ENGLISH
הרצליה: 09-9579390

יומן מסע באיים הסרוניים

מאת יניר בן דוד

מאי 2013



לאחר הארוחה הצטיידנו במוצרי מזון בסופר שליד המלון ויצאנו לכוון האי אגינה Agina הראשון מבין האיים בתכנון. בדרך הרמנו מפרש ראשי. הרוח הייתה חלשה, שמיים מעוננים וגשם מטפטף. אופיר ועופר הורידו חכות. כשהתבהרו השמיים, נתפשו שני דגי טונה גדולים. לאחר שעה של מאמץ, יצאה טונה כחולה כ- 50 קילו. את הטונה השנייה, לאחר עוד מאמץ של עופר, איבדנו,
השתחררה וברחה...

 

 

יום שלישי 7 מאי 2013

נחתנו באתונה בשעה 9 ורבע בבוקר אחרי לילה לא קל בגלל השעה המוקדמת של הטיסה. הרכב שהזמנו חיכה לנו. נסיעה של 50 דקות הגענו למרינה Kalamaki למשרדים של החברה Kiriacoulis yachting . אופיר ואיתן טיפלו בניירת קבלת הסירה Tomazin.

מרינה Kalamakiהגענו ביום חג, כל החנויות סגורות וגם הסופרמרקט ליד המרינה סגור. החבר'ה נסעו עם מקומי שלא נראה כמתנדב והציע להם לבוא איתו לחנות לקנות מוצרי מזון ושתייה לסירה. החבר'ה קנו את המינימום הנדרש להיום היות ומחר הסופרמרקט יפתח ונוכל לקנות. הכנו רשימה מסודרת של מוצרים נדרשים על מנת שלא נקנה יותר מידי כפי שעשינו שנה שעברה במונטנגרו וכזכור הרבה מהאוכל נשאר למנקה. מה עוד שבהמשך המסע ניתן יהיה לקנות באיים שנעצור.
הנותרים, שלא נסעו לקניות, נשארנו במשרדים מחכים לקבלת הסירה. על אף השעה המוקדמת שהגענו, הסירה הייתה מוכנה. אופיר ואיתן ביצעו את ה- Check In לסירה, בדקו את כל היחידות בסירה על פי הרשימה שקיבלנו משירי. הסירה אינה מצוידת ב- Chart Plotter (מחשב ניווט) ב- cockpit ליד שאר המכשירים. לא הייתה כל כך בעיה היות והבאתי את האייפד עם אפליקציית הניווט Navionics המיועדת לניווט ימי, עם המפות הימיות של אירופה. הייתה בעיה בחיבור טעינת האייפד, החבר'ה מחברת ההשכרה טיפלו בבעיה והחליפו את בית המצית שהיה לא תקין.

על אף העייפות של כולם, התארגנו לשייט קצר להכרת הסירה. איתן ושמעון במטבח למטה מכינים שקשוקה לארוחת ביניים. חזרנו למרינה, החברה שפוכים נכנסו לחדרים ותפשו שינה, רק אני ויהודה נשארנו ערים. ישבנו בבר בשם Skipper, במרינה ליד הסירה, מפוצץ באנשים מקומיים, שותים בירה והחבר'ה עדיין ישנים. יצאנו לטיול בעיר והחבר'ה עדיין ישנים.

טונה כחולה - כ-50 קילואני ויהודה לקחנו חדר במלון פוסידון הנמצא מעבר לכביש ליד המרינה. אחרי משא ומתן סגרנו על 50€ ללילה כולל ארוחת בוקר.

 

יום רביעי 8 מאי 2013

התעוררנו בחדר במלון לאחר שינה עמוקה. ירדנו אני ויהודה לארוחת בוקר. איתן ושמעון הצטרפו לארוחה כאורחים.

לאחר הארוחה הצטיידנו במוצרי מזון בסופר שליד המלון ויצאנו לכוון האי אגינה Agina הראשון מבין האיים בתכנון. בדרך הרמנו מפרש ראשי. הרוח הייתה חלשה, שמיים מעוננים וגשם מטפטף. אופיר ועופר הורידו חכות. כשהתבהרו השמיים, נתפשו שני דגי טונה גדולים. לאחר שעה של מאמץ, יצאה טונה כחולה כ- 50 קילו. את הטונה השנייה, לאחר עוד מאמץ של עופר, איבדנו, השתחררה וברחה...

בדרך לכוון האי ולעיר אגינה, נכנסה רוח מעולה, כ - 15 קשר. פתחנו את מפרש החלוץ בנוסף לראשי שהיה פתוח. טסנו על המים במהירות של 8 קשרים. יניר עם תוכנת הניווט באייפד, מחשב מתי לבצע את הסיבוב. החישוב היה מדויק. עם סיבוב - חרטום הסירה היה מופנה בול מול המעגן באגינה.

המעגן באגינה Aginaהמעגן נמצא על הכביש הראשי של העיר. עגנו עגינה ים תיכונית - עוגן בחזית וירכתיים לרציף. אופיר יצא לחפש מישהו שמעוניין לקנות את הדג. איתן ושמעון שהלכו לטייל לאורך הרחוב חזרו עם עסקה. מסעדת בית המלון פלאזה בבעלות סוטיריס, תיקח את הטונה ובתמורה נקבל ארוחת ערב לכולם במסעדה וחדר אחד ללילה במלון ב 35€. אופיר ועופר ישנו במלון. ארוחה במסעדה הייתה מצוינת, סלט יווני, ציזיקי ויין הבית למנות ראשונות. למנה העיקרית לקחנו כל זוג דג צ׳יפורה (דניס) במשקל של 1.6 ק"ג שהוכנה מולנו על מנגל גחלים. לאחר הארוחה, חזרנו לסירה שבעים ומרוצים לשינה.

 

יום חמישי 9 מאי 2013

התעוררנו לבוקר באגינה. יצאנו, אני יהודה ואיתן, לטיול בעיר המתעוררת. טיילנו בשוק הדגים, הכנסייה, רציף המעגנה וסמטאות העיר. בקפה מובנפיק שתינו קפה, אכלנו קרואסון ו...השתמשנו בשירותים.

יצאנו לכוון האי אגיסטרי ( Agkistri ) שידוע כאי של נודיסטים. עברנו ליד העיר מילוס, לא עצרנו במרינה. המשכנו בהקפת האי לכוון ואטי ( Vathi ) הנמצאת בצד המערבי של חצי האי מטנה ( Methane.)

Poros פורוסבדרך תפסנו פלמידה קטנה. יהודה טיפל בא כמו שצריך ולאחר דקות הייתה אצלנו בצלחת, צרובה בשמן זית ולימון. בהמשך הדרך בעומק של 300 מ׳ החכה של אופיר תפסה עוד מפלצת, יותר ענקית מזו של אתמול. עבודה של שעה וחצי והיא נראתה על פני המים. התעורר ויכוח, האם להעלות לסירה או להחזיר לים. בעודנו מנסים לקבל החלטה, החוט נקרע וטונה חזרה למקום הטבעי שלה. צילמנו תמונות, אופיר הרגיש כאילו רץ מרתון. יהודה ירד להכין שקשוקה ושמעון ניווט לכוון העיירה.

הגענו ל- Vathi מעגנה קטנה. הפינה ימנית מהכניסה מתאימה לעגינה ים תיכונית - זריקת עוגן וקשירה לרציף. נכנסנו באפס רוח ובעודנו מתארגנים לאכול את השקשוקה שיהודה מכין, נסגרו השמים וגשם זלעפות החל לרדת. החלטנו להישאר ללינת לילה. חלק מהצוות רצו, עם ההפוגה הראשונה של הגשם, לצאת להפלגה לכיוון Poros על פי התוכנית הראשונית.

Russian Bayכמובן שבים - כשיש ספק אז אין ספק והחלטנו להישאר וטוב היה. כעבור כחצי שעה שוב התחדש הגשם. גשם זלעפות, אנחנו יושבים בטברנה הראשונה בסמוך לסירה שותים בירה. בעודנו שותים הגיע האחראי לגבות את האגרה של 2€ ללילה. לחיבור החשמל והמים ייגבה כסף מחר בהתאם לצריכה. בשיחה עם האחראי נמסר לנו כי העיר הגדולה באזור היא Methane עיר תוססת כחצי שעה ברכב מהמקום, ובהפלגה יש להקיף את כל חצי האי. Methane נמצאת בצידו המזרחי של חצי האי Methane. נראה שלפי הגשם שיורד כרגע, אנחנו מתכרבלים בסירה ומחכים למחר שישתנה מזג האוויר. יהודה הכין לנו לארוחת הערב מג׳דרה, תוספת של סלט ירקות, טחינה ויין אדום מקומי שקנינו ביוון.

 

יום שישי 10 מאי 2013

התעוררנו לבוקר מעונן, מקלחת ושירותים בטברנה הראשונה מימין בכניסה, האחראי הגיע, עלות החשמל והמים למלוי המכלים עלו 4.5€. סה״כ כל העגינה הסתכמה ב- 7€. שטפנו את הסירה, (ממש לא מצליח להבין עד כמה אנו מלכלכים).

יצאנו לכוון Methane השמים מעוננים, קר, ורוח בין 8 ל 16 קשר, פתחנו מפרשים. יהודה מכוון, שמעון על ההגה, והקפטן איתן מפקד. אין יותר כייף מהפלגה במפרשים רגועה. והחשוב מכל הוא כיוון נכון של המפרש. את הרוגע, קורע הצליל שהתרגלנו אליו בימים האחרונים של משיכת הדג שנתפס בחכה. אופיר מזנק, אבל הדג ברח תוך עיקום הקרסים של הדימוי.

המשכנו בהפלגה, כוון המפרשים לרוח מלאה ומהירות של 5 קשר. כאשר ירדה הרוח הפעלנו את המנוע ושטנו לכוון המרינה של Methane. נכנסנו למרינה להפסקה קצרה בעיר. העומק הנמוך והצפיפות גרמו לנו, לאחר ניסיון עגינה, להחליט להמשיך. ביציאה מניסיון העגינה עלינו על המורינג Mooring של הסירה ליד. איתן במקצועיות יצא מהבעיה והמשכנו לפורוס Poros. יצאנו לטיול קצר לאורך הרציף, מתלבטים מה נעשה היום ומחר בעיר. עצרנו בחנות מקומית לברר איפה כדאי לאכול במסעדה מקומית אוכל טוב. המוכרת, מאד נחמדה, המליצה לנו על מסעדה מקומית Basilis שנמצאת בעיירה Weorio כ- 4 ק"מ ממיקומנו קרוב ל- Russian Bay.

צוללןבעודנו יושבים בקפה מקומי עם חיבור לאינטרנט לכוס קפה, הגיע מייקל. מייקל הוא מקומי שמכיר את כל הישראלים שמגיעים לאי. יש לו את מסעדת Oasis והוא מציע לכולם לבוא למסעדה. בית הקפה שישבנו בו שייך לאח שלו. בכל אופן החלטנו ללכת למסעדה המקומית שהציעה הגברת הנחמדה מהחנות. חישוב מהיר הראה כי יותר משתלם לנו לשכור אופנוע באי ולטייל איתו מחר, מאשר לנסוע במונית למסעדה. שכרנו טרקטורונים במקום אופנועים, טרקטורון לכל זוג, במחיר של 35€ כולל הילוך רוורס (ללא הילוך רוורס עולה 30€).

נסענו בטרקטורונים למסעדת Basilis הנמצאת על קו הים. הזמנו אוכל מקומי יווני בלי בשר ובלי דגים. המנות טעימות מאד, סלט יווני עם גבינת פטה, קישואים, תרד, ציזיקי ועוד. שתינו את יין הבית ולקינוח קיבלנו יוגורט סמיך המזכיר את הקאמר וריבת תפוזים. עלות הארוחה 100€ לשישה אנשים כולל הטיפ.

חזרנו למרכז העיר היכן שעגנה הסירה ויצאנו לפאב ״מליבו״ שנמצא לאורך הרחוב הראשי ליד המסעדה של מייקל, עליו המליץ מייקל ומקומי נוסף. הגענו לפאב, מקום נחמד אבל היינו עייפים מאד וחזרנו לישון.

 

יום שבת 11 מאי 2013

התעוררנו לבוקר חמים ונראה שיהיה יום שמש יפה. קפה, בוריק וסנדביץ בבית הקפה ליד הסירה. התארגנות עם הטרקטורונים ליציאה לטיול סביב האי. איך שיצאנו, קיבלנו טלפון לחזור ולהזיז את הסירה מעגינת הלונג שעגנו בלילה לאורך הרציף, לעגינה ים תיכונית עם עוגן בחרטום וריתוק הירכתיים לרציף. גם כל הסירות בקרבתנו שינו את צורת העגינה. היה לנו קושי מסויים לעשות זאת, כיוון שהיינו במצב בו העוגן לא יורד חשמלי, רק עולה, וזאת בגלל הסתבכות חוט החשמל של העוגן בשרשרת לפי יומיים.

הידרהאחרי העגינה יצאנו עם הטרקטורונים לטיול באי. נסענו לאורך קו החוף, עברנו את המסעדה מאתמול. לעקיפת האי פנינו שמאלה אחרי הגשר (יותר גישרון) שמחבר את שני חצאי האי. נוף מלהיב של המפרץ. עצרנו במפרצון קטן שנקרא Love Bay השקפנו משם על הנוף והמשכנו ל- Russian Bay מפרץ יפה עם יאכטות שעוגנות להפסקת שחייה. המשכנו במסלול סביב האי ועלינו במעלה הדרך כדי לעבור לצד השני של האי. עצרנו בטברנה בדרך בשם Paradis Taverna למנוחה וקפה. מקום יפה עם סככת גפנים, שמשקיף אל הים. משם המשכנו למפרצון משגע לשחייה ובו כסאות נוח ובית קפה מסעדה. לאחר טבילה קצרה ומנוחת בירה המשכנו בסיבוב חזרה לעיר וליאכטה.

יצאנו לכוון האי ידרה Ydra ולעיר הידרה Idhra. אופיר בחרטום, מעלה את העוגן ומודיע כי העוגן תקוע על שרשרת בקרקעית הים (נראה שהיוונים שמו אותה לפרנסה). כל המאמצים לא צלחו והחלטנו לעגון שוב ולבדוק עם מייקל לגבי צוללן. עגנו, מייקל הזמין צוללן שהגיע עם בלוני אוויר תוך 5 דקות, דרש 50€ עבור השחרור. תוך דקה העוגן היה למעלה ויצאנו בדרכנו להידרה. בדרך להידרה עברנו ממש בסמוך לעגינת הסירות בגלל העומק הנמוך לאורך המפרץ.

כשיצאנו מהמפרץ לים הפתוח, הרוח הייתה 16 קשר. פתחנו מפרשים, רוח קדמית. טסנו על המים במהירות מעל 8 קשרים (וואלה איזה סירה). בדרך אופיר תפס דג שגרם לנו לעצור לקפל מפרשים על מנת שנוכל להוציא אותו. בעודנו מקפלים את המפרשים השתחרר הדג. שוב הרמנו את המפרשים והמשכנו. עופר תפס דג. סגרנו שוב את המפרשים ונתפסה טונה קטנה כ 3 ק״ג. יהודה טיפל בדג, הכין אותו לארוחה. המשכנו עם מנוע 20000 סל״ד לכוון הידרה במטרה להגיע מהר לפני שיחשיך.

הידרה - דייגים לאורך הרציףהגענו להידרה. בזמן הורדת העוגן, שוב נתפס חוט החשמל בשרשרת והפעם יותר גרוע - קצר במערכת העוגן שעצר אותו משימוש. מזל שהסירה נקשרה. יהודה ואיתן בעזרת הצוות של היאכטה הסמוכה לנו חתכו, גילחו, חיברו את החוטים וסידרו את העוגן. יצאנו לסיור בעיר. טיילנו לאורך הטיילת וישבנו בבית קפה על הצוק המשקיף לים ולשקיעה. הנוף מרגיע ומשגע. לארוחת ערב הסתפקנו באוכל מהיר באחת מהמסעדות על הרציף.

 

יום ראשון 12 מאי 2013

התעוררנו לקול פעמוני הכנסייה, צלצול הקורא לכולם לקום. ישבנו על הרציף בבית קפה Bandera, הקפה מבית הקפה והמאפים מהמאפיה המקומית בסמוך לקפה. לאורך הרציף נמצאים הדייגים ששבו מהים הפתוח והם מוכרים את הדגים על ספינתם הקטנה. היפה הוא, שכל החתולים והשחפים באזור ממתינים בסבלנות עד שיזרקו להם חתיכות שלא ראויות למכירה.

פרדיקה Perdikaטיילנו בעיירה היפה והציורית. עלינו במעלה ההר בין הסמטאות, הבתים היפים והחנויות. חזרנו לסירה להתארגנות ליציאה. יצאנו לכוון פרדיקה Perdika, רוח צד מתאימה למפרש אבל איתן ויהודה נכנסו לשינה והשתמשנו במנוע כמעט כל הדרך. בהמשך, ברוח גב, פתחנו מפרשים לזמן קצר. בדרך התחיל לטפטף גשם ובאופק לכוון מאטנה Methane היה ענן רע שישב על חצי האי. מבחינת הדגים, היה שקט עד שנתפסה מפלצת ענקית נראה כמו הדודה הגדולה של הטונה מלפני יומיים. בעוד אופיר רץ לכוון החכה, הטונה משכה את כל החוט על הרולר והחוט נעלם בשנייה בתוך המים. כרגע יש טונה ענקית ביוון שמסתובבת עם חוט של 250 מטר.

הגענו לפרדיקה Perdika שהיא עיירה קטנה ולא עניינה אותנו והחלטנו להמשיך לאגינה Agina - העיר שמוכרת לנו מתחילת המסע. עגנו על המזח מול טברנה Aiakeion. מתכוננים לערב. סגרנו חדר במלון פלזה 35€ - המלון של סוטיריס, האיש שלקח מאיתנו את הטונה לפני כמה ימים. התקלחנו ואני מת מרעב. לא יכולתי להתאפק ולחכות ליהודה שיכין את הטונה שדגנו אתמול כמו שהבטיח. הלכתי לאכול במסעדה שאכלנו בפעם הקודמת. הכינו לי צ׳יפורה על הגריל. כשסיימתי את האוכל וחזרתי שבע לסירה, יהודה הכין סטיק מהטונה שדגנו אתמול. כשהיינו במסעדה פגשנו ישראלי בעל יאכטה - אלי בטיש - בעל שנים של ניסיון בשייט. חצה את האוקיינוס מספר פעמים ועוד סיפורים וחוויות. יצאנו לבלות בעיר. הגענו לבר Boqctv מפוצץ באנשים, שתינו בירה והלכנו לישון לקראת מחר היום האחרון להפלגה.

 

יום שני 13 מאי 2013

התעוררנו לבוקר סוער אחרי לילה של רוחות מעל 20 קשר. הים גבוה, גלים של כ- 3 מטר ובכוון לא סדיר, ים חרא להפלגה. מהמרינה לא יוצאים וכל הזמן בודקים את ריתוק הסירה למזח שלא תשתחרר כתוצאה מהרוחות. באופק לא נראה שהולך להיות יותר טוב על אף התחזית שהייתה יותר חיובית מהמציאות. יצאנו בלית ברירה היות ואנו צריכים להחזיר את הסירה היום, מחר חוזרים והטיסה היא מוקדם בבוקר. הדבר החיובי במצב, זה שאתמול החלטנו לבוא מהידרה לאגינה על מנת לצמצם מרחק לקלמקי, בעוד שהתכנון הראשוני היה להישאר באזור האי הידרה ולראות עוד שני איים את דוקוס Dokos וספצסה Spetses ולחזור בהפלגה של יום שלם עד לקלמקי.

יצאנו מהמרינה לכוון אגיסטרי Agkistri לבקשת יהודה מאתמול. הים סוער, הגלים מתנפצים ומשפריצים לכל הכוונים, הפלגה קשה ולא נוחה. הדינגי בחזית היאכטה התעופפה עם הרוח מזל שהיתה קשורה כראוי. איתן העביר אותה לאחורי הסירה בגרירה אחרינו.(*ראו הערה בנושא זה בסוף המאמר). פתחנו חלוץ מצומצם שעזר גם במהירות ההתקדמות וגם בייצוב, על הראשי החלטנו לוותר כרגע. יהודה על ההגה משנה את הקורס למצב נוח על אף שלא נמצאים בקורס הנכון וצוברים יותר דרך, וזאת על מנת שלא נהיה על גלי צד.

החלטנו לא להמשיך לאגיסטרי היות והים, הרוח והגלים לא נעימים, ואנחנו רק רוצים להגיע לקלמקי למרינה. שינינו קורס לכוון קלמקי כ- 20 מיל הפלגה, מתוכננת ל- 3 שעות. ים קשה מאד, גלים לא סדירים רוח. יהודה מכוון את הסירה לא בכוון הנכון וזאת על מנת שנקבל את הגלים מאחור ולא מהצד. חלק מהחברה נשפכים ורק מחכים להגיע למקום מבטחים. מנסים להקטין מרחקים עד שנגיע לתוך מפרץ אתונה שבו נהייה מוגנים ונרגיש יותר טוב. כך היה, יחסית להתחלת ההפלגה נהיה יותר רגוע. החכה של אופיר עם החוט החדש שקנה היום בבוקר (הישן מסתובב בפה של טונה), תפסה ניילון שהורגש כמו דג שנתפס. איתן ירד להכין לנו את השקשוקה שהבטיח בתחילת ההפלגה. הרמנו ראשי ואת החלוץ העברנו למצב פתיחה מלא. יהודה לקח פיקוד מפרשנות כמו שאוהב. התכנון הוא להיכנס ישירות למרינה כמו שהיינו מבצעים כניסה ישירה בשליטה ממועדון לב הים. אני מכוון אותו לנקודה בא יבצע את המהפך ונכנסים ישירות כמו גדולים למרינה.

הים הרוגשבמרינה ביצענו Check Out לסירה, לא התייחסו לבעיית העוגן נראה להם טבעי, מחר כנראה הצוות יטפל בזה. יצאתי עם יהודה לפיראוס לספוג אוירה בסיור קצר. לקחנו את ה- Tramp תחנה ליד המרינה, בהמשך החלפנו לרכבת והגענו לעיר. טיילנו, מיצינו וחזרנו במונית בעלות של 12€. הגענו לסירה, נשפכתי למנוחה, יהודה הכין ספגטי ושאר החברה סגרו חדר במלון פוסיידון, המלון שישנתי עם יהודה בלילה הראשון. נפגשנו כל החברה בבר Skipper במרינה לבירה ופרשנו לישון בחצות.

 

יום שלישי 14 מאי 2013

התעוררנו ליום גשום. ירדנו לארוחת בוקר במלון, יהודה ואיתן שישנו בסירה הצטרפו לארוחה כאורחים. המוניות שהזמנו הגיעו ונסענו לשדה התעופה. בשדה פינקו את כולנו לישיבה במעבר חירום בחינם, לטענתם יש חשיבות לקבוצה בחברת התעופה בארץ.

 

* המלצת "תשוט": מומלץ לא לגרור את הדינגי מאחורי הספינה למרחקים ארוכים ובמיוחד לא כשהים סוער. ראו טיפ למפליגים בניוזלטר "תשוט" מיוני 2013

 

מפת המסלול:

 

יניר בן דוד, מאי 2013


לראש הדף