופי Vathy הקטנה שנמצאת ב- Methana ולפני כן התוכנית לעצור ב- Methana העיר לסיבוב קל. כשהגענו הבנו כי הדרומיות החזקות לא מאפשרות להתקרב וכי ישנם גלים בתוך המעגן, החלטנו לוותר ולהמשיך בדרכנו. כשהגענו לVathy- הרוחות כבר התחזקו שוב,.

העיירה קטנה וקסומה ואוטנטית ביותר. אין הרבה אפשרויות עגינה ולכן מומלץ להגיע מוקדם. יש חשמל ומים ואפילו 2 חבלי מורינג בשני המקומות הראשונים שקרובים לכניסה. האיש שגובה את התשלום עבור העגינה מגיע אחר הצהריים ומתמקם בטברנה הראשונה.

דרומית לעיר במרחק של כ- 30-20 דקות הליכה, יש אקרופוליס עתיק שלצערנו במהלך ההליכה אליו התחיל הגשם והרוח עלתה והחלטנו כי כדאי לחזור לוודא שאנחנו קשורים מספיק טוב.

כשהגענו הבנו שחזרנו בדיוק בזמן, הרוחות התחזקו ובעל הטברנה הראשונה עזר לנו להיקשר טוב יותר.

כשרק הגענו ראיתי יאכטה שעוגנת long side והעוגן שלה יוצא בזווית של 90 מעלות ליאכטה, לא הבנתי איך זה יכול להיות עד לרגע שהתחזקה הרוח וראיתי בדיוק איך המצב הזה קורה...:)

יש כ- 5 טברנות והמומלצת ביותר היא האחרונה בשורה – זו שנמצאת ממש מול הכניסה.

רצינו לוודא שיש להם מה לאכול (בכל זאת סוף העונה) אז החלטנו לקפוץ לטברנה שעתיים לפני האוכל לוודא מה יש ומה יוכלו להכין. ראינו במקררים דגי לברק טריים וגדולים ולא יכולנו כבר להתאפק.

 

Epidauros - Vathy
(9 מייל ימי)

בבוקר כשקמנו וראינו את ענני הסערה עדיין מעלינו, שקלנו את צעדינו. פתאום נפתח פתח בין העננים שפתח חלון הזדמנות ליציאה.

קיפלנו את מטלטלינו, שחררנו חבלים ויצאנו לעבר אפידאורוס. לצערנו מהירות התקדמות העננים ומהירות היאכטה לא היו תואמים ואחרי כ- 40 דקות הפלגה הגשם החל מטפטף. יצאנו מההסתרה של Methana ועל כן גם הגלים החלו לדפוק בדופן. מזלנו שדרכנו לאפידאורוס לא הייתה ארוכה. אחרי כ- 40 דקות נוספות מטלטלות ורטובות לצוות נכנסנו למפרץ של אפידאורוס. לצערנו מקום עגינה ברציף לא מצאנו אך שמחנו מאוד מכיוון שבמפרץ מצאנו נקודה מוגנת ומקסימה וזרקנו עוגן.

בשלב הזה פילה התקשרה ואמרה שהתחזית להלילה רק נהיית גרועה יותר (באיזה שלב השתרבבו המילים בופור 9-8) וכי עלינו להיקשר טוב יותר. לאחר דיונים הוחלט לזוז קמעה על מנת שנוכל להיות מוסתרים טוב יותר + זריקת עוגן נוסף ולהיקשר לסלעים בחוף. מבצע לא פשוט כשמדובר בעוגן נוסף של 16 ק"ג עם 15 מטר שרשרת + 50 מטר חבל, להוציא מהלוקר, להעמיס על הדינגי ולזרוק וכמובן הירידה בין קיפודי הים לסלעים על מנת לקשור אותנו.

אחרי שעת עבודה מאומצת היינו קשורים היטב ומוכנים לרוח!

לשמחתנו הרוח לא הורגשה אפילו לא קצת. :) אבל כמו שתמיד אומרים: It is better to be safe than sorry.

לאחר שהתייבשנו ירדנו עם הדינגי על מנת לחלץ עצמותינו, חקירת העיירה, קפה ומאפה ובדיקת מזג האויר הצפוי ליום המחרת. גילינו כי עדיף לא לצאת. לא התחשק לנו להיאבק בגלים שנראו בקו האופק ואנחנו לא ממהרים. הוחלט להישאר לילה נוסף ולנצל את היום לטיול יבשתי.

בבוקר כשקמנו קיבלנו עדכון מלקוח חביב במיוחד שעגן ברציף של העיר, כי הוא עוזב ואם אנחנו רוצים את מקומו ברציף כדאי שנזדרז. זזנו לכיוון העיר. היתרון – לחברות הצוות הפחות מנוסות בתמרוני מנוע עם הדינגי - אפשרות לשתות קפה באחד מבתי הקפה, מה שהתברר נחמד אף יותר כשבעל בית הקפה נתן לנו מחשב נייד נוסף כדי להתחבר לעולם החיצון ,במיוחד ביום שבו פרסמו כי העסקה לשחרורו של גלעד שליט נחתמה.

יום הטיול התחיל מאוחר יחסית (עד שמזיזים את היאכטה, אוכלים משהו, ומחליטים איך זזים ולאן לוקח זמן).

יצאנו לכיוון האמפיתאטרון. התוכנית- אוטובוס. בפועל כשהגענו למקום ממנו אמור לצאת האוטובוס אמרו לנו שכנראה שניאלץ לחכות לפחות שעה וחצי כי הלו"ז שלו שונה ממה שהודיעו לנו. לקחנו 2 מוניות (אין מוניות גדולות רק ל- 4 אנשים במונית) וכעבור כ- 20 דקות נסיעה הגענו. כניסה – 6 €. המקום מדהים, חובה לטפס לשורה האחרונה בתיאטרון וכמובן לבקר במוזיאון שבמקום ובשאר העתיקות המשתרעות על שטח גדול.

לאחר מכן המשכנו והפעם כן באוטובוס ל- Nafplion. המלצתי – קחו מונית !!!

העיירה יפה, המון בתי קפה ומסעדות טובות (המלצתנו Kakanarakis ). בקצה ההר ישנו מבצר. הטיפוס מאתגר של כ- 1000 מדרגות והנוף של ההרים, הים ותחנות הרוח מרשים. (עליה עד לשעה 18:00- מומלץ בחום! ) שבנו ליאכטה במונית (הרבה יותר טוב לבריאות) עייפים ומרוצים.

 

Epidauros - Agia Marina
(22 מייל ימי)

השכמנו קום עם כוחות מחודשים, יום ללא הפלגה וכאילו הגענו להפליג מההתחלה. יצאנו לדרכנו לכיוון עגינה והפעם בתוכנית – Agia Marina בצידו הצפון-מזרחי של האי. כמו שאמרתי, בכל הפלגה לומדים משהו חדש וזה היה היום.

יצאנו לדרכנו וכאילו לא היה דבר, הים כמו מראה. בתדריך שקיבלנו מפילה וארן סיפרו לנו על מקום שאפשר לשנרקל ולראות עיר טבועה מתחת למים ליד אפידאורוס. יצאנו לכיוונה ובאמת הגענו לאיזור שהעומק בו רדוד מאוד אך לאף אחד לא היה את החשק/ האומץ לקפוץ למים הקרים במיוחד בשעה כה מוקדמת של הבוקר. ולפיכך המשכנו בדרכנו.

את עצירת הצהריים החלטנו לעשות ב- Agistri בקצה הדרום מערבי.

הגענו למפרץ וראינו כי אנחנו לא לבדנו. זרקנו עוגן ונקשרנו לעץ ומצאנו לנו פינת חמד אמיתית עם מים צלולים ומדהימים.

שחיה, סיבוב עם הדינגי, ארוחת צהריים מצוינת, שוב שחיה, פשוט לא רצינו לעזוב. אך אין מה לעשות דרכנו עוד ארוכה.

כשלבסוף נאלצנו בלית ברירה להרים עוגן ולהמשיך בדרכנו ניחנה לנו הפתעה, העוגן מסרב להשתחרר. בהתחלה אמרנו לעצמנו עוד פעם פעמיים ישתחרר, ראינו כי לא הולך. לצערנו אך אחד מחברי הצוות אינו מיומן בצלילה חופשית ל- 16מ' אך בכל זאת ניסינו...

ניסינו לימין, ניסינו לשמאל, ניסינו קדימה וכמובן גם אחורה אך בלי תזוזה בכלל. אחרי 40 דקות של ניסיונות ראינו כי אין ברירה וצריך מקצוען שיצלול וישחרר אותנו. צלצלנו לחברת ההשכרה וגילינו כי יש 2 אפשרויות : 1. צוללן מקצועי – 650 € 2. להשאיר את העוגן ומינימום שרשרת – 650 € לטענתם. אכן לא נעים. הוחלט כי משלחת תצא אל הכפר הסמוך עם הדינגי לראות אם יש צוללן באיזור שתמורת סכום סמלי ישחרר אותנו.

על היאכטה נשארו שני סקיפרים שלא יודעים מה עדיף מבין 2 האפשרויות הגרועות + 2 נשות צוות ישנות. הוחלט להתקשר לכוח הסיוע – ארן. ארן אמר שישנה שיטה המבוססת על כך שכוח הציפה של הקטמרן גדול מכוחה של הכננת ועלינו לנצל זאת על מנת לשחרר את העוגן. השיטה היא להעביר את כל משקל האנשים קדימה ולמתוח את השרשרת למקסימום, להעביר את כולם אחורה ושוב קדימה ולמתוח את השרשרת למקסימום וללכת אחורה. אלון ואני אמרנו לעצמנו מה אנחנו יכולים להפסיד, נבצע בהרכב מצומצם של שתי נפשות לא כבדות משקל... :)

כמו בהוראות הלכנו קדימה, אחורה, קדימה, ואחורה ובפעם השלישית - אלון מעלה את העוגן והעוגן ממשיך לעלות ללא קושי. אני והוא מסתכלים אחד על השני ומתפקעים מצחוק...

עד היום לא ברור אם זו הייתה ההמתנה, הניסיונות לפני כן, הזווית או שבאמת השיטה של ארן עבדה. זכורים לנו רק רגעי האושר. כמובן שלאחר מכן היינו צריכים למצוא את שני חברינו הנוספים שיצאו לחקור את האי. (ויש לומר מצאו צוללן שצולל צלילה חופשית והביאו אותו כמעט עד ליאכטה).

שמחים ומאושרים (ובאיחור קל) יצאנו לעבר עגינת הלילה האחרון שלנו. הים שקט ואין רוח ואנחנו מתקדמים לעבר Agia Marina, חלקנו נהנו מתנומת אחר הצהריים ברשת של הקטמרן.

הגענו לעיירה בחושך, ע"פ הפיילוט ציפינו לרציף בטון, ואכן היה שם רציף שבד"כ המעבורות מגיעות אליו. שאלנו את הדייגים שהתכוננו לדייג הלילי אם אפשר להיקשר ואם צפויות להגיע מעבורות, אמרו לנו שאין בעיה ושנוכל לישון בנעימים. נקשרנו Longside ויצאנו לתור את העיירה.

העיירה הייתה מנומנמת מאוד, מרבית המקומות כבר סגורים וכל הטברנות ריקות מלבד משפחה אחת שישבה לאכול באחת מהטברנות. נראה כי בעונה, העיירה הרבה יותר חיה. מצאנו את הקצב המקומי והסופר והחלטנו לעשות ארוחת שאריות מכל התבשילים שנשארו במהלך השבוע... ואכן היה הרבה מאוד אוכל.

בשלב מסוים ראינו יאכטה מתקרבת בחושך ואני עם שמיעה מחודדת שמעתי אותם מדברים בעברית ושואלים את עצמם אם להיקשר ליד הקטמרן. החלטנו להיות נחמדים ולהזמינם להיקשר אלינו ולהצטרף לארוחת ערב. (עדיף מאשר לבלות את הלילה על עוגן במפרץ לא הכי מוגן).

כשהתקרבו גילינו כי זהו עוד לקוח מרוצה של "תשוט" :) שקיבלו את היאכטה באותו היום והיו עייפים מהלילה הארוך וההתארגנות.

אכלנו יחדיו וחגגנו יום הולדת למאיה !

 

Kalamaki - Agia Marina
(13 מייל ימי)

קמנו עצובים ליומנו האחרון ויצאנו לדרכנו לכיוון המרינה בקלמאקי. הבטחנו שנגיע עד השעה 10:00 חזרה ואכן הצלחנו. שעה וחצי ואנחנו קשורים לרציף 3.

אני חושבת שהחלק הקשה בניווט בכל ההפלגה היה למצוא את הרציף שממנו יצאנו :)

סידרנו את היאכטה, ארזנו את מטלטלינו ויצאנו "לקרוע" את העיר ומשם לשדה התעופה והביתה ושוב בהרגשה של מתי הפעם הבאה.

 


לראש הדף