ENGLISH
הרצליה: 09-9579390

עדיין נשאר לנו מה לראות בהפלגה הבאה לקרואטיה

מאת אבישי בן עמרם

ספטמבר 2011



ניתן להגיע לעיר העתיקה בשתי דרכים: דרך הגשר שמדרום למרינה, או שניגשים למזח החיצוני, ולקריאת ימאים קצרה, מגיע מהצד השני קשיש בסירת משוטים ועבור 5 קונה לאדם מעביר אותך לצד השני. חוויה ביזארית לחלוטין – אבל חוויה.

 

יום שבת 10 ספטמבר 2011

לפני כמה שנים, ביולי 2004 הפלגנו בקרואטיה מספליט לקורצולה וחזרה. כבר אז, אמרנו שלארץ זו עוד נחזור אבל ללא הנסיעה המפרכת מדוברובניק לספליט וחזרה (3.5 שעות לכל כיוון).

שנת 2011 , לאחר כ- 8 חודשים מהתכנון לביצוע, נפגשנו בשדה - יפיע, סגל, מעין וגילעד, אורנה ואנוכי. בחרנו בטיסה של "אוסטריאן אירליינס" דרך וינה לספליט (מחיר כרטיס כ- 450 אירו) המתנה ארוכה בשדה בוינה (כמעט 4 שעות) העברנו את הזמן בדיוטי פרי ובמסעדה בשדה. אמנם יכולנו למצוא טיסה עם חברת התעופה התורכית דרך איסטנבול אך ההתעללות בנוסעים ישראלים באיסטנבול ומדיניות ארדואן גרמו לנו לבטל את האופציה התורכית.

עוד מהארץ הזמנו הסעה למרינה ב- Kremnic, כמובן שהיא לא חיכתה לנו - לאחר המתנה של כחצי שעה, כשכבר מצאנו טרנזיט חילופי למרינה, נקראתי למודיעין שם המתין לנו הנהג. נסיעה של חצי שעה למרינה בעלות של 50 אירו (עפ"י הנתונים מהארץ היינו אמורים לשלם 75 אירו).

במרינה, בחברת Sun Sail , כבר המתינה לנו היאכטה – חדשה (בערך חודשיים על הים), מוכנה ונקייה ושמה, SAM.  יאכטה עם  3 קבינות מדגם Sun-Odyssey 41.  

לראשונה בהשכרת יאכטה בחו"ל אמרו לנו לעלות על היאכטה ולהמתין עליה לתדרוך. בסיור קצר ביאכטה לפני התדרוך רואים שני כבלי חשמל מחוברים לחוף – חיפוש מהיר... ויש! יש מזגן! ולא סתם! – מפוצל, הפעלה נפרדת לתאים האחוריים והפרדה לסלון ולתא הקדמי (תנאי שירות). אישתי הסובלת מחום תהיה מאושרת.

התדרוך היה קצר, ועניני. הכל תקין למעט קצת דפיקות של הציפוי על הסיפון והפלוטר תקוע ולא מסתובב בין עמדות ההיגוי. ביקשנו חגורת הצלה לילד ומניסיון העבר עוד מיכל גז לבישול. הבקשות נענו מיידית וברצון טוב.

אני הולך למשרדים לסגור את שאר הדברים, משלם מס תיירים (1 אירו לאדם ליום – ילד מתחת לגיל 12 פטור), ולאור התחזית שלא מנבאת לנו רוח ידידותית להפלגת מפרשים, אני משלם מראש על הדלק (10 יורו ליום= 50 ₪ = 7 ליטר ליום). במרינה אין תחנת תדלוק.

במקביל קנו שאר הצוות בסופר את אספקת המזון והמים לימים הראשונים. אך מאחר שהגענו למרינה בשעות אחה"צ המאוחרות – כבר לא היה לחם וקרח! (ניתן לקנות קרח במשרדי Sun Sail).

עייפים, הלכנו לאכול במסעדה במרינה ומחר נצא לדרך.

בתכנון מראש, התכוונו לבצע מסלול מעגלי, לעלות צפונה דרך Nacionalni Park Kornati עד לזאדר ולחזור מקביל לחוף. לצערנו נכדתנו הקטנה אושפזה טרם יציאתנו, כך ששינינו את המסלול כדי שנוכל לשמור על קשר סלולארי רציף עם הארץ.

 

מרינה Haramina יום ראשון - 11 ספטמבר 2011

06:00 בבוקר, זוגתי ואנוכי, החלטנו שנמשיך בשגרת הכושר הגופני וקמנו להליכה, יציאה מהמרינה על שביל לאורך המפרצים, ים כחול, שמיים ומספר דייגים, אויר בוקר נקי, התחלה לשבוע של נופים וכיף.

חזרנו למרינה, הסופר נפתח ב- 07:00, הלחם טרי, חזרה ליאכטה, מעירים את הצוות ויוצאים צפונה. רוח קלילה, הים הנראה כאילו שפכו עליו שמן. במרחק כמה מאות יארד אנו רואים סנפיר גב של דולפין. מיקה מ"תשוט", צילמה חודש קודם לכן דולפינה ושני גורים, אנו מקווים שבהמשך נראה יותר ומטווח קרוב יותר. והרוח 2 קשר. מפליגים "על מנוע" במהירות של 5 קשר למפרץ בדרום האי Zmajan לארוחת בוקר, שחייה וסתם שקט.

לאחר ההפסקה המשכנו לכיוון האי Murter מהצד המערבי. הכניסה למרינה Haramina בצפון האי רדודה מאוד, בין איים ואיונים (צריך תשומת לב מירבית לעומק). מרינה מדוגמת – אפילו מוזיקה בשירותים! (עלות עגינת לילה 58 אירו).

בערב יצאנו לטייל בעיירה, עיירה שקטה, אין הרבה מה לראות. מחוץ למרינה סופר גדול עם היצע רב יותר מאשר במרינה וגם זול יותר.

 

יום שני - 12 ספטמבר 2011

שוב השכמה להליכת הבוקר, קניית לחם טרי והשלמות קטנות מאוד על מנת שנוכל לרוקן את המצרכים מהמקרר עד שנגיע לזאדר. אבל בסמטאות העיירה מצאנו בית מאפה עם סהרונים טריים אז ויתרנו על הסופר.

יצאנו לדרך, שוב עצירת בוקר במפרץ לארוחת הבוקר ורחצה ואחר הצהריים הגענו לזאדר. המרינה הפנימית מלאה, אך מחוץ לה שני מזחים שלא מופיעים בפיילוט בוק. יש חשמל ומים! (עלות עגינת לילה 62 אירו, במרינה זו מעדיפים לטפל בשחרור רק בבוקר). בינתיים גילעד דג 4 דגים, הקפאנו אותם למועד מאוחר יותר.

השארנו מזגן דולק ויצאנו לעיר. ניתן להגיע לעיר העתיקה בשתי דרכים: דרך גשר מדרום למרינה, או שניגשים למזח החיצוני, קריאת ימאים קצרה ומהצד השני מגיע קשיש עם סירת משוטים ועבור 5 קונה לאדם מעביר אותך לצד השני (1 אירו =כ 7.5 קונה). חוויה ביזארית לחלוטין – אבל חוויה. טיול בעיר העתיקה, עיר יפה ומלאה בדוכני מלכודות תיירים, אף על פי שרוב התיירות שפגשנו הינה תיירות מקומית. בין סמטאות העיר, באחת הכיכרות, ראינו הופעה של 9 זמרים ונגנים ששרו שירה שרובה אקפלה קרואטית – מוזיקה נעימה מאוד לאוזן בביצוע מצוין. ישבנו בבית קפה ממול ונהנינו. גילעד נרדם מעייפות. חזרנו דרך הגשר ליאכטה מקוררת.

 

יום שלישי 13 ספטמבר 2011

הנוהל הרגיל של הליכת בוקר, עד לשתי מרינות מצפון לעיר וחזרה, שוב קנייה של לחם טרי וחזרה ליאכטה. סגל קם בבוקר בעין נפוחה - כמעט סגורה - אורנה התחילה טיפול בו.

יצאנו לכיוון צפון על מנת לעקוף את האי Ugljan ולהתחיל לרדת לכיוון דרום. עצירת הבוקר היתה במפרץ בצפון האי ישר לאחר הפנייה לכיוון דרום. בארוחת הבוקר אנו נאלצים להתמודד עם כמות צרעות אדירה שמונעות כל יכולת לאכול בשקט, בעיקר לאור השפעתן על חלק מהצוות – כניסה למצב פאניקה או השפעה שעיקרה כניסה לקטטוניות מוחלטת.

הגשר בין האי Ugljan לאי Pasmanבדרום האי במעבר צר בין האי Ugljan לאי Pasman מחבר גשר לכלי רכב בגובה 16 מטר. כוונתנו לחצות במעבר, התקרבנו אט אט אל הגשר, אך לא נראה שנעבור. בבדיקה של ספר היאכטה מאוחר יותר ראינו שגובה התורן מעל הסיפון היה 15.5 מטר – כנראה שלא היינו עוברים!!!. גם זאת חוויה. סגל שעדין לא הרגיש טוב סיפר ששכב בסלון ורק שמע "עוברים" "לא עוברים" - פתח את עינו הבריאה וראה בחלון גג הסלון – גשר!!!

חזרנו כמייל לאחור לתוך מפרץ שלפי הפיילוט בוק יש בו מצופי עגינה - "לא דובים ולא יער" - זרקנו עוגן כשמסביבנו עוד מספר יאכטות. יפיע אמר שהמפרץ נקרא "מפרץ הפחדנים" – כל מי שפחד לעבור מתחת לגשר בא למפרץ לעגינת לילה. המפרץ מוגן מאוד.

חיברנו את המנוע לדינגי, הורדנו את אורנה וגילעד שהלכו לטייל בכפר הסמוך וקצת להוציא מרץ במשחקי כדור על החוף, והתחלנו לארגן את ארוחת הערב על חשבון הדגים של גילעד ותוספות.

לשמחתנו, הנכדה השתחררה מבית החולים, אפשר ליהנות מהמשך ההפלגה ללא הדאגה שמלווה אותנו מתחילתה.

 

היאכטה במרחק 20 מ', אך החוף שבמרחק 100 מ' לא נראהיום רביעי - 14 ספטמבר 2011

בוקר ראשון ללא הליכה. ניסיתי לשכנע ש-300 הקפות של סיפון היאכטה שוות להליכת בוקר שגרתית אך זוגתי שתחיה, לא השתכנעה. קמנו לבוקר ערפילי במיוחד, ראות של 50-100 מטר, לא סימפטי לצאת להפלגה.

המטרה - האי Zut, אך העין של סגל במצב גרוע והוא שוקל להפסיק את ההפלגה ולחזור הביתה. אורנה מתחילה טיפול בסינטומצין ואנטיביוטיקה. מחפשים פתרון רפואי, ובדיקה בפיילוט בוק מגלה מרינה בטווח סביר שבצמוד לה יש מרכז רפואי – אז משנים את היעד – העיירה Biogard.

כאשר הראות נפתחת לכדי חצי קילומטר לערך, אנו יוצאים דרומה על מנת לעבור את Pasman מדרום ולחזור אל ה- Main Land. לאחר הניסיון מאתמול עם הצרעות, החלטנו לאכול תוך כדי הפלגה ולעצור להפסקה במפרץ Landin בחוף המערבי של האי. סוף סוף, כתוב שיש בויות – ויש! כ-20 מצופים, מתחברים בקלות ויורדים לשחיית הבוקר.

ושוב יוצאים לדרך, הרוח עולה וניתן להעלות, סוף סוף, מערך מלא ולכבות את הרעש המעצבן של המנוע. הפלגה נעימה במהירות של קרוב ל- 6 קשר. הגענו לעיירה Biogard למרינה Kornati (עלות עגינה 52 אירו). בבירור במשרדי המרינה נאמר שהמרכז הרפואי במרחק 5 דקות הליכה, אז הלכנו. פגשה אותנו צעירונת במדים לבנים, דיברה אנגלית, הסתכלה על העין אמרה זה או מהמים או מהרוח ורשמה רצפט לטיפות ומשחה. סגל המוטרד שאל אותה אם לא כדאי שרופא יראה אותו והיא ענתה – שהיא הרופאה! המליצה לא להפסיק את ההפלגה ושהכל יהיה בסדר. שילמנו 200 קונה ויצאנו. התרופות בבית מרקחת סמוך עלו עוד 28 קונה וחזרנו ליאכטה.

מבצר וונציאני בכניסה לנהר קרקהלאחר העגינה במפרץ היינו זקוקים להשלמת קניות. יצאנו מחוץ למרינה לסופר Konzum. מומלץ בחום הן במבחר המוצרים והן במחיר. אימצנו את הרשת לשאר ימי ההפלגה.

יצאנו לטייל בעיירה, הרבה לראות – אין!!! אבל המרינה הייתה מדוגמת. בקצה הרציף ראינו יאכטה עם תורן שבור ובימיני מרוסק – כנראה שהם לא היו פחדנים.

 

יום חמישי 15 ספטמבר 2011

ושוב להליכת הבוקר וקניית הלחם הטרי, מצאנו שוק איכרים אז קניתי רק 4 דגים כי לא יצאתי עם מספיק כסף מהיאכטה – לא ניקו לי אותם. מאוחר יותר אורנה יצאה להשלמות בשוק וקנתה 2 דגים נוספים – לה דווקא כן ניקו אותם, ההפליה על רקע מין קיימת גם בקרואטיה.

לא השגנו קרח, לשאלתנו היכן ניתן להשיג, הפנו אותנו למסעדה במרינה. בתגובה לשאלתי על קרח, הם רק התפלאו שלא באתי עם שקית משלי מהיאכטה, אבל מצאו אחת עבורי. על המחיר נאמר שזה שירות של המרינה - חינם. יש צדיקים אפילו ב- Biogard.

סגל כבר מרגיש טוב יותר ואפילו מצליח לפתוח חלקית את העין.

יצאנו לכיוון דרום. בצהריים עלתה הרוח לעוצמה של קרוב ל-20 קשר. החלטנו להמשיך ישירות ל- Vodice. בגלל הרוח היה קצת קשה להיכנס לעגינה. הבחור מ- ACI מרינה, לא רצה להעלות את המורינג עד שלא אגיע לרציף. הרוח כמעט העלתה אותנו על המורינג של היאכטה השכנה. בניסיון שני הצלחנו. אבל אז, התחברנו עם שני מורינג – אנחנו נראה לו מה זה. (עלות עגינה 62 אירו).

בערב יצאנו לאכול על פי המלצתה של פילה מ"תשוט" בסטייק האוס בעיירה. גם הפעם לא נפלנו! היא יודעת להמליץ על אוכל ומסעדות. היה מצוין, המבחר מצומצם אבל האיכות מצוינת. אכלנו כל אחד סטייק של למעלה מ- 300 גרם ולא נודע כי בא אל קירבנו. יכולנו לאכול עוד אחד.

(הגעה למסעדה: הולכים לאורך הטיילת, פונים אחרי הכנסייה ברחוב השני ימינה)

 

יום שישי 16 ספטמבר 2011

אתמול שכרנו אורנה ואני חדר מול המרינה, לילה אחד (20 אירו). קמנו לנוהל הבוקר הרגיל, הערנו את הצוות וקדימה לכיוון שמורת Krka.

מגיעים לשפך נהר קרקה, בכניסה לנהר עומד מבצרוונציאני המגביל את הכניסה לנהר. הכניסה מסומנת ע"י עמודים במים על מנת לאפשר תנועה דו – כיוונית.

נכנסנו בנהר לכיוון העיירה Skradin , מסלול יפיפה אבל מעצבן (למה להם יש כל כך הרבה מים).

השיט לאורך הנהר מצריךערנות בגלל רוחב המעברים והתנועה הערה של כלי שיט באזור. רוב התנועה אמנם מולנו אבל בכניסה עקפה אותנו מיכלית גדולה. במסלול לעיירה עוברים תחת שני גשרים במסלול בו המהירות מוגבלת ואסור להעלות מערך מפרשים.

שוב ACI מרינה, הפעם עגינה קלה ופשוטה. (עלות עגינה 62 אירו). יום חם, אז מדליקים מזגן ועולים על ספינה שלוקחת אותנו מהעיירה אל המפלים (יוצאת כל שעה עגולה וההפלגה חינם).

בכניסה לשמורת המפלים שילמנו (95 קונה למבוגר ו- 70 קונה לילד). גם מחוץ לעונת התיירות, הרבה אנשים מגיעים לשמורה דרך הנהר או בדרך היבשת. בפארק יש אגמים ומפלים רבים.המפל הגבוה ביותר נופל מגובה של 46 מ`, כמות המים הזורמים לפי הפרסומים באתר כ- 55מ"ק בשנייה. טיילנו במפלים, אכן כמות המים מרשימה. יש נקודות הסבר שחלקן אפילו בכתב ברייל. כשנשברנו חזרנו באותה ספינה (יוצאת כל עגולה וחצי) אל היאכטה המקוררת למנוחת יום השישי.

עיירונת קטנה, אין הרבה מה לראות. אבל המיקום על גדת הנהר, להקות הברבורים, אין ספק שהמקום ציורי. גילעד חגג על האכלת הברבורים.

בישלנו ארוחה מכובדת לכבוד יום השישי, הדלקנו נרות, עשינו קידוש ואכלנו בסלון היאכטה (המיזוג מנע את הגעתן של הצרעות).

 

יום שבת - 17 ספטמבר 2011

במסלול ההליכה של הבוקר הגענו לכניסה לשמורת המפלים אך השעה מוקדמת והשומר לא אישר לנו להיכנס (לקרואטי שצעד לפנינו הוא דווקא אישר) אז חזרנו וצעדנו לאורך העיירונת. נוהל קניות בוקר, וחזרה ליאכטה. סגל שכבר פקח את עיניו (השתיים) אמר שבלילה גנבו לנו משוט של הדינגי, אין מה לעשות נראה כשנגיע למעגן.

ירדנו במורד הנהר עד ל- Siebinick נקשרנו Long side לרציף ליד העיר העתיקה, מייד הגיע קרואטי צעיר וגבה 140 קונה ל- 4 שעות. טיילנו בעיר כשעתיים הרבה מעבר לכך אין מה להשקיע זמן.

יצאנו מנהר Krka לכיוון דרום. המרחק לקרמיק כ- 11 מייל. הים קצת עלה, אבל לא באופן מעיק אז עצרנו במפרץ ליד המרינה רק לרחצת הבוקר בים. לקראת 16:00 נקשרנו בקרמיק. איך שהגענו, "התנפלו" עלינו כארבעה חברה לעזור בקשירה. כעבור זמן קצר הגיעו על מנת לבדוק את הספינה. כמו בקבלה, הבדיקה מהירה ללא כל ניסיון לחפש את הלקוח, לא צללו מתחת לספינה ואפילו על היעלמות המשוט לא הגיבו. במשרד זיכו אותנו מיידית על העירבון שהשארנו ולבקשתנו הזמינו לנו הסעה לבוקר ווידאו שנוכל לבצע צ'ק אין מוקדם בשדה התעופה.

בכל שבת בערב, בעונת ההשכרה, יוצאת הסעה (כל 20 דקות) ל - Primusten (כרטיסים קונים במשרד הראשי במרינה). כפר קטן ויפה כ-4 ק"מ צפונית לקרמיק, על חצי אי. מעל רחובותיו הצרים, בולט מגדל פעמונים גדול שבתאורת הלילה מהווה מראה מקסים. כפר ציורי, בו סיימנו את ההפלגה בארוחת מאכלי ים טובה.

 

יום ראשון - 18 ספטמבר 2011

נתבקשנו לעזוב את היאכטה עד השעה 09:00, צריך לנקות להבריק וכדומה... היא יוצאת אחה"צ להשכרה נוספת. בשעה 09:30 הגיעה מונית טרנזיט לקחת אותנו לשדה ומאוחר יותר ל-Trogir . בהגיענו לשדה אמר הנהג שתהליך הצ'ק-אין לוקח חצי שעה והוא יחכה לנו במגרש החנייה.

אכן, זה לקח כ- 25 דקות, אבל הוא לא היה במגרש החנייה. לאחר כשעה וחצי הגיע, טען שעצרה אותו משטרה בדרך... מה שלא הפריע לו במקביל לפרוק שני נוסעים נוספים מהמרינה... בטרוגיר השאיר אותנו שנחזור במוניות (עלות הנסיעה 80 אירו) לא השארנו לו טיפ!

טיילנו בעיר העתיקה ב ,Trogir כשעתיים שלוש וחזרנו לשדה בשתי מוניות (עלות 100 קונה למונית). ושוב טיסה קצרה לוינה המתנה של כ-4 שעות לטיסה לתל אביב פלוס איחור בהמראה של למעלה משעה.

סך הכל יום מעייף של החזרה הביתה, מעין יפיע וסגל עוד צריכים היו לקום לעבודה ביום שני.

 

נקודות למחשבה

  • כל תכנון הוא בסיס לשינויים. צילום דפי הפיילוט בוק איפשר לנו שינויים בזמן אמיתי, גם על מנת לשמור על קשר עם הארץ וגם על מנת למצוא מענה רפואי.
  • חוברת הניווט הניתנת ע"י חברת Sun Sail מצוינת ומאפשרת להשתמש בה על הסיפון.
  • טיסות מעבר עם זמני המתנה גבוהים – מתישות !
  • בשנת 2004 עלות עגינה ליאכטה 473 עמדה על 50 אירו, כיום ליאכטה 41 העלות הממוצעת עמדה על יותר מ-60 אירו.
  • בניגוד לפעם הקודמת הפלגנו הפעם בסוף העונה ולא הייתה בעיה למצוא מקום במרינות.
  • השכרה ליום נוסף (8 ימים) אפשרה לנו להגיע בניחותא עד לזאדר וחזרה.
  • הטיסה דרך וינה לא הקלה. בפעם הקודמת שכרנו רכב ונהג שהחזירו אותנו מספליט לדוברובניק (העלות ב- 2004 היתה 300 אירו). כדאי לבדוק בפעם הבאה את הפרשי העלויות בין טיסה לדוברובניק ורכב לספליט וחזרה, לבין טיסה דרך וינה ישירות לספליט.
  • ועדיין נשאר לנו מה לראות בהפלגה הבאה בקרואטיה.

לראש הדף