ENGLISH
הרצליה: 09-9579390

שבוע הפלגה מדהים באיים האיוניים

מאת מיקה אור שני

ספטמבר 2012



כשהייתי בת 10, אבא שלי הוציא רשיון סקיפר ולקח אותנו להפלגה של שבוע ביוון. אני זוכרת את הרגע שישבתי לבד בחרטום הסירה אחרי שראיתי דולפינים בפעם הראשונה, ומשהו כאילו צעק לי מבפנים. הים עלה ועלה, וכולם (חוץ מאבא שלי) הרגישו קצת לא טוב, אבל אני הייתי מאושרת. התרגשתי מהעוצמה הזו שמטלטלת את הגוף והתמסרתי אליה כל כולי.

מאז ההתנסות הראשונית הזו, להוציא כמה הפסקות, אנחנו משתדלים להפליג כל שנה. השנה יצאנו לאיוניים, כשבעלי ואני נמצאים בסיומו של קורס סקיפרים בעצמנו. למרות שמאז אותה הפלגה בגיל 10 אני יודעת שזו אהבתי הגדולה ביותר, וכל השנה אני מחכה רק לשבוע האחד הזה – בכל זאת אני מצליחה להיות מופתעת בכל פעם מחדש.

 

חזרנו משבוע מדהים שעלה על כל הציפיות, וזו תמציתו:

יצאנו ארבעה: בעלי ואני, אבא שלי, ואחי בן ה-16. שכרנו יאכטה Jeanneau 44 עם 3 קבינות, 3 שירותים (יש גם דגם של 4cab/ 2wc), בשבוע הראשון של ספטמבר בבסיס Vounaki של חברת ההשכרה האהובה עלינו – Sunsail.

 

יום שבת – 01.09.12

נחיתה באתונה, השכרת רכב מחברת AutoUnion.

השכרת רכב באופן כללי – מומלצת (בטוח כשמדובר ב-5-4 נוסעים). מחיר ההשכרה + הוצאות נלוות (דלק, תשלום אגרה על כבישי מדינה וכדומה) יוצא הרבה יותר זול מההסעה של חברות ההשכרה (שעולה כ-400 יורו לכיוון אחד).

בסיס Vounakiחברת ההשכרה הנ"ל – פחות מומלצת. החניון שלהם נמצא מחוץ לשדה התעופה, כרבע שעה נסיעה ממנו, על כך לא יידעו אותנו. בנוסף, המתנו להסעה שתיקח אותנו לשם למעלה מחצי שעה לאחר השעה היעודה. המזגן ברכב השכור שלנו פעל לסירוגין.

לאורך הנסיעה כולה ניווטנו באמצעות Google Maps על גבי מסך הIPad- ללא חיבור לרשת – תחליף נפלא וחינמי לGPS-. (יש לפתוח ו"לטעון" על המכשיר את האיזור הרלוונטי מבעוד מועד, כאשר יש חיבור לאינטרנט)

בדרך עצרנו לארוחת צהריים בעיירה Aigio הנמצאת בחלקו הדרומי של הקורינטוס. בחרנו מסעדה על המים – מקום נחמד להרגע בו. אוכל טעים, מחירים הוגנים.

בעיירה Rio חצינו את הגשר התלוי המרשים Antirion בעלות של 18 יורו, והמשכנו בנסיעתנו. בחרנו בדרך ההרים, אך בדרך חזרה גילינו שניתן לנסוע גם לאורך הים. משך הנסיעה זהה כמעט לחלוטין, אך הנסיעה בדרך הים נוחה יותר והנופים יפים יותר.

בשעה 18:00, 14 שעות אחרי שעזבנו את ביתנו בקיסריה, הגענו סופסוף אל מחוז חפצנו – Vounaki. הצוות, כתמיד, מסביר פנים, יעיל ומקצועי. קבלת הסירה – הבירוקרטיה והתדריך – ארכו פחות משעה. מפאת העייפות והשעה החלטנו להתעצל ולעשות את הקניות לסירה בחנות של Sunsail וזו היתה טעות. זה יוצא הרבה יותר יקר.

יציאה מוקדמת מבסיס Vounakiאכלנו רוחת ערב בעיירה הסמוכה Palairos. לא ליפול כמונו ל"מלכודת תיירי Sunsail" – חמשת המסעדות הראשונות בדרך מהבסיס לעיירה מפוצצות ולא מוצלחות. לעומת זאת, מעבר להן, מתגלה עיירה מלאת חיים עם שפע מסעדות.

טיפים נוספים ליום זה:

  • תקלות בסירה, ציוד חסר וכן הלאה – לפתור כמה שיותר מוקדם, כי בסביבות השעה 18:30 הצוות של Sunsail נעלם ואין עם מי לדבר עד למחרת ב09:00 בבוקר.
  • החלפת/ הוספת ציוד צלילה לעומת זאת, ניתן לעשות עצמאית – הלוקרים נמצאים ליד החנות, ואינם ננעלים בלילה.
  • אין בבסיס חשמל חוף.

 

המעבר הבטוח ביציאה מ- Abelikeיום א' – 02.09.12

השכמה ב-07:00 (לרוע מזלם של המפליגים איתי, על כך אני לא מוותרת) ויציאה לים, לעבר האי Ithaki, בתקווה שבהמשך היום תעלה הרוח ונוכל לתפור לג ארוך עד לחלקו הדרומי של האי Kefallonia (היתה לנו איזו תקוות שווא "לכבוש" את זקינתוס). בדרך חווינו הרפתקאה:

בשנת 2002, לפני 10 שנים בדיוק, אכלנו במסעדה איטלקית במפרץ Abelike שבאי Meganisi, ומשום שלא הצלחנו לברר באם המסעדה עדיין קיימת, החלטנו להכנס פיזית להציץ (גם בהצצה זו, אגב, לא הצלחנו להגיע למסקנה חד משמעית האם המסעדה פעילה עדיין).

ביציאה מן המפרץ, בחלקו הצפון מזרחי, יש אי קטנטן. במקום לעקוף אותו ממערב, עברנו ממזרח, ולרוע מזלנו "התיישבנו" עם הקיל על תל קטן בקוטר מטר אולי, של אבנים בגודל אגרוף (כך גיליתי מצלילה תחת הסירה). מיד שילבנו רוורס – לשווא. התחלנו לשחרר את מיתר הראשי ולהוציא את המנור הצידה על מנת ליישם את מה שלמדנו, אבל תוך דקה הגיע אלינו דייג מקומי שראה אותנו, שכנראה מורגל במקרים כאלה. זרקנו לו חבל, שילבנו רוורס, ותוך רגע היינו בחוץ. הודינו לו והמשכנו בדרכנו.

Kioni היפהבהמשך הבנו שהרוח מסרבת לעלות ועל כן המשכנו ע"פ התכנית לעבר Ithaki. בחרנו לנו מפרץ צהריים אנונימי שנמצא מייל ימי אחד (בקו אווירי) מצפון לעיירה Frikes (מפרץ בעל 2 שיניים אשר בשתיהן חוף חולי). עגנו, אכלנו, שחינו.

המשכנו הלאה – דרומה לעיירה המקסימה Kioni. למזלנו הגענו אליה בשעה 15:00 – מוקדם מספיק כדי לעגון למזח. מספר המקומות על המזח מוגבל (כ-20 יאכטות), ואילו בין השעות 19:00-15:00 הגיעו למפרץ עוד 10 סירות לפחות שנאלצו לעגון על עוגן במרכז המפרץ.

טיפים נוספים ליום זה:

  • ב- Kioni מומלץ לטייל במעלה ההר לראות את הנוף.
  • מים ניתן למלא שם בשעות מוגבלות מאוד
    (אם אני לא טועה – 9 בבוקר עד 12 בצהריים)

 

דולפינים מחוץ ל- Agia Effimiaיום ב' – 03.09.2012

עוברים לאי המופלא Kefallonia.

ממש מחוץ לעיירה Agia Effimia נתקלנו בלהקה גדולה וקופצנית במיוחד של דולפינים מסוג Short-Beaked common dolphin.

בעיירה עצרנו למילוי מים והצטיידות. מילוי מים ללא הגבלה – 5 יורו. אמרנו שחסר לנו רק רבע מיכל ונתנו לנו למלא בחינם.

ביציאה, שוב נתקלנו בלהקת הדולפינים שאחד מחבריה עשה לנו מופע פעלולים.

עקב הזמן ש"שרפנו" על הדולפינים – ארוחת צהריים אכלנו תוך כדי הפלגה וויתרנו על מפרץ צהריים. המשכנו לעבר העיירה התיירותית אך מקסימה – Fiskardo.

מקום העגינה הפרטי יותר ב-Fiskardoטיפים נוספים ליום זה:

  • אם פרטיות מינימאלית חשובה לכם – הגיעו מוקדם – לא אחרי 15:00, ועיגנו על המזח הצף שבמרכז המפרץ, ולא בחלקו הדרומי ביותר שם הרווח בין ירכתי הסירה ושולחנות המסעדה לא עולה על מטר.
  • במסעדה, אשר לצערנו איננו זוכרים את שמה, הממוקמת כמה מטרים בודדים צפונה, ממול לקצהו הצפוני של המזח הצף (ובסמוך לה חנות לציוד שייט ודייג) – נותנים יין הבית (לבן או אדום) ע"ח הבית לאורך כל הערב ללא הגבלה. המארחת מצהירה על כך בכניסה.

 

Assosיום ג' – 04.09.12

הוכתר כיום המוצלח ביותר בטיול.

תכננו להפליג לראות את העיירה Assos שבחלקו הצפון מערבי של האי, ולאחר מכן לעבור לאי Lefkada.

בAssos, עוד בטרם הושלמה מלאכת העגינה, החלטנו להישאר ללילה, למרות שהגענו לשם ב- 10:00 בבוקר, בגלל שהוקסמנו ממנה ברגע. בחורף היא עיירת רפאים, בקיץ מתפקדת כעיירת נופש קטנה, בת 30 תושבים.

לאורך המזח – כ6- מקומות עגינה בלבד. כמו כן, בזמן שפל, יש סכנה לנגיעת מדף ההגה בקרקע הסלעית. אנחנו פתרנו את הבעיה בכך שבשעות השפל שחררנו מעט את חבלי ההיקשרות ומתחנו מעט את שרשרת העוגן, על מנת להתרחק מטר מהרציף (הסלעים הבולטים המהווים בעיה נמצאים ממש מתחת לרציף).

המים במפרץ צלולים ונעימים במיוחד והעברנו את רוב היום בשחייה. חובה לעלות למעלה ההר לראות את הנוף הפלאי ובין היתר את המבצר העתיק מתקופת שלטון הונציאנים באיזור. העלייה אורכת כחצי שעה בהליכה רגועה. מומלץ לתזמן את ההגעה לפסגה לשעת השקיעה. יש להצטייד במים ובמצלמה.

המסעדות על קו החוף לא נראו לנו, אז בחרנו מסעדה פנימית יותר, על מרפסת מקורה בגפנים שופעי פרי - מסעדה מצוינת שנקראת The Assos Taverna.

 

יום ד' – 05.09.12

הפלגה מקצהו הצפוני של האי Kefallonia אל עבר האי Lefkada זימנה לנו שוב להקת דולפינים גדולה, ספורטיבית, וחברותית במיוחד והפעם מסוג Bottelnose dolphin.

על אחד הדולפינים ראינו שני אובייקטים צרים, ארוכים ולבנים. תחילה חשבנו שמדובר בשקיות ניילון ונבהלנו, לאחר מכן הציע אחי כי מדובר בקרסים בצורת דגים שנתפסו בגופו והמשכנו להיבהל – אך לבסוף השתכנענו כי מדובר פשוט בדגים.

דולפין עם דג על הגב Remora Australisבדיקה לא פשוטה באינטרנט גילתה לנו כי מדובר בדג בשם Remora Australis – דג טרמפיסט, מכוער להדהים, שנדבק לגופם של דולפינים בעיקר, אך גם לכרישים, על מנת להשתנע ממקום למקום, ולעתים דובק באותו דולפין עד 3 חודשים! אבל הטרמפיסטים החצופים לא פגעו בחיוניות ובשמחת החיים של הדולפין שלנו, והוא שחה איתנו תוך ניתורים נרגשים במשך דקות ארוכות.

בשונה מהאיים האחרים, האי Kefalonia לא האיר לנו פנים, ובאופן כללי, היינו מוותרים עליו. את ארוחת הצהריים בחרנו לאכול במפרץ Ammusso הנמצא בסמוך למפרץ של Vasiliki מכיוון מזרח. המפרץ היה נחמד, אך פחות מרשים ממפרצים אחרים בהם עגנו (בטיול זה ובכלל).

לאחר מכן, לעגינת הלילה דילגנו לעיירה Vasiliki. שם, כתוצאה מגלישת רוחות מההרים, עולות בצהריים רוחות של 25 קשרים, עם משבים פתאומיים של 30-35 קשרים, אשר אינן שוככות עד הערב, ומקשות על מלאכת העגינה. אנחנו עגנו ללא כל קושי, אך נחשפנו לכמה הסתבכויות לא נעימות של יאכטות אחרות.

Vasilikiבתחילה העיירה אכזבה אותנו. אך ברגע ששקעה השמש ונרגעו הרוחות – היא הפכה את עורה. אכלנו במסעדה מעולה ויוצאת דופן: Stelios's Restaurant. המסעדה מגישה אוכל יווני מסורתי בפרשנות חדשה ומרעננת, בין היתר פשטידות מעולות, סלטים מיוחדים, למשל: סלט אבוקדו, בייבי מוצרלה, 2 סוגי חסות, צנוברים ושמיר, מוגש על פיתה קריספית ברוטב וינגרט בלסמי. (אנחנו צמחונים, אבל ע"פ תמונות וביקורות באינטרנט, גם מאכלי הים שלהם משובחים). ארבעתנו אכלנו לשובע, שתינו יינות ובירות, והחשבון יצא 33 יורו. בקיצור – מאוד מומלץ.

טיפים ליום זה:

  • ביום זה למדנו שבמידת האפשר, לפני עגינה יש לקשור את הדינגי במורד הרוח, על מנת שלא תציק בזמן הורדת העוגן.
  • בכניסה לנמל Vasiliki יש בעיית עומקים – יש להיות עירניים.

 

יום ה' – 06.09.12

לפני היציאה מVasiliki- , מילוי מים ללא הגבלה בעלות 2 יורו (המכונה מקבלת אך ורק מטבע של 2 יורו), והפלגה לאי Meganisi.

את הצהריים בילינו במפרץ מדהים – Mako (הוא המפרץ הראשון מצפון לVathi-).

לערב התלבטנו בין העיירה Vathi ובין העיירה Spartochori. הצצנו פיזית בשתיהן והדעות היו חלוקות. בסופו של דבר בחרנו ב-Vathi. מול הרציף המזרחי יש גן שעשועים. בעיירה יש כמה מסעדות, ברים, בתי קפה וסופר-מרקטים. אכלנו במסעדה טובה וותיקה שנקראת Rose Garden ומגישה מנות מסורתיות וטעימות.

בכל זאת – אני אישית, לא הייתי חוזרת ל-Vathi, ובפעם הבאה אעדיף את Spartochori.

 

יום ו' – 07.09.12

את היאכטה היינו צריכים להחזיר עד השעה 17:00, אז חיפשנו מפרץ לבלות בו את הצהריים.

הפלגנו חזרה לאי Lefkada, אל עבר המפרץ הגדול Nydri (אשר בשיטוטי המקדימים בGoogle Earth נראה לי מקום מבטיח) – מ-י-ו-ת-ר! המקום נראה כמו בית קברות לסירות בגלל כל המספנות והצפיפות. המים עכורים במיוחד.

עזבנו מיד וחזרנו אל המפרץ מהיום הקודם -Mako היפה והטוב, ובילינו בו עד השעה 15:00.

חזרנו לבסיס, עשינו צ'ק אאוט זריז ויעיל, בלילה ישנו על הסירה ולמחרת יצאנו לדרך הארוכה חזרה לאתונה.

בשנה הבאה בספורדיים ! ועד אז, חג שמח ושנה טובה לכולם.

 

מיקה אור שני (ספטמבר 2012)


לראש הדף